יום הולדת 43 בלי בית, והמתנה: מחיקת כל החובות
אם לשלושה שגרה ברחוב, סובלת מנכות ומתפרנסת בקושי רב מקצבה של 1,900 שקל בחודש, קיבלה הפטר מיידי על כל חובותיה. מה שאמרה בדיון שיכנע את הרשמת, שכתבה: תקווה אינה מונח ערכי מופשט בלבד, אלא תנאי יסוד לשיקום אנושי, נפשי וחברתי"
שלושה ימים אחרי שמלאו לה 43, יצאה אשה ממשרדי ההוצאה לפועל עם משהו שלא ציפתה לקבל ביום הולדתה: שחרור מכל חובותיה. לא מדובר בסיפור של מיליארדים ועסקות כושלות, אלא בסיפורה של אשה חסרת בית, אם לשלושה ילדים שאינם גרים עמה, שחיה על 1,900 שקל בחודש. הרשמת מיכל שכנר, סגנית הממונה על רשמי ההוצאה לפועל לתחום חדלות הפרעון, נתנה לה הפטר, ואת ההחלטה ניסחה בנימה אישית ונדירה.
בתחילת הדיון שיתפה האשה שיום הולדתה היה שלושה ימים קודם לכן. לא היתה לה מסיבה, לא היתה לה עוגה, ולא היה לה בית. מה שהיה לה זה משאלה אחת: לקבל את ההפטר ולהתחיל מחדש. "דברים אלה נאמרו בפשטות, בכנות ומתוך צורך ממשי באופק", כתבה הרשמת שכנר בהחלטתה, "והם חיזקו את התרשמותי כי מתן ההפטר אינו רק צעד משפטי, אלא מהווה עבור היחידה הזדמנות ממשית להתחלה חדשה". אבל מאחורי הרגע הזה עומד סיפור חיים שלם שהרשמת לא ויתרה וציארה בפרוטרוט, ולא בשפה יבשה של פסיקה, אלא במלים אנושיות.
האישה, ילידת 1979, מוגדרת בהחלטה כבעלת נכות רפואית בשיעור של 73% ואי-כושר עבודה מלא עד 2027. הכנסתה היחידה היא מקצבת הבטחת הכנסה בסכום של כ-1,900 שקל לחודש. "ישנם ימים שבהם אינה מצליחה לספק לעצמה מזון סדיר", נכתב בהחלטה. אגף הרווחה מסייע לה בסלי מזון ותמיכה בסיסית. מדובר באישה שחיה ברחוב תקופה ממושכת, ועוברת בין מסגרות זמניות ובלתי יציבות. שלושת ילדיה אינם מתגוררים עמה, והרשמת לא ניסתה להסתיר את הכאב שמשתמע מכך: "מדובר בנסיבה אנושית כואבת, אשר יש בה כדי להעמיק את תחושת הבידוד והניתוק החברתי, ולהוסיף נדבך רגשי משמעותי לקושי שבו מצויה היחידה".
"לא התנהלות חסרת תום לב"
השאלה השעולה בכל הליך חדלות פרעון היא האם החייב מנסה לחמוק, או שהוא אמיתי. הרשמת שכנר עסקה גם בזה. "נסיבות חיים אלה, שאינן תוצאה של בחירה חופשית אלא של הצטברות משברים אישיים וחברתיים, הובילו לקריסה כלכלית הדרגתית", היא כתבה בהחלטתה. "במצב זה, אין המדובר בהתנהלות חסרת תום לב, אלא באדם שנקלע למצבי קצה אשר ניטלו ממנו הכלים המעשיים לנהל אורח חיים סדור". כמו כן, הרשמת ציינה שבחרה להתרשם ישירות מהאשה, ומסקנתה היתה שהיא מגלה "רצון עמוק, כן ואמיץ להשתקם". לדבריה, האשה לא משלימה עם מצבה - היא רוצה לשנות אותו, לשוב להיות חלק מהחברה, ואפילו לשקם את הקשר עם ילדיה.
- מתי נאמן בפשיטת רגל יכול לחלק כספים שהחייב הפקיד?
- קיבל הפטר, וחזר לחדלות פירעון עם חובות ב-2 מיליון ש'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרשמת נסתה גם לענות על שאלת הנושים: מה יצא להם מזה אם ימשיך ההליך? התשובה היא שכנראה כלום. "המשך ניהול ההליך אינו צפוי להניב תועלת של ממש לנושים, בעוד שהוא עלול להעמיק את תחושת חוסר האופק של היחידה ולהנציח את מצבה השברירי". עם הכנסה של 1,900 שקל בחודש, שאינה מספיקה אפילו לכיסוי צרכים בסיסיים, ברור שאין שום עודף שיגיע לקופת הנשייה. לא תהיה כאן הצלת נושים, רק הצלת אדם.
החלק האישי ביותר בהחלטה, ואולי המפתיע ביותר לקוראים שרגילים לשפה קרה של בתי משפט, הוא הסיום שלה. הרשמת כתבה שלא מדובר רק בסגירת פרק כלכלי: "תקווה אינה מונח ערכי מופשט בלבד, אלא תנאי יסוד לשיקום אנושי, נפשי וחברתי... אני מביעה תקווה כי החלטה זו תאפשר ליחידה לאחוז בתקווה זו, להמשיך בהליך השיקומי, ולבנות לעצמה עתיד יציב, בטוח ומכבד יותר". המשמעות המעשית: ההפטר ייכנס לתוקף ברגע שהאשה תסיים קורס הכשרה כלכלית, שאותו היא אמורה להתחיל בפברואר 2026. עם קבלת האישור, כל ההגבלות שהוטלו עליה במסגרת ההליך יוסרו.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנכנס לתוקף ב-2019, ביקש לשנות את הגישה הישנה שראתה בחייבים כמי שיש להעניש. הרשמת שכנר ניצלה את ההחלטה גם כהזדמנות להסביר את הרוח הזאת. לדבריה, "מתן הפטר במקרים המתאימים אינו פוגע בעקרונות הצדק, אלא משרת תכלית ציבורית רחבה: מניעת קיבוע של מצבי קצה, צמצום תלות במערכות רווחה, והחזרת יחידים שנפלטו לשולי החברה אל מסלול חיים יצרני, עצמאי ומכבד".
