רמ"ד פנסיה בצה"ל ניצל את תפקידו כדי לנפח את הפנסיה

פסק דין מעניין מאוד ניתן באחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, שחשף מקרה יוצא דופן של עובד בכיר בצה"ל שניצל את מעמדו המקצועי כדי להעשיר את קצבת הפנסיה שלו על חשבון הקופה הציבורית - ובסוף הפסיד בבית הדין. ד"ר יחזקאל שלום שימש ראש מדור פנסיה במרכז תעסוקת עובדי צה"ל (תע"צ) מ-2007 ועד לפרישתו המוקדמת ב-2018. במסגרת תפקידו, הוא היה אחראי על הפקדות הפנסיה של אלפי עובדי צה"ל, אבל כפי שהתברר, הוא דאג קודם כל לעצמו.

התביעה הוגשה בנובמבר 2019, ובמסגרתה ביקש התובע לקבוע שהוא רשאי היה להעביר לקרן מבטחים את מלוא דמי הגמולים עבור רכיבי שכר שהוגדרו לא פנסיוניים לפי הסכם קיבוצי מ-1966. מבלי להתעמק בפרטים ובתקנות הפנסיה, מדובר בפעולה שמזכה אותו בהרבה כסף. אלא שבית הדין, בראשות השופטת אביגיל בורוביץ', קבע שהתובע פעל בדיוק הפוך ממה שהדין מאפשר.

מהראיות עלה כי ב-2010, בזמן שכיהן כרמ"ד פנסיה, התובע הגה ויזם הוראת ביצוע (44/2010) שאפשרה להעביר הפקדות מקופת גמל לקרן מבטחים עבור רכיבים לא פנסיוניים. הבעיה? ההוראה הזו הופעלה רק ביחס אליו. אתם מבינים את חומרת הבעיה? הוא  בעצם הגדיר תקנה חדשה שטובה לו והוא היחיד שמבצע אותה כדי להגדיל את הסכום שיקבל. הוא העז לתבוע על כך וכאמור נדחה, אבל השאלה גדול באמת היא למ לא תובעים אותו על מה שעשה, זה עלול להיות סוג של מרמה. 

התובע הודה בחקירתו שאינו מכיר עובד נוסף שהופקדו עבורו דמי תגמולים כאלה, ושאין בידיו אישור של מערכת הביטחון או הסכם עם הנתבעת בנושא.

בית הדין ציין כי "תלושי שכרו של התובע נבנו כך שלא ניתן היה לדעת שההפקדות מתבצעות לנתבעת בשיעורים שאינם השיעורים המקובלים". התובע עצמו הודה בחקירתו שמבטחים קיבלה רכיבי שכר שנראים "בצורה של 7 ו-7.5" אחוזים, כלומר כאילו מדובר בהפקדות רגילות.

הפקדות כעצמאי ללא בסיס

גם בפרק ההפקדות כמבוטח עצמאי, שהחלו ב-2014, נמצאו ממצאים מטרידים. בית הדין קבע כי התובע חתם על הסכם המשכת ביטוח כעצמאי על בסיס טענה לירידה בהיקף משרתו, אבל לפי נתוני צה"ל, היקף המשרה ירד ל-95% לחודשיים בלבד ונותר על 100% ביתר הזמן. התובע לא הציג שום אסמכתא לטענתו שהיקף המשרה שלו ירד ל-90%.

העדה מטעם המדינה, סבטלנה ארליך, העידה שלא היה ידוע לרשויות צה"ל כלל על ההפקדות שביצע התובע כעצמאי. בית הדין סיכם כי "ההפקדות שהתובע ביצע במעמד של עצמאי נעשו שלא כדין ובניגוד להסכם המשכת הביטוח עליו התובע חתם".

בית הדין לא חסך בביקורת על התובע. בפסק הדין נכתב כי מכלול הנסיבות - ההפקדות שהוסוו בתלושי השכר, העדר סימולציית פרישה כמקובל, וההפקדות כעצמאי ללא ירידה אמיתית בשכר או בהיקף המשרה - "יוצרים יחד תמונה מטרידה לפיה התובע, ששימש כראש מדור פנסיה במרכז תע"צ, ניצל את מעמדו על מנת להגדיל את בסיס השכר להפקדות פנסיוניות מעבר למותר, תוך שהוא נוקט בצעדי הסתרה שמנעו את גילוי הדבר לאורך שנים".

בית הדין אף ציטט את דברי השופט חשין ז"ל מבג"ץ אליאב לעניין עיקרון השוויון בקרנות הפנסיה הוותיקות, וקבע כי התובע "לא הופלה לרעה, כטענתו, אלא הפלה את עצמו לטובה והוציא את עצמו מהכלל, תוך שהוא מעמיס על קופת מערכת הביטחון ועל קופתה של הנתבעת - קופות ציבוריות - את עלות ההפקדות הללו".

