צ'ק הוא הוראת תשלום בכתב לבנק, וגם בעידן ההעברות המיידיות הוא נשאר כלי מרכזי בעסקאות שדורשות ביטחונות: שכירות, עבודות בנייה, אשראי ספקים והלוואות חוץ בנקאיות. הכוח שלו טמון בדחיית מועד הפירעון ובאפשרות להסב אותו הלאה, ומכאן גם הסיכון: צ'ק שחוזר גורר
הליכי הוצאה לפועל מהירים יחסית, ולקוח שהצטברו אצלו החזרות מוגבל בחשבון. סכסוכים על ביטול צ'קים, על חתימות ועל הסבה בלי הרשאה מגיעים לבתי המשפט בהיקפים גדולים. ביטחונות
נוספים מעבר לצ'ק נחשבים כיום להכרח, כפי שמלמדת הונאה שנחשפה בשוק האפור.
שרה כחלון שילמה ליזם כמעט 1.25 מיליון שקל, ואז גילתה שהוא נעלם עם הכסף בלי לבנות כמעט כלום. השופט הסכים שהיא נפלה קורבן להונאה, אבל קבע שהחוב שלה לאופל בלאנס, חברה לניכיון צ'קים, לא נעלם ביחד עם הקבלן
בני זוג ירדנים טענו שהלוו לישראלי שנפטר סכום עתק במזומן, ואף הציגו פסק דין ירדני נגד האיש. הנאמנת ובית המשפט לא האמינו להם, לאחר שלא הצליחו להציג שום ראיה לגבי הכספים שעברו
היא טענה שאביה זייף את חתימתה וניהל מכבסת כספים בחשבון הבנק שלה מבלי שידעה. בית משפט השלום בתל אביב לא האמין לה, קבע שהיא ואביה עבדו יחד - והטיל עליה לשלם את המחיר
השרות של מנורה ERN מסיר ממך את הסיכון: אתה מקבל תשלום בצ'ק, העסקה מאושרת ע"י מנורה ERN תוך שניות, ואם הצ'ק חוזר – הכסף מועבר ע"י מנורה ERN לחשבונך תוך 7 ימי עסקים. איך זה עובד? כל הפרטים בפנים
כך לפי חברת הסליקה ERN שמצאה כי אמנם בעת הלחימה, שהתרחשה בשבוע שלפני חג השבועות, ירד מספר העסקאות בצ'קים ב-25.8% לעומת אשתקד, הממוצע לעסקה עלה. גם הקורונה לדבריהם יצרה מחנק אשראי ש"דחף" אנשים לשימוש בצ'קים
הרבה "סוגים" של אנשים יכולים לעשות שימוש בשירות מימון זה, שנקרא ניכיון צ'קים, פשוט כי זה מאפשר לפרוע צ'קים דחויים, לטווח זמן של "עכשיו", כלומר, ללא דיחוי. חלק "מסוגי האנשים" הם עסקים רשומים, תאגידים בע"מ וכיוצא בזה. הסיבה שבעלי עסקים, או עסקים "כישויות" יכולים לבחור לרצות לבצע ניכיון צ'קים, היא כאשר יש כמות מסוימת של צ'קים דחויים שהצטברו, כנראה כתוצאה מתשלומי לקוחות – וכעת, יש עניין להפוך את אותם צ'קים דחויים, "לצ'קים זמינים", כאלו שמאפשרים זרימה של כסף באופן שוטף ועכשווי.