רמ"ד פנסיה בצה"ל ניצל את תפקידו כדי לנפח את הפנסיה

פסק דין מעניין מאוד ניתן באחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, שחשף מקרה יוצא דופן של עובד בכיר בצה"ל שניצל את מעמדו המקצועי כדי להעשיר את קצבת הפנסיה שלו על חשבון הקופה הציבורית - ובסוף הפסיד בבית הדין. ד"ר יחזקאל שלום שימש ראש מדור פנסיה במרכז תעסוקת עובדי צה"ל (תע"צ) מ-2007 ועד לפרישתו המוקדמת ב-2018. במסגרת תפקידו, הוא היה אחראי על הפקדות הפנסיה של אלפי עובדי צה"ל, אבל כפי שהתברר, הוא דאג קודם כל לעצמו.

התביעה הוגשה בנובמבר 2019, ובמסגרתה ביקש התובע לקבוע שהוא רשאי היה להעביר לקרן מבטחים את מלוא דמי הגמולים עבור רכיבי שכר שהוגדרו לא פנסיוניים לפי הסכם קיבוצי מ-1966. מבלי להתעמק בפרטים ובתקנות הפנסיה, מדובר בפעולה שמזכה אותו בהרבה כסף. אלא שבית הדין, בראשות השופטת אביגיל בורוביץ', קבע שהתובע פעל בדיוק הפוך ממה שהדין מאפשר.

מהראיות עלה כי ב-2010, בזמן שכיהן כרמ"ד פנסיה, התובע הגה ויזם הוראת ביצוע (44/2010) שאפשרה להעביר הפקדות מקופת גמל לקרן מבטחים עבור רכיבים לא פנסיוניים. הבעיה? ההוראה הזו הופעלה רק ביחס אליו. אתם מבינים את חומרת הבעיה? הוא  בעצם הגדיר תקנה חדשה שטובה לו והוא היחיד שמבצע אותה כדי להגדיל את הסכום שיקבל. הוא העז לתבוע על כך וכאמור נדחה, אבל השאלה גדול באמת היא למ לא תובעים אותו על מה שעשה, זה עלול להיות סוג של מרמה. 

התובע הודה בחקירתו שאינו מכיר עובד נוסף שהופקדו עבורו דמי תגמולים כאלה, ושאין בידיו אישור של מערכת הביטחון או הסכם עם הנתבעת בנושא.

• הוריו של המתאבד יקבלו את ביטוח החיים, ולא אשתו לשעבר
• ההחלטה שיכולה לשנות את כל הנטו בפנסיה - איך לפעול נכון
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בית הדין ציין כי "תלושי שכרו של התובע נבנו כך שלא ניתן היה לדעת שההפקדות מתבצעות לנתבעת בשיעורים שאינם השיעורים המקובלים". התובע עצמו הודה בחקירתו שמבטחים קיבלה רכיבי שכר שנראים "בצורה של 7 ו-7.5" אחוזים, כלומר כאילו מדובר בהפקדות רגילות.

הפקדות כעצמאי ללא בסיס

גם בפרק ההפקדות כמבוטח עצמאי, שהחלו ב-2014, נמצאו ממצאים מטרידים. בית הדין קבע כי התובע חתם על הסכם המשכת ביטוח כעצמאי על בסיס טענה לירידה בהיקף משרתו, אבל לפי נתוני צה"ל, היקף המשרה ירד ל-95% לחודשיים בלבד ונותר על 100% ביתר הזמן. התובע לא הציג שום אסמכתא לטענתו שהיקף המשרה שלו ירד ל-90%.

העדה מטעם המדינה, סבטלנה ארליך, העידה שלא היה ידוע לרשויות צה"ל כלל על ההפקדות שביצע התובע כעצמאי. בית הדין סיכם כי "ההפקדות שהתובע ביצע במעמד של עצמאי נעשו שלא כדין ובניגוד להסכם המשכת הביטוח עליו התובע חתם".

• עו"ד עידן דביר מואשם בעבירות מין בלקוחותיו בתחום השיפוט הצבאי
• ג'יי.פי מורגן תובע את מייקל אייזברג בעקבות הונאת חברת פרנק
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מנהלת בי"ס תפצה מורה לשעבר ב-55 אלף שקל

בית הדין לא חסך בביקורת על התובע. בפסק הדין נכתב כי מכלול הנסיבות - ההפקדות שהוסוו בתלושי השכר, העדר סימולציית פרישה כמקובל, וההפקדות כעצמאי ללא ירידה אמיתית בשכר או בהיקף המשרה - "יוצרים יחד תמונה מטרידה לפיה התובע, ששימש כראש מדור פנסיה במרכז תע"צ, ניצל את מעמדו על מנת להגדיל את בסיס השכר להפקדות פנסיוניות מעבר למותר, תוך שהוא נוקט בצעדי הסתרה שמנעו את גילוי הדבר לאורך שנים".

בית הדין אף ציטט את דברי השופט חשין ז"ל מבג"ץ אליאב לעניין עיקרון השוויון בקרנות הפנסיה הוותיקות, וקבע כי התובע "לא הופלה לרעה, כטענתו, אלא הפלה את עצמו לטובה והוציא את עצמו מהכלל, תוך שהוא מעמיס על קופת מערכת הביטחון ועל קופתה של הנתבעת - קופות ציבוריות - את עלות ההפקדות הללו".

הליך שנמשך שש שנים

ההליך עצמו היה מרתון משפטי חריג שנמשך יותר משש שנים, כששני שופטים פסלו את עצמם מלדון בתיק. תצהיר העדות הראשית של התובע לבדו מנה 933 עמודים, והוגשו עשרות רבות של בקשות ואלפי מסמכים. בית הדין ציין כי גם אירועים לאומיים, כמו מגפת הקורונה, אירועי ה-7 באוקטובר, מלחמת חרבות ברזל ומבצעים נוספים, תרמו להתארכות ההליך.

בסופו של דבר, התביעה נדחתה במלואה. התובע חויב בתשלום הוצאות משפט בסכום של 30 אלף שקל לנתבעת מבטחים ו-20 אלף שקל למדינה.