מדעי המוח הם התחום שחוקר את מערכת העצבים, מהרמה של תא עצב בודד ועד השאלה איך נוצרים זיכרון, קשב, רגש והחלטות. החוקרים משלבים ביולוגיה, פסיכולוגיה, פיזיקה ומדעי המחשב, ונעזרים בסריקות הדמיה, ברישום חשמלי של פעילות עצבית ובמודלים ממוחשבים. מחקרים עדכניים
עוסקים למשל בחלוקה בין מערכות שונות במוח, בקשר בין שינה לבריאות ובשאלה כמה מהאישיות שלנו נקבע בגנים. השאלות האלה נשמעות תיאורטיות, אבל התשובות עליהן משפיעות על הדרך שבה מאבחנים ומטפלים במחלות נפש ובפגיעות ראש.
לתחום יש צד כלכלי מובהק. מחלות כמו אלצהיימר,
פרקינסון ודיכאון פוגעות במאות מיליוני אנשים, והעלות של טיפול סיעודי ארוך מכבידה על משפחות ועל תקציבי הבריאות. תרופה שמאטה ירידה קוגניטיבית, גם במעט, שווה מיליארדים לחברה שמפתחת אותה, ולכן תוצאות של ניסויים בתחום מזיזות מניות של חברות ביוטכנולוגיה.
במקביל
צומח שוק של טכנולוגיות עצביות: ממשקים שמחברים את המוח למחשב, מכשירים לגירוי חשמלי ושימוש בבינה מלאכותית לפענוח סריקות. בישראל פועלים בתחום חוקרים באוניברסיטאות ובבתי החולים לצד חברות הזנק, וחלק מהממצאים
מגיעים גם למחקר רפואי יישומי ולפיתוח תרופות.
מחקר חדש מגלה שחלק מהזיכרונות שנשכחו ממשיכים להתקיים במוח ויכולים לחזור בעקבות רמז מתאים. אבל יש גם צד מטריד לתגלית: אותו מנגנון שמחזיר זיכרון אמיתי עלול ליצור זיכרון של אירוע שהתרחש בצורה אחרת. מה המשמעות לאלצהיימר, כיצד המוח משחזר את העבר והאם בעתיד
אפשר יהיה להחזיר זיכרונות שאבדו?
חוקרים באוניברסיטת מקגיל גייסו כמעט 200 משתתפים ושינו את היציבה שלהם דרך סידור הרהיטים, כדי לעקוף את הביקורת שהפילה בשעתו את תיאוריית ״תנוחות הכוח״. היושבים זקוף דיווחו על תחושת גאווה חזקה יותר וצברו רווח גבוה יותר במשחק הבלון הווירטואלי, אם כי האפקטים
היו מתונים ונמדדו בתנאי מעבדה
חוקרים מאוניברסיטת נגויה עקבו בזמן אמת אחרי נוירוני אורקסין בחולדות וגילו שהפעילות שלהם מתחזקת ככל שהמשימה נעשית קשה יותר. כשהשתיקו אותם, החיות עצרו מוקדם, ודווקא הגברה מלאכותית מעבר לרמה הטבעית הותירה את המוטיבציה במקומה. אותה מערכת עצבית עומדת מאחורי
שלוש תרופות שינה שכבר נמכרות במרשם
חוקרים מיפו מסלול ביולוגי שלם שבו שומנים מסוג PE נארזים בשלפוחיות זעירות, חוצים אל המוח, משבשים שם את תאי החיסון ומאיצים הצטברות עמילואיד. בעכברים, תרכובת שהחזירה את האיזון שיפרה את הביצועים הקוגניטיביים
מדידות שנמשכות שני עשורים באוניברסיטת קליפורניה מראות שמשך הקשב מול המסך התקצר משתי דקות וחצי לפחות מדקה. במעבדה כל מעבר בין משימות גובה זמן ודיוק, אבל דווקא כמה מהמספרים המצוטטים ביותר בתחום מחזיקים מעמד פחות ממה שנדמה
מחקר מאוניברסיטת רוצ'סטר קשר בין שינה עמוקה לפינוי חלבוני פסולת מהמוח, ומאז נבנתה סביבו ספרות שלמה שמחברת שינה גרועה לאלצהיימר. אלא שקבוצה מאימפריאל קולג' לונדון מדדה את אותו תהליך בשיטה שונה וקיבלה בדיוק את התוצאה ההפוכה, והוויכוח בין המעבדות עדיין
פתוח
מחקר חדש מגלה: שינה מעטה מדי היא הגורם ההתנהגות השני (אחרי עישון) המקצר את תוחלת החיים - יותר מחוסר פעילות גופנית, השמנה ובדידות; התוצאות מראות כי מומלץ לישון 9-7 שעות בלילה, אבל 17% מהישראלים ישנים פחות מ-6 שעות
רוב הציבור בטוח שהוא מעל הממוצע ביכולותיו השונות, בין היתר בהשקעות, בעוד מחקרים בתחום מדעי המוח מראים את המנגנון שגורם לכך, ההיסטוריה מזכירה לאן דפוס המחשבה הזה עלול להוביל- מהמשבר הפיננסי ב-2008 ועד לקריסת הקריפטו ב-2022
הגביהו להם את השולחן - והם התחילו לקחת סיכונים מוצלחים יותר
מצאו את מנוע ההתמדה: קבוצת תאים זעירה במוח קובעת כמה מאמץ שווה הפרס
מולקולת השומן שנוסעת מהבטן אל המוח: כך השמנה מקדמת אלצהיימר
47 שניות: כמה זמן המוח נשאר על משימה אחת, ומה גובה כל החלפה
למה קשה להפסיק לקרוא חדשות שליליות ומה אפשר לעשות עם זה?
הנטייה לאופטימיות שמנפחת בועות: כך המוח דוחף משקיעים לקחת יותר מדי סיכון
סטארטאפ להכיר "באמצעות הטכנולוגיה שלנו, אנחנו מזהים איזו תרופה מתאימה לכל חולה אישית"