הצ'קים "אבדו" - ואז פתאום הם צצו בהוצאה לפועל

חברה שמלווה כסף מחוץ לבנקים ניסתה לגבות 16 צ'קים שחזרו, בסכום כולל של 322,150 שקל. התביעה נכשלה בשתי נקודות. החברה ניהלה את התיק כאילו מדובר בצ'קים רגילים, בלי לחשוף את פרטי ההלוואה. בנוסף, כשהחברה חתמה עם הלווה על הסדר חוב, היא כתבה שהצ'קים אינם ברשותה, ושהיא לוקחת עליהם "את מלוא האחריות" - ואחר כך הגישה אותם לגבייה. בית משפט השלום בראשון לציון דחה את התביעה במלואה, ובנוסף חייב את החברה לשלם לנתבע 35 אלף שקל הוצאות משפט.

התובעת היא סיריוס שירותי רשת, חברה בעלת רישיון למתן שירותים פיננסיים, שעוסקת באשראי חוץ-בנקאי. הנתבע הוא מרדכי חן. לפי פסק הדין, חן נתן 16 צ'קים לשחר שטרית, שהיה אז בעל רישיון לשירותים פיננסיים, במסגרת עסקת ניכיון צ'קים. מועדי הפירעון היו בין ינואר לנובמבר 2020. שטרית לא חיכה למועדים, וניכה את הצ'קים אצל סיריוס. בסופו של דבר כל הצ'קים חזרו, בגלל ביטול, חוסר כיסוי או שעבר זמנם.

באפריל 2022 חתמו סיריוס וחן על הסדר חוב, שבו הודה חן כי הוא חייב לחברה 300 אלף שקל. בסעיף 6 להסדר נכתב כי "ידוע כי לסיריוס שיקים שהיו אמורים לחזור לחן ואינם בנמצא, סיריוס לוקחת את מלוא האחריות עליהם... השיקים יוחזרו לחן עם קבלת מלוא החוב".

מאוחר יותר קיבל חן מסיריוס הלוואת גישור של 1.5 מיליון שקל, ובמקביל היא קיבל גם הלוואה של יותר מ-4.1 מיליון שקל מחברה אחרת, גרין-ארק. מתוך כספי הלוואת גרין-ארק שולמו 190 אלף שקל כ"דמי תיווך", ובסופו של דבר הסכום הועבר לחברה אחרת, ל.נ אוריה יזמות נדל"ן. לטענת חן, באמצעות התשלום הזה הוא סגר את החוב לסיריוס. החברה טענה שמדובר בעמלת תיווך שאין לה שום קשר לצ'קים. החברה הגישה את הצ'קים לביצוע בהוצאה לפועל. חן הגיש התנגדות וטען שמדובר באשראי בשוק האפור "בריבית רצחנית ובלתי חוקית", ושהסדר החוב נחתם תחת כפייה, סחיטה ואיומים.

"הביטחונות שלי איתו לא היו חזקים"

השופטת רבקה ארד לא מיהרה לקבל את הגרסה של אף צד. לדבריה, בעדויות של שני הצדדים נמצאו "סתירות מהותיות", ושני הצדדים "לא חשפו בפני בית המשפט את התמונה העובדתית המלאה, מסיבותיהם". עם זאת, השאלה שהכריעה את התיק היתה משפטית. לפי חוק אשראי הוגן, ניכיון צ'קים הוא הלוואה לכל דבר. מלווה מקצועי שמגיש צ'קים כאלה לגבייה חייב לציין שמדובר בהלוואה, לצרף את הסכם ההלוואה ולפרט את הריבית ואת עלות האשראי. השופטת הזכירה שבתי המשפט רואים בחוק הגנה על לווים חלשים, ושמדובר בהוראות ש"הצדדים אינם רשאים להתנות עליהן גם בהסכמה".

סיריוס טענה שהיא לא הלוותה לחן ישירות, אלא רק קיבלה את הצ'קים משטרית. השופטת דחתה את הטענה. מתברר שב-2020 העבירה החברה 214,550 שקל ישירות לחשבון של חן. מנהל החברה, אלון בן יאיר, העיד שקיבל את הצ'קים גם מחן וגם משטרית, ואמר: "הביטחונות שלי איתו לא היו חזקים". מכאן הסיקה השופטת שהחברה "ידעה היטב שמקור השיקים בעסקת הלוואה".

החברה גם לא צירפה את הכרטסות של חן ושל שטרית. לפי השופטת, ההחלטה הזאת "עומדת לחובתה ומקימה את החזקה כי לו היו מצורפות היו עומדות בניגוד לטענותיה". בעקבות המחדל הזה, אי אפשר לדעת מה היה סכום ההלוואה, האם הריבית כלולה בסכומי הצ'קים ומה היה שיעורה, ומדוע החוב שבהסדר הוא 300 אלף שקל כשסכום הצ'קים גבוה ממנו. השופטת כתבה שסיריוס "לא עמדה בנטל זה ואף לא באופן מינימלי". כשהמלווה לא מוכיח את ההלוואה ואת תנאיה, בית המשפט לא יכול גם להורות ללווה להחזיר את הכסף, ולכן התביעה נדחתה.

ה"אובדן" שהתגלה כמכירה

גם בלי חוק אשראי הוגן, החברה היתה נכשלת בעקבות ההתנהלות שלה סביב הצ'קים. בתצהיר שלו, כתב בן יאיר שהצ'קים אבדו. בחקירה הנגדית הוא הודה שבזמן החתימה על ההסדר הם בכלל לא היו אצלו, משום שהם הועברו לגופי ניכיון אחרים - יוניט קרדיט וציקורל, שנתנו תמורתם כסף בניכוי עמלה. "חלק היו אצל ספקים", אמר.

לדברי השופטת, מדובר ב"מצג כוזב". היא כתבה: "לא ניתן לקבל מצג שלפיו השיקים 'אבדו' בשנת 2022 ו'פתאום נמצאו' בשנת 2023, כאשר בפועל הם גולגלו והוחזקו בידי גופי ניכיון אחרים". השופטת קבעה שמדובר ב"התנהלות חסרת תום לב מובהקת", ולכן החברה מנועה מלהגיש את הצ'קים לגבייה. גם עדותו של שטרית לא עזרה לברר את התמונה. לפי פסק הדין, הוא הגיע לבית המשפט רק אחרי שהוצא נגדו צו הבאה, והעדות שלו "היתה מלאה בסתירות".

• המיזם נתקע ברשם החברות, ומה עם הכסף של המשקיעים?
• צ'ק ב-200 אלף: הרשעה בעבירות מס לא הספיקה להרמת מסך

התביעה נדחתה במלואה, ותיק ההוצאה לפועל ייסגר. סיריוס תשלם לחן 35 אלף שקל הוצאות ושכר טרחת עורך דין. השופטת הבהירה שהיא לא קובעת אם חן עדיין חייב כסף לפי הסדר החוב, ואם קיים חוב שכזה, ייתכן שלחברה נשארה עילה חוזית לתביעה נגדו. את סיריוס ייצג עו"ד אורן שיטרית, ואת חן ייצג עו"ד עדי שדה.