טיסה שבוטלה פעמיים ותשלום חלקי: מה פסק ביהמ"ש נגד סוויס?
זוג ישראלים תכנן חופשה נחמדה בציריך, אבל מצא את עצמו נודד בין מילאנו, קומו ורודוס. השופט גיא הימן: "לו עשתה הנתבעת כל אשר ביכולתה, היו הטיסות מתקיימות"
פרופ' ישראל עמירב ואשתו ד"ר דורית רדליך עמירב רכשו כרטיסי טיסה הלוך ושוב מתל אביב לציריך. הם היו אמורים לצאת לדרך ב-19 באוגוסט 2024 ולחזור תשעה ימים לאחר מכן. אלא שהחופשה שהם תכננו נהפכה למסע מאולתר דרך שלוש מדינות, אחרי שחברת התעופה השווייצרית סוויס איירליינס ביטלה את הטיסה שלהם - פעמיים.
הסיפור התחיל כבר במאי, כשהחברה ביטלה את טיסת ההלוך והציעה לזוג מסלול חלופי דרך פרנקפורט. שבוע לפני ההמראה בוטלה גם החלופה הזו. וכשזה לא הספיק, חמישה ימים לפני מועד הטיסה חזרה, סוויס ביטלה גם אותה. לתובעים לא הוצעה שום טיסה חלופית נוספת, ורק בדיעבד הם קיבלו החזר כספי עבור הכרטיסים.
הזוג לא ויתר על הנסיעה. הם רכשו בעצמם כרטיסים לטיסה מתל אביב למילאנו ב-16 באוגוסט, שכרו רכב ונסעו משם לגרמניה. בדרך לנו לילה במלון בעיר האיטלקית קומו. כשגם טיסת החזרה בוטלה, הם קנו כרטיסים ממילאנו לרודוס, לנו שם לילה נוסף וטסו משם חזרה הביתה. את כל ההוצאות - כרטיסי הטיסה החלופיים, הלינה, השכרת הרכב והדלק - הם דרשו מהחברה השווייצרית, ביחד עם פיצוי אירופי ופיצוי עבור עוגמת נפש, בתביעה כוללת על סכום של 17,872 שקל.
"המצב הביטחוני" לא שכנע את בית המשפט
להגנתה, טענה סוויס שהביטולים נבעו מנסיבות חריגות שלא היו בשליטתה: פעולות צבאיות ישראליות נגד בכירי חיזבאללה וחמאס בסוף יולי 2024, אזהרה בינלאומית מפני סיכון למרחב האווירי הישראלי בתחילת אוגוסט, ובשיא של הכל - מתקפת הטילים האיראנית שהתרחשה ממש ביום שבו בוטלה טיסת החזרה.
השופט גיא הימן מבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב לא קיבל את הטענה. הוא הזכיר כי שדה התעופה בן-גוריון נותר פתוח באותם ימים ושטיסות המשיכו לצאת ממנו ולנחות בו כרגיל, ולכן הוא קבע כי מדובר בהחלטה עסקית של החברה ולא בדבר שנכפה עליה: "בנתבעת לא נתקיים אפוא הדיבר: 'נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו - לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות'. לו עשתה הנתבעת כל אשר ביכולתה, היו הטיסות מתקיימות. היא בחרה שלא לעשות כן ומסיבה זו אין הסייג שבחוק עומד לימינה".
בית המשפט הבהיר גם עיקרון חשוב: הדין שחל על טיסות מישראל ואליה הוא החוק הישראלי - חוק שירותי תעופה, התשע"ב-2012 - ולא הרגולציה האירופית, אף שהזוג ביסס חלק מהתביעה שלו על הדין הזר.
מה כן, ומה לא
לא כל הדרישות של בני הזוג התקבלו. השופט הבהיר שמכיוון שסוויס בסופו של דבר החזירה להם את מלוא תמורת הכרטיסים המקוריים, הם לא זכאים גם להחזר עלות הנסיעה החלופית - הטיסות, הרכב והדלק - שמשום שזה כפל פיצוי שאינו מוכר בדין הישראלי. לעומת זאת, הוצאות הלינה והמזון בקומו וברודוס, שנדרשו רק בגלל הביטול, הוכרו במלואן - כ-1,375 שקל.
לכך התווסף הפיצוי הסטטוטורי הקבוע בחוק לפי מרחק הטיסה (כ-2,809 ק"מ בין תל אביב לציריך): 2,310 שקל עבור כל אחד מהתובעים על כל אחת משתי הטיסות שבוטלו, ובסך הכל 9,240 שקל לשניהם.
הרכיב שהכריע את הכף הוא הפיצוי לדוגמה: סנקציה שהחוק מאפשר לבתי המשפט להטיל על חברות שהפרו את חובותיהן ביודעין. השופט קבע שסוויס לא רק איחרה משמעותית בהחזר הכספי, בניגוד לתקופה הקבועה בחוק, אלא גם לא שילמה בכלל את הפיצוי הסטטוטורי ולא יידעה את הנוסעים לגבי זכות הבחירה שלהם בין החזר כספי לטיסה חלופית. בהקשר הזה, הפנה השופט לפסיקה עדכנית של בית המשפט העליון, שלפיה אי-יידוע של נוסע לגבי זכות הבחירה שקול לשלילת הטבה שהחוק מקנה לו. לפיכך פסק לזוג את מלוא הסכום שהם דרשו ברכיב הזה - 4,000 שקל.
סוויס חויבה לשלם לבני הזוג 14,983 שקל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, ועוד 1,200 שקל הוצאות משפט - ובסך הכל 16,183 שקל. מתוך התביעה המקורית של כמעט 18 אלף שקל, נדחה בעיקר הרכיב הגדול ביותר: החזר עלות הנסיעה החלופית שהזוג ארגן בעצמו.
