המדינה שמחקה למשקיעים 100 מיליארד יורו היא עכשיו הסיפור החם של אירופה
עשור וחצי אחרי שכמעט נפלטה מגוש היורו, יוון מציגה את ירידת החוב המהירה בתולדות המדינות המפותחות, דירוג השקעה מכל סוכנויות הדירוג ובורסה שזינקה 44% בשנה שעברה ועוד 24% מתחילת השנה, לשיא מאז 2009. ארבעת הבנקים הגדולים הרוויחו 2.4 מיליארד יורו בחצי שנה, התיירות שברה שיא עם 38 מיליון מבקרים, והצי הסוחר נשאר הגדול בעולם. מנגד: אינפלציה שחזרה לכיוון 4%, משבר דיור מהחריפים באיחוד ודמוגרפיה שמעיבה על ההמשך
69 נקודות תוצר בחמש שנים - זה הקצב שבו יוון מורידה את החוב הציבורי שלה, המהיר ביותר שנרשם אי פעם במדינות ה-OECD. מי שזוכר את 2012, כשאתונה ביצעה את הסדר החוב הגדול בהיסטוריה ומחקה למחזיקי האג'ח הפרטיים יותר מ-100 מיליארד יורו, מתקשה לזהות את המדינה: החוב, שטיפס ב-2020 מעל 200% מהתוצר, ירד בסוף 2025 ל-146%, צפוי לרדת ל-141% השנה ול-134% ב-2027, והפער מול איטליה, בעלת החוב השני בגודלו באיחוד, ירד מתחת לחמש נקודות תוצר. מודי'ס סגרה במרץ את המעגל כשהעלתה את הדירוג ל-Baa3 והחזירה ליוון דירוג השקעה מכל סוכנויות הדירוג הגדולות, ו-S&P כבר מציבה אותה דרגה שלמה בתוך טריטוריית ההשקעה, ב-BBB עם אופק יציב.
בבורסת אתונה סגר המדד הכללי בשבוע שעבר על 2,634 נקודות, שיא של 17 שנים ורמה שנרשמה קודם בנובמבר 2009, אחרי זינוק של 44% ב-2025 ועוד 24% מתחילת השנה. מי שקנה את השוק היווני בתחילת 2023 כמעט שילש את כספו. הראלי הזה, יחד עם עונת תיירות שוברת שיאים, בנקים שחזרו לחלק דיבידנדים וצי סוחר שנשאר הגדול בעולם, הפך את יוון מסיפור אזהרה לסיפור הקאמבק של אירופה. ועדיין, מתחת לכותרות מסתתרים חוב שנשאר הגבוה באיחוד האירופי, אינפלציה שהרימה שוב ראש ומשבר דיור שמכרסם בהכנסה של משקי הבית.
הדרך לכאן הייתה ארוכה וכואבת. ב-2010 איבדה יוון את הגישה לשווקים והפכה למקבלת החילוץ הגדולה בהיסטוריה: שלוש תוכניות סיוע של האיחוד האירופי וקרן המטבע בהיקף מצטבר של קרוב ל-290 מיליארד יורו, בתמורה לקיצוצים שהציתו מהומות ברחובות אתונה. ב-2015, תחת ממשלת סיריזה של אלכסיס ציפראס, הגיעה המדינה עד סף גירוש מגוש היורו - משאל עם דרמטי, בנקים סגורים שבועות ומגבלת משיכה של 60 יורו ביום בכספומט. היציאה מתוכניות החילוץ ב-2018 פתחה את השיקום, והבחירה בקיריאקוס מיצוטקיס ב-2019 האיצה אותו עם הורדות מיסים, דיגיטציה מהירה של המגזר הציבורי וגל הפרטות שהחזיר משקיעים זרים לנמלים, לנדל'ן ולבנקים.
צמיחה מעל גוש היורו, אינפלציה שמתקרבת ל-4%
הכלכלה היוונית צומחת בשנים האחרונות בקצב גבוה מממוצע גוש היורו, והתחזיות מצביעות על המשך: קרן המטבע צופה צמיחה של 1.8% השנה, והבנק המרכזי של יוון וה-OECD מעריכים 1.9% השנה וגם ב-2027. התוצר מתקרב ל-310 מיליארד דולר, והתוצר לנפש, כ-29.7 אלף דולר, נשאר מהנמוכים בגוש היורו - שארית מהעשור האבוד שבו התכווצה הכלכלה בכרבע.
