"אנחנו מנסים לזהות את חיידק המצוינות"

האם בשנים האחרונות יש ירידה או עלייה ברמת עורכי הדין החדשים? מהם הגורמים לכך?

"הטובים ביותר מקרב עורכי הדין החדשים מתאפיינים בחתירה למצוינות (בכל תחומי החיים), בכישורי למידה טובים וברב-תחומיות גבוהה - למשל, עורכי דין המשלבים לימודי משפטים עם ידע טכנולוגי, רקע צבאי-טכנולוגי (בוגרי 8200) עם רקע בתכנות או בתחום הסייבר. הקשר בין העולמות השונים תורם מאוד לעבודה המקצועית ומייעל אותה, וכן מצייד את עורכי הדין הצעירים בתובנות חוצות תחומים, שמאפשרות להם לתת ללקוח מענה שלם.

"על רקע זה, אנחנו מקפידים לגייס מתמחים ועורכי דין בעלי זיקה רב-תחומית, המשולבת עם הישגים אקדמיים גבוהים, המונעים ממצוינות מקצועית ואישית ועם התאמה לדנ"א של הפירמה. תהליך המיון הקפדני, ההכשרה המקצועית במהלך ההתמחות, העבודה המעשית לצד עורכי דין ושותפים מנוסים והחניכה הצמודה - כל אלה תורמים לשמירה על הרמה המקצועית הגבוהה של עורכי הדין הצעירים בפירמה באופן עקבי ולאורך זמן, וכך גם בשנים האחרונות.

"בנוסף, אנחנו מקפידים להעניק להם מיומנויות טכנולוגיות גבוהות, ולחשוף אותם לכלי עבודה חדשניים, בכלל זה כלי בינה מלאכותית, המסייעים במחקר, בניתוח מידע ובייעול העבודה. כל תהליכי החניכה תורמים לפיתוח שיקול דעת משפטי, חשיבה ביקורתית, יסודיות והעמקה ואחריות מקצועית. אלה כישורים ויכולות שאנחנו כפירמה מקפידים לטפח לאורך תקופת ההתמחות ולאחריה, על מנת לקלוט אלינו ולהצמיח אצלנו את עורכי הדין המצוינים ביותר בתום התקופה".

האם אתם מעדיפים בוגרי אוניברסיטאות או בוגרי מכללות בקבלה להתמחות? אתם רואים הבדלים ביניהם?

"התחרות העיקרית שלנו היא על אנשים - כל אחד ואחת ומה שהוא או היא מביאים עימם לתפקיד. אנחנו בוחנים בקפידה כל מועמד ומועמדת לגופם, ומנסים לזהות את התשוקה שלהם לתחום ולנבא את רמת כישורי הלמידה שלהם. בתהליך זה אנחנו מנסים לזהות את 'חיידק המצוינות' (שיכול להתבטא במגוון תחומים - אקדמיים או אחרים); אנחנו בוחנים, כמובן, הישגים אקדמיים; ובמקביל מנסים לזהות יכולות אישיות ומקצועיות; ואת מידת ההתאמה לפירמה ולתחום העיסוק".

מה דעתך לגבי אורך ההתמחות הרצוי?

"המעבר מלימודים אקדמיים תיאורטיים לעבודה משפטית מעשית הוא תהליך הדרגתי הדורש זמן. תקופת התמחות משמעותית מאפשרת למתמחים לרכוש מיומנויות מקצועיות, להכיר לעומק את עבודת עורך הדין, להתנסות בעבודה על תיקים ולקבל ליווי ומשוב.

"לכן, חשוב בעיני שאורך ההתמחות יהיה מספק לצורך הכשרה מקצועית מלאה ולהשתלבות מיטבית במקצוע. על רקע זה, אורך ההתמחות הנכון לטעמי עומד על שנה לכל הפחות, וגם זאת רק כדי 'ללמוד איך ללמוד', כלומר, לשם השגת היעדים התשתיתיים והראשוניים ביותר".

• "המטרה ברורה: להכשיר עורכי דין שנרצה לקלוט"
• "מה שלא למדו בהתמחות, לומדים כעורכי דין"

מה כולל מסלול ההתמחות אצלכם?

"מסלול ההתמחות שלנו נשען על הכשרה שנתית סדורה ומובנית המביאה לידי ביטוי את כל ה-know-how  המקצועי של פישר, שנצבר בהמשך עשרות שנים של עשייה משפטית ענפה. בהכשרת המתמחים מושקעים משאבים רבים, ואנחנו רואים תהליך זה כאחד החשובים במשרד.

"המשרד מאמין שהכשרה מעולה של המתמחים בפרט, ושל צוות צעיר בכלל, מהווה נדבך מרכזי בעיצוב תעודת הזהות המקצועית, והיא מגבשת את יכולתם לשמש כעורכי דין מן השורה הראשונה בעתיד. המתמחים במשרד הם שותפים מלאים לעבודה המשפטית ומהווים חוליה חשובה בה.

