שריפה בבנין מגורים עשן
צילום: דוברות המשטרה

שריפה ממכונת כביסה של זנוסי: התביעה נגד היצרנית תעבור דרך ראלקו

איילון שילמה למבוטח על שריפה בביתו ותובעת את היצרנית האירופית. המחוזי קבע שהיבואנית, ששתקה מול הבקשה, תקבל את כתבי בי-הדין
עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה ראלקו איילון

איילון ביטוח, ששילמה למבוטח שלה תגמולים על שריפה שפרצה בביתו, קיבלה אור ירוק להתקדם בתביעה נגד יצרנית מכונת הכביסה שממנה, לטענתה, התחילה האש. השופטת אירית קלמן ברום מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבעה כי את כתבי בי-הדין לזנוסי, המותג האירופי של אלקטרולוקס, אפשר למסור באמצעות ראלקו, היבואנית שלה בישראל. בכך ביטלה השופטת את עמדת בית משפט השלום, שסירב פעמיים לאפשר את המסלול הזה.

לפי התביעה (ת"א 42317-11-25), השריפה נגרמה מכשל חשמלי בלוח הפיקוד של מכונת כביסה מתוצרת זנוסי שהמבוטח רכש. איילון הגישה תביעת שיבוב נגד היצרנית וגם נגד ראלקו סוכנויות, וביקשה להמציא לזנוסי את כתב התביעה דרך היבואנית, במקום לשלוח אותו לחו"ל. בית משפט השלום דחה את הבקשה וקבע שאין ראיות לכך שראלקו היא היבואנית הרשמית או הבלעדית, ושהקשר בין השתיים לא הוכח. גם אחרי שאיילון צירפה מסמכים נוספים, נדחתה בקשתה לעיון מחדש. "לא ניתן לאפשר מצב שבו כל יבואן ייהפך בעל כורחו למורשה לקבלת כתבי בי דין", נקבע אז.

בערעור הציגה איילון שלוש ראיות עיקריות. הראשונה היא התכתבות בדואר אלקטרוני, שבה כתב נציג של ראלקו "אני עדיין בודק מול זנוסי אירופה". השנייה היא אתר האינטרנט של זנוסי בישראל, שמופעל על ידי ראלקו עם אותם פרטי התקשרות, אותה כתובת ואותו דומיין של דואר אלקטרוני. השלישית היא הדוח השנתי של ראלקו ל-2025, שבו נכתב כי בפועל כל הייבוא של מוצרי החשמל של זנוסי לישראל עובר דרך זן סוכנויות, חברה בת שלה, וכי למיטב ידיעתה אין ייבוא מקביל של המותג.

היצרנית והיבואנית בחרו לשתוק. השופטת הורתה להן להגיב לבקשה, ומרישומי מערכת בתי המשפט עולה שראלקו צפתה בהחלטה באמצע ספטמבר, אבל תגובה לא הוגשה. לכן נדונה הבקשה על סמך טענות איילון בלבד, כשלפי התקנות היעדר מענה דומה לאי התייצבות לדיון.

הידעת?מהי תביעת שיבוב?
כשמבטחת משלמת למבוטח על נזק שגרם צד שלישי, היא נכנסת לנעליו של המבוטח ויכולה לתבוע את האחראי לנזק כדי להחזיר לעצמה את מה ששילמה. הזכות הזו, שנקראת גם זכות תחלוף, מעוגנת בסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח. בתיקי שריפה שמקורם במוצר חשמלי, המבטחות פונות לא פעם ליצרן או ליבואן של המכשיר.

המסגרת המשפטית היא תקנה 163(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, שמאפשרת למסור מסמכים לנציג של נתבע שמושבו בחו"ל, אם הנציג מייצג אותו באופן קבוע בענייניו בישראל והתביעה נוגעת לאותו עניין. קלמן ברום הבהירה שהסטטוס של יבואן לבדו אינו מספיק. "על המבקשת להוכיח את טיב הקשר ועוצמתו", כתבה. אבל ההתכתבות שהוצגה שכנעה אותה: "ברי כי יש קשר בין הצדדים וכי ראלקו עדכנה את זנוסי על הגשת התביעה".

