הכנסת תאשר מחר את החוק להעמדתם לדין של פושעי הנוח'בה
אנשי הנוח'בה שביצעו את פשעי 7 באוקטובר יישפטו בבית משפט צבאי מיוחד, וניתן יהיה להאשימם בעבירות של רצח עם שהעונש המירבי עליהן הוא מוות. כך קובעת הצעת החוק שעומדת הכנסת לאשר מחר בקריאה שנייה ושלישית. את ההצעה יזמו ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) ויוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), והיא הוכנה בשיתוף פעולה בין שר המשפטים, יריב לוין, והיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. לפי ההערכה, 400 אנשי חמאס יועמדו לדין על פי החוק החדש. יוזמי החוק מצפים ש-110 חברי כנסת יתמכו בו.
הכנת החוק נמשכה זמן רב בשל שילוב של שלושה גורמים: איסוף הראיות כדי שניתן יהיה לקבוע אלו עבירות לייחס למחבלים, האופי וההיקף חסרי התקדים של האירועים והמתנה להחזרת כל החטופים כדי למנוע מעשי נקם בהם. החוק יחול על פשעים שבוצעו בשטח ישראל ב-10-7 באוקטובר 2023, וכלפי חטופים (חיים וחללים) גם לאחר מכן. העבירות בהן ידון בית הדין יהיו אלו הכרוכות בהשמדת עם, פגיעה בריבונות המדינה ושלמותה, גרם מלחמה, סיוע לאויב במלחמה ועבירות טרור.
השופטים ימונו בידי הנשיא בהמלצת הרמטכ"ל
את השופטים ימנה נשיא המדינה בהמלצת הרמטכ"ל, והם יהיו שופט בדימוס של העליון או המחוזי, שופט מחוזי מכהן (בהסכמת נשיא בית המשפט העליון), שופט צבאי בשירות קבע או שופט צבאי במילואים במשך עשר שנים לפחות. בראש ערכאת הערעור יעמוד נשיא בית הדין הצבאי לערעורים; נשיא הערכאה הדיונית יהיה שופט מחוזי מכהן או נשיא/סגן נשיא מחוזי בדימוס. שתי הערכאות ידונו בהרכבים בני שלושה שופטים, כאשר בראש ההרכב בערכאת הערעור יעמוד שופט עליון בדימוס או נשיא מחוזי מכהן/בדימוס. ערכאת הערעור תדון בכל עונש מוות, גם אם המחבל עצמו לא יערער עליו.
הדיונים יתקיימו בפומבי, אך ניתן יהיה לקיימם בדלתיים סגורות בהתאם לכללים החלים בכל בית משפט. תחילת המשפט, דברי הפתיחה, פסק הדין וגזר הדין ישודרו באתר אינטרנט ייעודי; בית המשפט יחליט האם לשדר דיונים נוספים. התובע הצבאי הראשי יקים מערך שיהיה מופקד על הבטחת זכויותיהם של נפגעי עבירה. את התובעים ימנה הרמטכ"ל; הסניגורים יהיו ישראלים או פלשתינים, לפי בחירת הנאשמים, אך לא הסניגוריה הציבורית.
- גופמן לבג"ץ: לא הייתי קשור להפעלתו של אורי אלמקייס
- העליון: להחמיר בעונש על מגע עם סוכן חוץ בשל התגברות לחצי האויב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנאשמים ישתתפו מרחוק ברוב הדיונים
בדומה לחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, החוק הנוכחי קובע: "בית המשפט הצבאי רשאי לסטות מסדרי הדין ודיני הראיות, ובכלל זה מהוראות לעניין עיון בחומר חקירה, שרשרת תפיסה והעברה של ראיות, קבלת החלטה על סמך טענות בכתב והתאמות להעדת עדים, אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהדבר דרוש לבירור האמת ולעשיית צדק ושאין בכך כדי לפגוע פגיעה ממשית בהגינות ההליך. בית המשפט הצבאי יתחשב בין השאר בשיקולים הנוגעים להגנה על נפגעי העבירה ובני משפחותיהם, להיקף הראיות ולמספר הנאשמים, לפומביות הדיון והנגשתו לציבור הרחב ולאינטרס הציבורי בקיום הליך הוגן ויעיל".
הנאשמים ישתתפו ברוב הדיונים באמצעות היוועדות חזותית ולא בנוכחות פיזית בבית המשפט, וזאת למעט מתן התשובה לכתב האישום, עדויותיהם, פסק הדין וגזר הדין. במקרה של סיכון בטחוני חריג, ניתן יהיה לנהל גם דיונים אלה בהיוועדות חזותית. הנאשמים יוכלו לנהל שיחה חסויה עם הסניגורים לפני ואחרי היוועדות חזותית, והחוק קובע את התנאים שיבטיחו שהיא תתנהל כראוי. עוד מובטחים בו הזכות למתורגמן והתאמות לבעלי מוגבלויות.
בית המשפט יוכל להאריך את מעצריהם של הנאשמים במספר חודשים בכל פעם, בלא צורך לקבל את אישורו של בית המשפט העליון כפי שמחויב ביתר ההליכים הפליליים. שירות בתי הסוהר יקים יחידת משמר של בית המשפט הצבאי, אשר תגן על באי בית המשפט ותבטיח את שמירת הסדר. הרמטכ"ל יקים מפקדה שתהיה אחראית להיערכות להליכים, ולצד זאת תוקם ועדת היגוי בראשות מנכ"ל משרד הביטחון ולצידו מנכ"לי משרדי המשפטים, האוצר, החוץ והביטחון הלאומי ונציג הרמטכ"ל, אשר תפקח על היערכות משרדי הממשלה. אם ייגזר עונש מוות, שר הביטחון הוא שיקבע כיצד יבוצע, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה.
