
המותג שאנל מכניס 20 מיליארד דולר בשנה - העסק שצמח מבית היתומים
המותג שהתחיל מחנות קטנה בפריז רושם היום הכנסות של כ-20 מיליארד דולר ורווח נקי של 6.4 מיליארד דולר בשנה. סיפורה של השותפות שהשאירה את קוקו שאנל עם 10% בלבד מהעסק, והעבירה את השליטה המלאה לידי האחים אלן וז'ראר ורטהיימר.
חברת שאנל מכניסה היום 20 מיליארד דולר בשנה, אבל מי שהקימה את העסק הזה התחילה הכי נמוך שיש. גבריאל "קוקו" שאנל נולדה בעוני בצרפת בסוף המאה ה-19. אחרי שאמא שלה מתה היא הגיעה לבית יתומים, ושם היא למדה פשוט לתפור. זה מה ששינה לה את החיים. את החנות הראשונה שלה היא פתחה בפריז ב-1910, עם כסף שלקחה מחברים.
בזמן שכולם תפרו שמלות כבדות ולא נוחות, שאנל קלטה שנשים מחפשות משהו אחר והתחילה לעצב בגדים פשוטים ונוחים. כשהן היו צריכות לצאת לעבוד בזמן מלחמת העולם הראשונה, הבגדים שלה הפכו ללהיט, והחנות הקטנה הפכה מהר מאוד לעסק רציני.
בשנות ה-20 המותג עשה את הצעד הכי גדול שלו ונכנס לעסקי הבשמים. קוקו שאנל רקחה את "שאנל מספר 5" ב-1921, והוא הפך מהר מאוד למקור הרווח המרכזי של החברה. הבעיה היתה ששאנל ייצרה אותו בכמויות קטנות בחנות שלה ולא היה לה כסף או מפעלים כדי לשווק אותו להמונים. כדי להפיץ אותו בעולם, היא הגיעה דרך חברים למנכ"ל של רשת בתי המרקחת הצרפתית הגדולה "גלרי לאפייט", והוא חיבר אותה לאנשי העסקים האחים ורטהיימר, שהחזיקו באימפריית קוסמטיקה והיו היחידים שיכולים לייצר את הבושם בפס ייצור המוני.
הם הקימו חברה בת בשם "בשמי שאנל" וסגרו שותפות קשוחה: האחים ורטהיימר לקחו 70% מהמניות כי הם הביאו את כל הכסף והמפעלים, המנכ"ל שחיבר ביניהם קיבל 20% כמתווך, ושאנל עצמה קיבלה רק 10% ותמלוגים קבועים על השימוש בשם שלה. למרות שהיו לה רק 10%, הבושם הפך להצלחה עולמית מטורפת ונמכר במיליוני בקבוקים.
השותפות הזו הכניסה לה כ-200 אלף דולר נקי בשנה כבר בשנות ה-30, סכום דמיוני באותם ימים שהפך אותה לאחת הנשים העשירות בעולם.
בזמן מלחמת העולם השנייה, כשהנאצים כבשו את צרפת, שאנל ניסתה לנצל את חוקי הגזע כדי להשתלט על החברה. למרות המלחמה, המפעלים של האחים ורטהיימר בארצות הברית המשיכו לעבוד כרגיל ושאנל קיבלה תמלוגים של כ-400 אלף דולר בשנה מהמכירות של הבושם.
כשראתה כמה כסף השותפים שלה מרוויחים באמריקה, היא דרשה לקבל את ה-70% שלהם. אבל האחים הקדימו אותה. לפני שברחו לארצות הברית, הם העבירו את המניות זמנית לאיש עסקים צרפתי נוצרי, ובסוף המלחמה הוא החזיר להם את הכל. הניסיון של שאנל נכשל, ובגלל ששיתפה פעולה עם הגרמנים, הלקוחות החרימו את המותג והעסק כמעט נמחק.
אחרי המלחמה שאנל ברחה לשווייץ כדי להתחמק ממשפט, והמותג שלה בצרפת היה מרוסק. ב-1947 האחים ורטהיימר חתמו איתה על הסכם חדש, הם שילמו לה 350 אלף דולר במזומן, פלוס תמלוגים של 2% ממכירות הבושם בעולם. זה הניב לה עוד כ-250 אלף דולר בשנה (ששווים היום מיליונים).
- יפן מציגה צמיחה ברבעון הראשון לשנה, אך מלחמת איראן צפויה להשפיע בהמשך
- גוגל ובלקסטון מכריזות על מיזם חדש להקמת ענן ייעודי ל-AI
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ביל גייטס בפנים: חברת האנרגיה הגיאותרמית שמזנקת ב-40% ביום...
ב-1954, בגיל 71, היא חזרה לפריז. האחים ורטהיימר מימנו לה את הכל, הם שילמו על החנויות, התצוגות והמגורים שלה במלון ריץ, ובתמורה קיבלו שליטה מלאה במותג. כששאנל מתה ב-1971, הם קנו את שאר האחוזים מהיורשים שלה. היום המשפחה מחזיקה ב-100% מהחברה, שהפכה לאימפריה שמגלגלת כ-20 מיליארד דולר בשנה.
כיום, ליורשים של קוקו שאנל אין אפילו אחוז אחד בעסק. החברה נמצאת בבעלות מלאה של האחים אלן וז'ראר ורטהיימר, הנכדים של השותף המקורי.
בשנות ה-80 החברה הביאה את המעצב קארל לאגרפלד, והחלה לייצר בגדי מעצבים ותיקים שמחירם נע בין 4,000 ל-12,000 דולר לפריט, לצד בשמים ואיפור שעולים בין 40 ל-150 דולר. הבושם "שאנל מספר 5" נמכר בקצב של כ-10 מיליון בקבוקים בשנה ומכניס כ-1.5 מיליארד דולר. מחיר תיק עור קלאסי של החברה עלה מ-5,800 דולר בשנת 2019 ל-11,700 דולר.
לפי הדוחות האחרונים של החברה, ההכנסות של שאנל הגיעו ל-19.7 מיליארד דולר בשנה, והרווח הנקי עומד על 6.4 מיליארד דולר. כל הרווחים האלה הולכים ישירות לאחים ורטהיימר. הם מושכים בכל שנה דיבידנדים של מיליארדי דולרים, מה שהביא את ההון המשותף שלהם ליותר מ-90 מיליארד דולר. כיום הם מדורגים במקומות 41 ו-42 ברשימת עשירי העולם של פורבס.