השופטת נשענה על פסיקה של בית המשפט העליון, שלפיה די בקשר אינטנסיבי בין יבואן ליצרן כדי להניח שהיבואן יעדכן את היצרן על התביעה. ההלכה הזו חוזרת בשורה ארוכה של תיקים, בהם מגדל מול ג'נרל אלקטריק, פיליפ מוריס ותיקים נגד חברות תיירות וחברות רכב. לדבריה, התקנות החדשות נועדו להקל על תובעים "ולמנוע מצב שבו נתבעים זרים מתישים את התובע בניהול הליכי סרק סביב סוגיית ההמצאה עוד בטרם החל הבירור לגופו של עניין". היא קבעה שראלקו היא "יבואן משמעותי המקיים קשר אינטנסיבי עם זנוסי", ביטלה את החלטת בית משפט השלום והורתה להחזיר לאיילון את הפיקדון. צו להוצאות לא ניתן, בגלל היעדר התגובה.

הידעת?למה כל כך קשה לתבוע חברה זרה?
כדי שתביעה תתקדם, הנתבע צריך לקבל את כתב התביעה באופן רשמי. מסירה לנתבע מחוץ לישראל מחייבת בדרך כלל היתר מבית המשפט, ולעיתים גם מעבר בערוצים רשמיים בין מדינות, כולל תרגום. התהליך עלול להימשך חודשים ולעלות כסף רב, ולכן תובעים מעדיפים למסור את המסמכים לנציג המקומי של החברה הזרה.

ראלקו מוכרת היטב למשקיעים בבורסה. היא נוסדה בשם שף סוכנויות, הייתה היבואנית הבלעדית של זנוסי מאיטליה החל מ-1983 והונפקה בתחילת שנות התשעים. כיום היא מייבאת גם את שארפ ובלומברג, ושולט בה ירון רוזיאק, שמחזיק בכ-60% מהמניות. ב-2025 הסתכמו ההכנסות שלה בכ-301 מיליון שקל והרווח הנקי בכ-24.8 מיליון שקל, וברבעון השני של 2026 היא רשמה רווח של כ-5.2 מיליון שקל על הכנסות של כ-66 מיליון שקל. שווי השוק שלה עומד על כ-158 מיליון שקל, במכפיל רווח של כ-5. להרחבה: שמחת היבואנים: הדולר הנמוך מזניק את רווחי ראלקו.

הקשר עם זנוסי עבר טלטלה בשנים האחרונות. ב-2024 הודיעה ראלקו כי אלקטרולוקס בוחנת למכור את פעילות המותג או להפסיק אותה, אבל הדוח השנתי האחרון מלמד שהייבוא נמשך, והוא שהפך לאחת הראיות המרכזיות נגדה בתיק. יבואני מוצרי חשמל מוצאים את עצמם בבית המשפט בתדירות גבוהה, בעיקר בתביעות של צרכנים על מכשירים תקולים. להרחבה: מייבש כביסה תקול ושירות גרוע: היבואנית תפצה את הרוכשים.

ההחלטה עוסקת בשאלה הדיונית, ולא בשאלה אם מכונת הכביסה אכן גרמה לשריפה. את זה יצטרך להוכיח איילון בבית משפט השלום, ובתביעות שיבוב הוכחת הנזק והקשר הסיבתי היא נקודת תורפה מוכרת של המבטחות. להרחבה: השמאי לא נכנס למשרד: תביעת שיבוב של 55,902 שקל נדחתה. בנוסף, ההכרעה ניתנה בלי שהצד השני הציג את עמדתו, ולכן ייתכן שבתיק שבו יצרן זר יתגונן במלוא הכוח, התוצאה תהיה שונה.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה