שלוש טיסות בוטלו, הנוסע תבע 15 אלף שקל - קיבל 214
בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב דחה את רוב תביעתו של נוסע נגד וויזאייר בעקבות שלוש טיסות שבוטלו ליעד אחד ברומניה, וקבע שהיה עליו לנצל את החלופות שהוצעו לו. ואולם הוא הכיר בזכותו לפיצוי חלקי עבור המסלול שנשאר "תלוי באוויר"
תארו לעצמכם שאתם מזמינים כרטיס טיסה, ושלושה חודשים ברצף חברת התעופה מבטלת לכם את הטיסה. פעם אחר פעם. בכל פעם היא מציעה לכם לבחור בין החזר כספי, זיכוי, או טיסה חלופית, אבל החלופה לא תמיד לוקחת אתכם בדיוק לאן שרציתם להגיע. זה בדיוק מה שקרה לדניאל-בנימין יוסף, שהזמין שלוש טיסות הלוך-חזור מתל אביב לקלוז' שברומניה בין נובמבר 2024 למרץ 2025, ושלושתן בוטלו על ידי וויזאייר.
יוסף פנה לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב-יפו בתביעה על סכום של 14,855 שקל, ובה דרש להשיב לו הוצאות שהוציא מכיסו כדי להגיע בכל זאת ליעד המקורי, וגם פיצויים לדוגמה בסכום של 11,540 שקל עבור מה שהוא כינה "התנהלות חוזרת" של החברה. וויזאייר מנגד, טענה שפעלה לפי הספר: בעת הביטול של כל אחת מהטיסות היא הציעה לו שלוש אפשרויות: טיסה חלופית, זיכוי, או החזר כספי - וזה כל מה שהחוק מחייב אותה לעשות.
הטיסה הראשונה, שהיתה אמורה להמריא בנובמבר 2024, בוטלה 18 יום מראש. יוסף טען שהחברה "סירבה באופן מוחלט לספק כרטיס טיסה חלופי ליעד הטיסה קלוז'", ולכן הוא רכש בעצמו כרטיס עם עצירת ביניים בחברה אחרת, בעלות של 1,333 שקל. הטיסה השנייה, שתוכננה לינואר 2025, בוטלה 32 יום מראש, וכאן הוא חזר על אותה הטענה, ורכש כרטיס חלופי ב-1,334 שקל. בטיסה השלישית, שתוכננה למרץ 2025 ובוטלה כבר 82 יום מראש, וויזאייר כן סיפקה לו כרטיס חלופי - אבל רק לבוקרשט, לא לקלוז'. יוסף נאלץ לממן בעצמו את ההמשך מבוקרשט ליעד הסופי, ודרש על כך 646 שקל.
וויזאייר הציגה לבית המשפט את הודעות הביטול שנשלחו ליוסף, שכללו את שלוש האפשרויות. השופטת צפורה אוחנה קפש קבעה כי בכך עמדה החברה בחובה שקבע באחרונה בית המשפט העליון, שלפיה על חברת תעופה "ליידע נוסע שטיסתו בוטלה על זכותו לבחור בין השבת תמורה לבין כרטיס טיסה חלופי". השאלה המרכזית שנותרה היתה אחרת: האם וויזאייר עמדה בחובה להציע כרטיס חלופי שמגיע בפועל ליעד הסופי?
הצדק עם הנוסע, אבל רק בחלקו
בעניין הזה קיבלה השופטת את עמדת יוסף: עד לפרסום הוראת שעה שנכנסה לתוקף בפברואר 2025, היתה מוטלת על חברות התעופה חובה מלאה לדאוג להגעת הנוסע ליעד הסופי ממש. רק החל מאותו המועד קיבלו החברות הקלה שמאפשרת להן להסתפק בטיסה ליעד שונה, ורק במקרה שבו הפסיקו את כלל טיסותיהן לישראל וממנה.
ובכל זאת, בית המשפט דחה את התביעה בנוגע לשתי הטיסות הראשונות. הסיבה: מהודעות הביטול עלה שעמדה בפני יוסף אפשרות לבחור בטיסה חלופית כלשהי, ושהוא לא הסביר מדוע לא ניצל אותה. השופטת הבהירה שגם אם החלופה שהוצעה לא היתה ליעד הסופי עצמו, "אין בכך כדי לפטור אותו מבחירה ביעד חלופי קרוב ולדרוש את הפרש התשלום", כפי שבדיוק קרה בטיסה השלישית. השופטת נעזרה בפסיקה של בית המשפט המחוזי בעניין דומה מול איבריה, וצטטה ממנה אזהרה מפני מצב שבו נוסעים ירכשו כרטיסים מוזלים בחו"ל מתוך הנחה שאם הטיסה תבוטל מסיבות ביטחוניות, החברה תממן להם כרטיס יקר יותר בחברה ישראלית: "אם תינתן לו הטבה זו, משמעות הדבר תהיה חיוב חברת התעופה להעניק לנוסע הטבה שונה ונרחבת מההטבות שקבועות בחוק".
לגבי הטיסה השלישית, שבה יוסף עלה בפועל על הטיסה החלופית לבוקרשט, קבעה השופטת שמגיע לו החזר עבור הפרש הוצאות הנסיעה מבוקרשט לקלוז' וחזרה, אך רק בגובה עלות הטיסה - 214 שקל בלבד. את הדרישה למימון הוצאות הלינה בבוקרשט היא דחתה, לאחר שקבעה שהיא לא שוכנעה כי פערי השעות בין הטיסות הצדיקו לינה במלון. בקשתו לפיצויים לדוגמה נדחתה גם היא השופטת ציינה שיש לנקוט משנה זהירות בפסיקת פיצוי מסוג זה, ולא חשבה שההתנהלות של וויזאייר במקרה הזה מצדיקה אותו.
מתוך תביעה של כמעט 15 אלף שקל, נותרו ליוסף 214 שקל בלבד - סכום שנמוך באופן משמעותי. הסכום הזה ממחיש כמה חשוב לתעד כל פנייה לחברת התעופה, ולנמק בבירור מדוע חלופה שהוצעה לא התאימה, לפני שפונים לבית המשפט.
