אבי שמחון
צילום: ארן דולב

חוק סבסוד המשכנתאות נתקע: הקדמת הבחירות עצרה את התוכנית של אבי שמחון

ההצעה לסייע לבעלי משכנתאות שנפגעו מעליית הריבית לא תקודם בכנסת הנוכחית. באוצר הזהירו מעלות של עד 10 מיליארד שקל, בבנק ישראל התנגדו למסר הכלכלי, וגם במערכת המשפט העלו סימני שאלה
מירב ארד |
נושאים בכתבה משכנתא אבי שמחון

המהלך שנועד להקל על מאות אלפי בעלי משכנתאות שנפגעו מעליית הריבית נעצר. תוכנית סבסוד המשכנתאות שקידם יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, לא צפויה להתקדם בכנסת הנוכחית, לאחר שהמערכת הפוליטית נכנסה למסלול של בחירות מוקדמות. ההצעה אמנם אושרה בממשלה בסוף מרץ, אבל לא הצליחה להשלים את הליך החקיקה - ובינתיים ההתנגדויות הכלכליות והמשפטיות רק הלכו והתרחבו.

העלות: עד 10 מיליארד שקל

עוד לפני משבר הבחירות, ההצעה עוררה מחלוקת חריפה בתוך המערכת הכלכלית. במשרד האוצר טענו שאין לתוכנית מקור תקציבי ברור, והזהירו כי העלות הכוללת שלה עלולה להגיע לעד 10 מיליארד שקל בפריסה של חמש שנים. מבחינת האוצר, מדובר בהתחייבות תקציבית גדולה מאוד בתקופה שבה המדינה כבר מתמודדת עם גירעון גבוה, הוצאות ביטחון כבדות ולחץ מצד שוקי ההון לשמור על משמעת תקציבית. גם בנק ישראל יצא נגד המהלך באופן חריג יחסית.

בבנק טענו כי סבסוד רטרואקטיבי של התייקרות המשכנתאות עלול ליצור בעיה ארוכת טווח בשוק האשראי. לפי העמדה שהוצגה בבנק, אם הציבור יתרגל לכך שהמדינה מתערבת אחרי עליות ריבית ומסייעת ללווים, זה עלול לעודד בעתיד לקיחת סיכונים גדולים יותר במשכנתאות, מתוך ציפייה שהמדינה תספק רשת ביטחון במקרה של עלייה בהחזרים. בבנק ישראל חוששים גם מההשפעה על הבנקים עצמם ועל תמחור הסיכונים בשוק המשכנתאות.

למי התוכנית הייתה אמורה לעזור

 לפי המתווה שגיבשה המועצה הלאומית לכלכלה, הסיוע היה מיועד לבעלי דירה יחידה שלקחו משכנתא לפני סוף 2022 ונפגעו מעליית הריבית. המדינה הייתה אמורה להשתתף בעד 75% מהעלייה הריאלית בהחזר החודשי, עד תקרה של כ-1,200 שקל בחודש למשפחה.

המהלך כוון בעיקר למשקי בית עם רכיב פריים משמעותי במשכנתא, שנפגעו בצורה החדה ביותר מהעלאות הריבית של השנים האחרונות. עבור חלק מהמשפחות מדובר היה בהקלה משמעותית. 

מאז תחילת העלאות הריבית של בנק ישראל ב-2022, ההחזרים החודשיים של לווים רבים זינקו במאות ואף אלפי שקלים בחודש.

לפי נתוני בנק ישראל, הריבית עלתה מרמה כמעט אפסית של 0.1% בתחילת 2022 לרמות של מעל 4%, מה שהוביל להתייקרות חדה במיוחד במשכנתאות צמודות פריים.

גם במערכת המשפט הסתייגו

 מלבד ההתנגדויות הכלכליות, עלו גם קשיים משפטיים סביב ההצעה. המשנה ליועצת המשפטית לממשלה התריעה כי הסבסוד עשוי לעורר בעיה של פגיעה בשוויון, משום שהוא מעניק סיוע רק לקבוצה מסוימת של נפגעים מיוקר המחיה.

קיראו עוד ב"בארץ"

 במערכת המשפט שאלו מדוע בעלי משכנתאות יקבלו סיוע ייעודי, בעוד קבוצות אחרות שנפגעו מאותה סביבת ריבית ואינפלציה - כמו שוכרי דירות או משפחות שאין להן נכס - אינן זכאיות לתוכנית דומה.

 במקביל עלתה גם רגישות פוליטית סביב עצם קידום המהלך סמוך לבחירות. חלוקת סיוע כספי רחב בתקופה שלפני מערכת בחירות עלולה להיתפס ככלכלת בחירות ולעורר קשיים משפטיים וציבוריים נוספים.

הבחירות סגרו את חלון החקיקה

הקדמת הבחירות שינתה את סדרי העדיפויות בכנסת והקטינה משמעותית את היכולת לקדם חקיקה ממשלתית מורכבת. הצעת החוק לפיזור הכנסת, שהונחה בשבוע שעבר על ידי יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ, יצרה בפועל לוח זמנים קצר מאוד להעברת חוקים משמעותיים.

גם דיון שהיה אמור להתקיים בוועדת השרים לחקיקה נדחה, ולא נקבע לו מועד חדש. במצב הנוכחי, נראה שהתוכנית ירדה מהפרק לפחות עד הקמת ממשלה חדשה.

גם אם הרעיון יחזור בעתיד לשולחן, לא בטוח שהוא יקודם באותה מתכונת,  במיוחד אחרי ההתנגדויות החריפות מצד האוצר, בנק ישראל והמערכת המשפטית.