בנייה דירה נדלן
צילום: גרופית

למרות אפריל החלש: שוק המשכנתאות זינק ב-14% בשליש הראשון של השנה

חג הפסח הוביל לירידה של 26% בהיקף המשכנתאות באפריל ל-7.9 מיליארד שקל, אך תמונת המאקרו של 2026 מציגה ביקושים יציבים; במקביל, נתוני בנק ישראל חושפים את הרקע שהעניק לקבלנים אורך נשימה: אשראי ממונף של 69 מיליארד שקל שזרם אליהם בשנה החולפת

ענת גלעד |


חוסר היציבות המאפיין את שוק הנדל"ן הישראלי בחודשים האחרונים מעורר עניין רב בקרב משקיעים ואנליסטים בשוק ההון, כאשר הנתונים האחרונים של בנק ישראל חושפים מאבק כוחות סמוי בין רוכשי הדירות לבין היזמים. בעוד שהציבור הרחב בוחן את הירידה הדרמטית שנרשמה בהיקפי המימון במהלך חודש אפריל, מבט מעמיק על תמונת המאקרו של השליש הראשון של השנה מציג מגמה הפוכה לחלוטין של התאוששות. האתגר האמיתי של הענף טמון ברקע הפיננסי הממונף שחברות הבנייה סוחבות איתן מהשנה החולפת, מה שמייצר זירת סיכון מורכבת במאזני המערכת הבנקאית.

נתוני בנק ישראל הרשמיים בנוגע להיקף המשכנתאות לחודש אפריל 2026 מציגים תמונה דואלית: מחד, ירידה משמעותית בטווח הקצר; מאידך, התאוששות יציבה ומובהקת בטווח הבינוני. היקף המשכנתאות שנטל הציבור הישראלי בחודש החולף הסתכם ב-7.9 מיליארד שקל - נתון המשקף צניחה חדה של 26% בהשוואה לחודש מרץ שבו נרשם שיא זמני של 10.7 מיליארד שקל, וקיטון קל של 1% לעומת אפריל אשתקד.

אולם, בחינה רחבה של השליש הראשון של השנה (ינואר-אפריל 2026) מגלה כי שוק המגורים המקומי רחוק מקיפאון: רוכשי הדירות נטלו מתחילת השנה משכנתאות בהיקף כולל של 36.4 מיליארד שקל - זינוק משמעותי של 14% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2025.
חוסר היציבות באפריל נעוץ בעיקר בגורמים עונתיים ופסיכולוגיים. חודש זה כלל את ימי חג הפסח, המאופיינים באופן מסורתי בימי עבודה מועטים ובקיטון טבעי בפעילות הפיננסית של רוכשי הדירות. מעבר לעונתיות, בשוק המשכנתאות מעריכים כי הזינוק הדרמטי של חודש מרץ נבע מהקדמת רכישות מסיבית. לקוחות רבים שתכננו לחתום על פוליסות מימון מיהרו לסגור את התנאים חודש מוקדם יותר, על רקע החשש מהשפעות הלוואי הכלכליות של המצב הביטחוני והמלחמה על גובה הריביות במשק.

התאוששות מוגבלת: רחוקים מימי הבועה של 2021

העובדה שהיקפי המשכנתאות החודשיים בשליש הראשון של 2026 גבוהים בעקביות מאלו של השנה שעברה מאותתת לשוק ההון על התאוששות מסוימת ועמידות של קשיחות הביקושים, אך הנתונים מבהירים כי השוק שינה את פניו. המספרים הנוכחיים עדיין רחוקים מרמות השיא שנרשמו בימי גאות הענף בשנת 2021 ותחילת 2022. באותה תקופה, סביבת הריבית האפסית הניעה שוק ספקולטיבי שבו היקף המשכנתאות החודשי חצה דרך קבע את רף 10 המיליארדים - מציאות כלכלית שאינה צפויה לחזור בסביבת הריבית הנוכחית.
הקיטון הזמני ברכישות באפריל פוגש חברות נדל"ן למגורים שנמצאות בלחץ תזרימי כבד ומתקשות להגדיל את קצב מכירת הדירות החדשות בשל רמות המחירים הגבוהות.
כדי להבין כיצד חברות הבנייה שורדות חודשים חלשים כאלו ומצליחות להימנע מהורדת מחירים חדה, חובה להביט בנתוני בנק ישראל המסכמים את שנת 2025: במהלך השנה החולפת, הזרימה המערכת הבנקאית למערכת הנדל"ן אשראי לקבלנים בהיקף חסר תקדים של 69 מיליארד שקל. מדובר בזינוק דרמטי של 20 מיליארד שקל לעומת היקפי המימון שהוזרמו לקבלנים בשנת 2024.
הנתון הזה מספק את ההסבר למלכוד הכלכלי שבו נמצא הענף בתחילת 2026: בעוד הצרכנים מאטים את הקצב באפריל ומנסים להמתין, כרית הביטחון הממונפת של 2025 היא שמעניקה לקבלנים אורך נשימה ומאפשרת להם להחזיק מעמד. עם זאת, מדובר במשקולת חוב ממונפת שמגדילה את רמת הסיכון המבני של מגזר הנדל"ן כולו במאזני הבנקים.

מבחן התוצאה של הקיץ

שוק המשכנתאות הישראלי מוכיח כי הביקוש הצרכני הבסיסי לדיור נותר יציב, כפי שמשקפת העלייה של 14% מתחילת השנה, אך המודל הפיננסי שמאחוריו הפך למתוח ומורכב מאי פעם. הקיטון באפריל הוא תזכורת לכך שהרוכשים רגישים לעונתיות ולשינויי ריבית, בעוד חברות המגורים נשענות על האשראי הכבד שצברו בשנה שעברה. חודשי הקיץ הקרובים יספקו את מבחן התוצאה האמיתי של המשק: האם הרוכשים יחזרו לקצב של חודש מרץ ויספקו לחברות הבנייה את התזרים הנחוץ, או שהמשקולת הפיננסית של חובות הקבלנים תאלץ את המערכת לחשב מסלול מחדש.

מהתאחדות יועצי המשכנתאות נמסר בתגובה: "עלייה במשקל הלוואות הגישור מ-14.1% ל-15.4% מעידה כי שוק הנדל"ן ממשיך לייצר עסקאות, אך במקרים רבים הרוכשים זקוקים לפתרונות מימון זמניים עד למכירת נכס קיים או לקבלת כספים עתידיים. מנגד, משקל ההלוואות לכל מטרה נותר יציב יחסית ועלה במעט מ-5.5% ל5.6%, דבר המעיד כי הציבור ממשיך לנהוג בזהירות בכל הנוגע לנטילת אשראי שאינו הכרחי".

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה