שני ההורים הפרו את הסדר הראייה: מי ישלם את המחיר?

מאבק הורי סוער בין בני זוג לשעבר מבאר שבע הגיע לסיומו בפסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה, כשהשופט אריאל ממן נדרש להכריע בשאלה רגישה: מה עושים כשאב לא מגיע לראות את ילדיו, והאם מצדה, מנעה ממנו ביקור לפחות פעם אחת? מדובר בעניין שחוזר ללא הפסקה ברבבות מקרים. אין הלכה ופסיקה מחייבת, כל מקרה לגופו, הנה המקרה הנוכחי:  

התובעת הגישה בדצמבר 2025 תביעה לאכיפת פסק דין ממרץ 2024, שהסדיר את זמני השהות של שני ילדיהם המשותפים - בת ילידת 2021 ובן יליד 2022. לטענתה, מדובר לא בהפרה חד-פעמית, אלא בדפוס מתמשך: לאורך תקופה של כחודש וחצי, לא קיים האב את זמני השהות 16 פעמים.

האב לא נשאר חייב ולטענתו, דווקא האם היא זו שמנעה באופן שיטתי את הקשר בינו לבין הילדים. הוא סיפר כי כשהגיע לגן לאסוף את הבת, הגננת הודיעה לו שהיא לא יכולה לאפשר את כניסתו, בטענה שבידי האם יש צו בית משפט שאוסר עליו לאסוף את הקטינים - טענה שהתבררה כלא נכונה. עוד טען האב כי האם שינתה באופן חד-צדדי את זמני השהות, השאירה את הילדים אצל הוריו שלו, וסירבה לשתף עמו פעולה.

אז מי אשם? מי מנע ממי את המפגש עם הילדים ולמה תמיד במצבים האלו, חשוב לזכור שמי שמשלם את המחיר אלו הילדים. 

הפרות מכאן ומכאן

השופט ממן בחן את עדויות שני הצדדים, ומצא שהתמונה מורכבת יותר מכפי שכל אחד מהם ניסה להציג. מצד אחד, נמצא כי האב אכן הפר את פסק הדין כמה פעמים, בעיקר בספטמבר 2025 ובתקופת חגי תשרי. מצד שני, נחשפה גם הפרה של האם: באוקטובר 2025 היא מנעה מהאב לפגוש את ילדיו, כשהם צופים בו ובוכים. הקלטה שהשמיע האב בבית המשפט חשפה כי הגננת אישרה שהאם אמרה לה שקיים צו בית משפט שאוסר על האב לאסוף את הילדים מהגן. השופט ציין כי האם הודתה שמדובר היה בהחלטה שגויה מצדה, שנועדה להבהיר לאב שהוא לא יכול להפר את זמני השהות לאורך זמן, ואז להגיע ללא הודעה מוקדמת.

במהלך קדם המשפט הראשון שהתקיים באחרונה, לאחר שדיון קודם שנקבע למרץ השנה נדחה בעקבות מצב החירום, הגיע השופט למסקנה כי בעצם אין בין הצדדים מחלוקת עובדתית של ממש. שניהם הפרו את ההסכם, ושניהם האשימו אחד את השני. המחלוקת האמיתית היתה משפטית: האם יש מקום להטיל סנקציות? בנקודה הזו נתן השופט פסק דין כבר בשלב קדם המשפט, תוך שהוא מסתמך על הלכת בית המשפט העליון שקובעת כי כשהמחלוקת היא משפטית בלבד, אין צורך להמשיך לשלב ההוכחות.

השופט קיבל את עמדת האב בנקודה מרכזית אחת: חיוב בסנקציות לא בהכרח ייטיב עם הילדים. ממן הדגיש כי הטלת סנקציות נועדה להרתיע מפני הפרות עתידיות ולא להעניש על הפרות עבר. ומכיוון שכבר כמה חודשים שלא מתקיימות שום הפרות, אין הצדקה להטלתן.

השופט גם העלה שאלה עקרונית: האם בכלל נכון לחייב הורה לראות את ילדיו באמצעות קנס? הוא הצביע על החשש שהדבר עלול דווקא ללבות את הסכסוך ולהעמיק את הקרע, בייחוד כשהילדים נמצאים באמצע ורואים את הוריהם מתכתשים על סנקציות כספיות. עוד ציין השופט כי בין הצדדים קיים נתק של ממש, שבא לידי ביטוי גם בחסימות ארוכות באפליקציית וואטסאפ, שמנעו תקשורת תקינה ביניהם.

מה קבע בית המשפט?

פסק הדין קיבל את התביעה בחלקה. מצד אחד, בית המשפט קיבל את גרסתה של האם לגבי רוב ההפרות. מצד שני, הסעד של חיוב בסנקציות נדחה. במקום זאת, הורה השופט על הפניית שני הצדדים לתיאום הורי ולהדרכה הורית במרכז הורים וילדים בבאר שבע. השופט גם קבע כי שיתוף פעולה עם ההדרכה ההורית יהווה תנאי להגשת תובענה עתידית בעניין הילדים.

• נלחם על האפשרות לראות את בנו, אך בחר בכיוון מפתיע

לצד זאת, נכללה בפסק הדין אזהרה חמורה לשני הצדדים: אם יפרו שוב את זמני השהות, בית המשפט עלול לאכוף עליהם את חובותיהם באמצעות סנקציות כספיות, ואף חיוב בהוצאות לטובת אוצר המדינה. לא נפסק צו להוצאות משפט, והתיק נסגר.

לרוב פסקי הדין במצבים כאלו אינם מוחלטים לכיוון אחד. בית המשפט מעוניין לשמור על טובת הילדים וככל שמדובר על סוג של פשרה זה עדיף לילדים. 

כאן המקום להסביר מהם הסדרי ראייה.  הסדרי ראייה או זמני שהות, הם ההסדר שקובע מתי וכמה זמן ילד ישהה עם כל אחד מהוריו אחרי פרידה או גירושים. המטרה היא לשמור על קשר רציף, יציב ומשמעותי עם שני ההורים, תוך התאמה והתחשבות מקסימלית בטובת הילד - בגיל הילד, צרכיו, מקום המגורים של ההורים, המסגרות החינוכיות והיכולת של ההורים לשתף פעולה.

ההסדר יכול להיקבע בהסכמה בין ההורים במסגרת הסכם גירושים או הורות, ולקבל אישור של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. כאשר אין הסכמה, ההכרעה עוברת לערכאה המשפטית, והעיקרון המרכזי הוא טובת הילד. במקרים מסוימים ייעזר בית המשפט בתסקיר של גורמי רווחה. זמני שהות יכולים לכלול ימים קבועים באמצע השבוע, סופי שבוע לסירוגין, חלוקת חגים, חופשות, ימי הולדת, איסוף והחזרה מהמסגרות וגם לינה. הסדר טוב הוא כזה שמקטין חיכוך בין ההורים ונותן לילד שגרה ברורה ובטוחה.