• כשאתה סומך על הממשלה שתדאג לך בגיל פרישה - אתה מסיים עם פחות כסף
• IBI מנסה להפוך למרכז פיננסי עם השקת אפליקציה חדשה

ההליך עצמו היה מרתון משפטי חריג שנמשך יותר משש שנים, כששני שופטים פסלו את עצמם מלדון בתיק. תצהיר העדות הראשית של התובע לבדו מנה 933 עמודים, והוגשו עשרות רבות של בקשות ואלפי מסמכים. בית הדין ציין כי גם אירועים לאומיים, כמו מגפת הקורונה, אירועי ה-7 באוקטובר, מלחמת חרבות ברזל ומבצעים נוספים, תרמו להתארכות ההליך.

בסופו של דבר, התביעה נדחתה במלואה. התובע חויב בתשלום הוצאות משפט בסכום של 30 אלף שקל לנתבעת מבטחים ו-20 אלף שקל למדינה. את מבטחים ייצגו עורכי הדין אלישע שור וצחי לב ממשרד ש. הורוביץ.

מי זה ד"ר יחזקאל שלום? האיש שכתב את הספרים על הפנסיה - ופרש עם 'מתנה' לעצמו

ד"ר יחזקאל שלום הוא לא סתם עוד עובד בכיר שפרש מצה"ל. הוא היה במשך יותר מעשור האיש שקבע את כללי המשחק בפנסיה של אלפי עובדי צה"ל האזרחים. ראש מדור פנסיה במרכז תעסוקת עובדי צה"ל (תע"צ) מ־2007 ועד לפרישתו המוקדמת ב־2018, שלום היה זה שחתם על עשרות הוראות ביצוע פנימיות, נהלים ותקנות שקבעו איך בדיוק יופקדו דמי הגמולים, אילו רכיבי שכר נחשבים פנסיוניים ואיך מתנהל כל המנגנון המורכב של הפנסיה התקציבית וההסכמים הקיבוציים הישנים.

אבל שלום לא היה רק "פקיד בכיר". הוא היה מומחה מוכר ומשפיע בתחום הפנסיה כבר שנים רבות לפני שהגיע לתפקיד הבכיר בתע"צ. כבר ב־2004, כשהמערכת הפנסיונית בישראל הייתה בעיצומו של משבר עמוק, פרסם שלום מאמר חריף ומשמעותי ב"רבעון לבנקאות" בשם "המשבר במערכת הפנסיה בישראל". במאמר הוא לא חסך ביקורת קשה מההסתדרות, מקרנות הפנסיה הוותיקות וממה שהוא תיאר כניהול חובבני ובלתי אחראי שהוביל לגירעונות ענקיים. הוא נחשב אז לאחד הקולות המקצועיים והביקורתיים ביותר בשוק הפנסיה הישראלי - איש שמבין את המספרים, את החוקים ואת הפוליטיקה שמאחורי הקלעים.

בתע"צ הוא הפך את הידע הזה לכוח מעשי. כראש מדור פנסיה הוא היה אחראי ישיר על הפקדות הפנסיה של אלפי עובדים אזרחים שמשרתים בצה"ל - מתכננים, מהנדסים, אנשי מנהלה ועוד. הוא כתב והפיץ הוראות ביצוע כמו 20–11 (פירוט תנאי העסקה והפרשות לפנסיה), 20–01 (נוהל אישור העסקת עובדים חדשים) ועוד עשרות מסמכים רשמיים שקבעו את כללי המשחק לכל עובד ועובדת במערכת. אם היית עובד צה"ל אזרחי ורצית לדעת כמה יופקד לך לפנסיה - ד"ר שלום היה האיש שחתום על התשובה.

• הזמין ספות ב-10,000 שקל, קיבל כאבי גב - וזה הפיצוי
• המאבק על האפוטרופסות הסתיים בפיצול סמכויות

האירוניה, כמובן, צורמת. האיש ששנים כתב, ייעץ וקבע את התקנות שמגנות על הקופה הציבורית – הוא עצמו זה שניסה, לפי פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, "לעקוף" את אותן תקנות בדיוק לטובתו האישית. הוא זה שיזם ב־2010 את הוראת הביצוע 44/2010 שאפשרה העברת הפקדות מקופת גמל לקרן מבטחים על רכיבי שכר "לא פנסיוניים" - הוראה שכביכול נועדה לכלל העובדים, אבל בפועל (לפי בית הדין) הופעלה רק כלפיו.

ב־2018 הוא פרש מוקדם, אחרי 11 שנים בתפקיד. ב־2019 הגיש תביעה נגד מבטחים והמדינה – ופתח תיק שחשף, בסופו של דבר, לא רק את הפרטים הטכניים של ההפקדות, אלא גם את התמונה האנושית: מומחה פנסיה מהשורה הראשונה, שיודע טוב מכולם איפה החורים במערכת וניסה להשתמש בהם כדי להגדיל את הקצבה שלו על חשבון כולנו.

זה בדיוק מה שהופך את הסיפור הזה למרתק כל כך. לא סתם עובד ש"עשה טעות". זה האיש שהיה אמור להיות השומר של הקופה הציבורית - והפך, לפי קביעת בית הדין, למי שניסה לנצל אותה.