"במסגרת זו, המשרד נוקט בשיטת התמחות של 'שיוך צוותי' המשלבת את יתרונות שיטת ה'פּוּל' עם יתרונות 'שיטת ההצמדה': כל מתמחה מצטרף לצוות, בראשו עומד שותפ/ה, ועובד עם אותו שותפ/ה ועם עורכי הדין האחרים שבצוות. מבנה זה מאפשר חשיפה לשיטות עבודה מגוונות, התמקצעות מעמיקה וליווי אישי של עורכי דין מנוסים המלווים את ההתפתחות המקצועית של כל מתמחה, וכן מאפשר תמיכה והכוונה מקצועית ואישית כאחד לאורך כל תקופת ההתמחות.

"בנוסף, אנחנו מקיימים באופן רציף הכשרות ייעודיות עבור מתמחים במחלקות השונות (FBC College) - סדרות של הרצאות מעשירות בהתאם לתחומי העיסוק השונים של המתמחים, וזאת במטרה להרחיב את סל הכלים של המתמחים, והוא מאפשר היכרות עומק עם העשייה הפרקטית בתחום התמחותם. אנחנו גם שמים דגש על חשיפתם של המתמחים לכלי AI, על מנת להטמיע בהם את הסטנדרטים המקצועיים למתן שירות יעיל ללקוחותינו.

• העליון: לא צריך את הסכמת הצדדים לפשרה או להסדר דיוני כשהם מיוצגים
• קשת מבקשת לעכב את כניסתו של איתי דנקנר לתפקיד מנכ"ל רשת

"לצד ההכשרה המקצועית, אנחנו מאמינים שדנ"א, תרבות ארגונית ותחושת שייכות הם חלק בלתי נפרד מהתמחות משמעותית ומהדרך לצמיחה בפירמה. רווחה, גיבוש והווי חברתי אינם תוספת למסלול ההתמחות, אלא חלק מהותי ממנו, מתוך תפיסה שהכשרה מצוינת מתחילה באנשים, בסביבה שבה הם צומחים ובתחושת השייכות שהם מפתחים לאורך הדרך.

"לכן, אנחנו מקפידים ליצור עבור המתמחים סביבה תומכת, מחברת ומעשירה, שמאפשרת להם לא רק להתפתח כעורכי דין לעתיד, אלא גם לבנות קשרים אישיים, להרגיש חלק מהקהילה הארגונית ולהתחבר לערכים ולרוח המשותפת של הפירמה".

האם יש מקום להעלות את רף הכניסה למקצוע, למשל על ידי העלאת ציון העובר בבחינות הלשכה?

"אני חושבת שהדיון בהעלאת רף הכניסה למקצוע הוא שיח של העולם הישן - העולם שלפני כניסת ה-AI למקצוע שלנו. כיום, צריך לדבר על התאמת המיומנויות של נכנסים למקצוע אל היכולות הנדרשות מעורכי דין בעידן ה-AI. רב-תחומיות, יכולת ניתוח והיסק לוגי גבוהים, מיומנות בעיבוד ובתיקוף מידע, מיומנות בהפעלת שיקול דעת ושיפוטיות – אלו התכונות שנדרשות מעורכי דין היום, עוד יותר מבעבר.

"מתמחים ועורכי דין צעירים שלא ישכילו לאמץ תכונות אלו עוד בהיותם סטודנטים ומתמחים, יתקשו להביא ערך ייחודי ומבדל כעורכי דין. אני חושבת שכניסת ה-AI תשמש גורם שיחדד את הצורך בכישורים אלה ואת המאמץ הנדרש מהם לשם הגעה למצוינות, וזאת ללא קשר לבחינות הלשכה, שגם הן צריכות להיות מותאמות לעידן החדש וליכולות הנדרשות במסגרתו".

מהן ההשלכות של ריבוי עורכי הדין?

"אין ספק, שריבוי עורכי הדין בישראל מגביר את התחרות העזה בשוק - זה אחד השווקים הכי תחרותיים במשק - ומחייב עורכי דין ככלל וצעירים בפרט להצטיין, להתמקצע בתחומים ייחודיים, להמשיך לפתח את כישוריהם לאורך הדרך, והכל כדי שבסופו של דבר יוכלו להציע ערך מוסף משמעותי.

"שנים רבות נקשר ריבוי עורכי הדין בישראל עם אמירות על הירידה באיכות המקצועית של העוסקים בתחום. מבלי להיכנס לנכונות קביעה זו, אני רוצה להציע גם כאן, שלהערכתי ה-AI ישמש מסננת נוספת משמעותית לאיתור ולהבלטת המצוינים בתחום ואף יעצים את הלחץ התחרותי. דווקא ריבוי עורכי הדין יכול להאיץ את תהליך אימוץ ה-AI ואנחנו נראה יותר ויותר עורכי דין מצוינים מתפנים למקומות בהם הם מייצרים ערך משמעותי, כמו פתרון בעיות מורכבות ומתן מענה רב-תחומי, משפטי-עסקי.

"כלומר: התחרות הגדולה, בשל ריבוי עורכי הדין, עשויה להוביל להאצת אימוץ כלי AI. אלו יסייעו, לטעמי, דווקא בהסטת הזרקור, יותר מתמיד, אל עבר המצוינים והיצירתיים - מה שיוביל להגברת הבידול בקרב העוסקים בתחום".

עו"ד טל אייל-בוגר (צילום: חן גלילי)