הנטייה לאופטימיות שמנפחת בועות: כך המוח דוחף משקיעים לקחת יותר מדי סיכון

כ-90% מהאנשים משוכנעים שהם טובים מהממוצע בנהיגה, בעבודה וגם בהשקעות. זה נתון שחוזר שוב ושוב במחקרים בתחום הפסיכולוגיה ההתנהגותית. כבר בשנות ה-80 מצא החוקר אולה סוונסון כי רוב הנשאלים העריכו את עצמם כטובים יותר מהממוצע ביכולות שונות. מדובר בנטייה עקבית, לכאורה תמימה, אבל כאשר זה מגיע לשוק ההון ולנדל"ן, זאת נקודת פתיחה מסוכנת.

הביאס האופטימי, כלומר הנטייה להעריך יתר על המידה את הסיכוי להצלחה ולהמעיט בסיכון, הוא אחד המנועים המרכזיים של בועות פיננסיות. הוא פועל בשקט, אבל יש לו כוח הנעה גדול. אומנם כל משקיע מכיר את המושג סיכון, עם זאת בפועל רבים מתנהגים כאילו התרחישים הפאסימיים יפסחו עליהם.

מה קורה במוח כששומעים חדשות טובות

בשנת 2007 ובמחקרי המשך שפורסמו בכתבי עת מדעיים מובילים, הראתה החוקרת טלי שרוט באמצעות סריקות fMRI כי המוח האנושי מעבד מידע חיובי ושלילי באופן שונה. באחד המחקרים נמצא כי כאשר אנשים קיבלו מידע שמעיד שהסיכון שלהם לאירוע שלילי נמוך משחשבו, הם עדכנו את אמונתם במהירות. אבל כאשר קיבלו מידע שהסיכון גבוה יותר, העדכון היה חלקי בלבד.

באחד הפרסומים נכתב כי המשתתפים "עדכנו את אמונותיהם יותר בתגובה למידע רצוי מאשר למידע לא רצוי". במילים אחרות, המוח נוטה לאמץ חדשות טובות ולסנן חדשות רעות. זה מנגנון עמוק, כנראה אבולוציוני, שמסייע לאנשים לשמור על מוטיבציה. עם זאת, בשוק ההון מדובר בחרב פיפיות, למשל במקרה בו משקיע שומע כי חברה שבה השקיע מציגה צמיחה מהירה, הוא נוטה להאמין שהמגמה תימשך. אם באותה עת מתפרסם דוח כספי שמצביע על עלייה במינוף או שחיקה בתזרים, המידע הזה נדחק לשוליים. מדובר בתהליך לא מודע. זה לא שקר עצמי מכוון, אלא עיבוד סלקטיבי של נתונים.

• הקריפטו צונח וסכום המס יכול לרדת: כך משקיעים יכולים לפעול עכשיו
• קוינבייס עברה להפסד של 667 מיליון דולר; המנכ״ל: "יותר שורי מאי פעם"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

משבר 2008: ביטחון עצמי, מינוף ונדל"ן

המשבר הפיננסי של 2008 הוא דוגמה בולטת. בשנים שקדמו לו מחירי הבתים בארצות הברית עלו בעקביות. לפי נתוני מדד קייס שילר, בין השנים 2000 ל-2006 נרשמה עלייה מצטברת של עשרות אחוזים במחירי הדיור בערים מרכזיות. במקביל, הבנקים הגדילו מינוף. בחלק מהמוסדות הפיננסיים הגדולים יחס המינוף הגיע לכ-30 ל 1, כלומר על כל שקל הון עצמי נלקחו התחייבויות של כ-30 שקלים.

בדוח החקירה הרשמי שפורסם בארצות הברית אחרי המשבר צוין כי הייתה הסתמכות מופרזת על ההנחה שמחירי הבתים ימשיכו לעלות. זה היה הבסיס למכשירים פיננסיים מורכבים, לרבות אג"חים מגובי משכנתאות. לכאורה, כל עוד המחירים המשיכו לעלות, המודל עובד. אבל ברגע שהמגמה התהפכה, המינוף הגבוה הפך לקטלני.

אמנם היו כלכלנים ואנליסטים שהתריעו, עם זאת הקולות הללו נבלעו בתוך אווירה של אופוריה. המשקיעים, הבנקים וגם הרגולטורים האמינו שהמערכת מפזרת סיכונים כאשר בפועל, הקורלציה בין הנכסים הייתה גבוהה, וההנחה שהסיכון מפוזר התבררה כאשליה. בד בבד, דירוגי האשראי הגבוהים נתנו תחושת ביטחון נוספת.

• איך מצוקה כלכלית וחובות פיננסיים מסכנים את בריאות הלב?
• רוצים להרוויח בבורסה ולהביא לתוצאות טובות? תשנו טוב
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המיומנות שמנבאת הצלחה יותר מ-IQ -למה השכל הוא רק כרטיס...

כאשר בנק ההשקעות ליהמן ברת'רס קרס בספטמבר 2008 והגיש בקשה להגנה מפני נושים, האירוע תועד בדיווחים רשמיים ובהודעות לרשויות. זה היה רגע שבו האופטימיות התפוגגה באחת. אבל עד אז, שנים של ביטחון עצמי מופרז דחקו הצידה תרחישים שליליים.

הקריפטו ב-2022: טכנולוגיה חדשה, דפוסים ישנים

הסיפור חזר על עצמו בשוק הקריפטו ב-2022. לפני שנה זו, מטבעות דיגיטליים, לרבות ביטקוין ואתריום, זינקו בעשרות ומאות אחוזים. פרויקטים חדשים הוצגו כמהפכה פיננסית. משקיעים פרטיים ומוסדיים נכנסו לשוק מתוך תחושה שזה העתיד.

במאי 2022 קרס פרויקט טרה לונה ומחק לפי הערכות בין 40 ל-60 מיליארד דולר משווי השוק בתוך ימים ספורים. בהמשך השנה, בנובמבר, בורסת הקריפטו FTX הגישה בקשה לפשיטת רגל. במסמכים שהוגשו לבית המשפט בארצות הברית צוין פער של כ-8 מיליארד דולר בין התחייבויות לנכסים נזילים.

גם כאן, בד בבד עם אזהרות על מודלים עסקיים לא ברורים, נשמעה טענה שהטכנולוגיה משנה את כללי המשחק. כך נראה כי בכל פעם ישנה בועה חדשה שנוצרת בגלל אותם גורמים, עם הדפוס הפסיכולוגי דומה. משקיעים נוטים להאמין שהם מבינים את הסיכון טוב יותר מאחרים. הם רואים את העליות כהוכחה ליכולת שלהם, ואת הירידות כתיקון זמני.

מחקרים בתחום המימון ההתנהגותי מראים כי משקיעים שמבצעים יותר עסקאות, כלומר בטוחים יותר בעצמם, משיגים בממוצע תשואה נמוכה יותר אחרי עמלות ומסים. זאת תוצאה שחוזרת בעבודות אמפיריות שונות. הביטחון העצמי הגבוה מוביל לפעילות יתר, ולעיתים גם לנטילת סיכון לא מידתי.

בין אופטימיות לריאליות

האופטימיות כשלעצמה אינה שלילית. היא מניעה יזמות, חדשנות והשקעות. ללא אמונה בעתיד קשה להצדיק סיכון. אבל כאשר 90% בטוחים שהם מעל הממוצע, סטטיסטית, חלק גדול מהמשתתפים בשוק טועה בהערכת היכולת שלו.

נראה כי השילוב בין מנגנון מוחי שמעדיף מידע חיובי לבין סביבה של עליות מחירים יוצר קרקע פורייה לבועות. כאשר מחירים עולים, זה מחזק את האמונה שההערכה הייתה נכונה, כאשר הירידות מגיעות בסופו של דבר, ואלו ייתפסו כהפתעה גמורה.

השאלה אינה אם תתרחש בועה נוספת, אלא באיזה שוק ומתי. כך או אחרת, הדפוס הפסיכולוגי מלווה את השווקים כבר עשרות שנים. מי שמבין שהמוח שלו עצמו מוטה, עשוי לפחות לשאול עוד שאלה לפני שהוא מגדיל חשיפה.