תחזית האינפלציה ל-2026 קפצה ל-3.8% בהערכת הבנק המרכזי היווני, בעקבות התייקרות האנרגיה בעולם ועליות מחירים עקשניות בענפי השירותים, כשקרן המטבע והנציבות האירופית מציבות את הרף סביב 3.5% עד 3.7%. הריבית כבר הגיבה: הבנק המרכזי האירופי העלה ביוני את ריבית הפיקדונות ל-2.25%, העלאה ראשונה מזה שלוש שנים, והותיר אותה על כנה גם ביולי. העלאת הריבית באירופה עוררה מיד את השאלה איך תושפע הריבית בישראל, ובאתונה היא מייקרת את המשכנתאות בדיוק כשמחירי הדירות בשיא.
האבטלה, שחצתה ב-2013 את רף ה-27% והפכה דור שלם של צעירים למהגרים, ירדה ל-8.2%, והבנק המרכזי צופה 7.8% ב-2027. שכר המינימום עלה באפריל ל-920 יורו בחודש, במסגרת תוכנית ממשלתית להגיע ל-950 יורו עד 2027, וצעירים עד גיל 25 קיבלו השנה פטור מלא ממס הכנסה במאמץ לעצור את בריחת המוחות. השכר הממוצע ברוטו, כ-1,400 יורו בחודש, נשאר רחוק מרמות מערב אירופה, וזה בדיוק הפער שממשיך לדחוף מהנדסים ורופאים יוונים למינכן ולאמסטרדם.
| מדד | נתון אחרון | תחזית |
|---|---|---|
| צמיחה | מעל ממוצע גוש היורו | 1.8%-1.9% ב-2026 וב-2027 (קרן המטבע, הבנק המרכזי) |
| אינפלציה | בעלייה מחודשת | 3.5%-3.8% ב-2026, התמתנות ב-2027 |
| ריבית (ECB) | 2.25% אחרי העלאה ביוני | תלויה במחירי האנרגיה |
| אבטלה | 8.2% | 7.8% ב-2027 |
| חוב/תוצר | 146% בסוף 2025 | 141% ב-2026, 134% ב-2027 |
| תוצר לנפש | כ-29.7 אלף דולר | המשך סגירת פער מול גוש היורו |
הצי הגדול בעולם, 38 מיליון תיירים ומזקקות שעובדות סביב השעון
משפחות הספנים היווניות שולטות בקרוב ל-5,800 אוניות עם כושר נשיאה של יותר מ-458 מיליון טונות - 19.1% מהצי העולמי כולו, והצי הגדול בעולם במונחי קיבולת, ראשון עולמי במכליות נפט ובנושאות גז טבעי נוזלי ושני במטענים יבשים. הצי בבעלות יוונית מהווה 61% מהצי הסוחר של האיחוד האירופי כולו, והענף תורם 7% עד 8% מהתוצר ומפרנס כ-200 אלף עובדים. האימפריות האלה, מבתי אונאסיס וניארכוס ההיסטוריים ועד השושלות של היום, בנויות ברובן כחברות פרטיות שרושמות את אוניותיהן תחת דגלים זרים, כך שרוב העושר הימי הזה נשאר מחוץ לבורסה של אתונה ובחלקו הגדול גם מחוץ לרשת המס המקומית. מי שמחפש חשיפה ציבורית לספנות בבעלות יוונית מוצא אותה דווקא בוול סטריט, שם נסחרות עשרות חברות של בעלי אוניות יוונים בתחומי המכליות, הגז והמטען היבש.
התיירות שברה ב-2025 שיא כפול: קרוב ל-38 מיליון מבקרים, כמעט פי ארבעה מאוכלוסיית המדינה, והכנסות של 23.6 מיליארד יורו, עלייה של 9.4% בשנה. 2026 נראית חזקה אף יותר - בחמשת החודשים הראשונים זינקו התקבולים ב-26% ל-5.3 מיליארד יורו, מספר המבקרים עלה ב-21%, והתיירות מבריטניה קפצה ב-36%. גם החורף מפסיק להיות עונה מתה: בדצמבר זינקו הכניסות ב-49% וההכנסות ב-33% לעומת השנה הקודמת, סימן לכך שהמאמץ למתוח את העונה מעבר לקיץ מתחיל לעבוד. להצלחה יש גם צד שוחק: באיים כמו סנטוריני ומיקונוס מתלוננים התושבים על עומס מבקרים שמייקר את הדיור ומרוקן כפרים מתושבי קבע, והממשלה החלה להטיל היטלי עגינה על ספינות קרוזים באיים העמוסים.
היצוא הסתכם ב-2025 ב-48.6 מיליארד יורו מול יבוא של 82.1 מיליארד, גירעון סחורות עמוק שמכוסה בחלקו הגדול על ידי יצוא השירותים של התיירות והספנות. יותר מרבע מיצוא הסחורות הוא דלקים מזוקקים, תוצרת המזקקות של מוטור אויל (MOH) והלניק אנרג'י (ELPE) שהפכו את יוון למרכז זיקוק אזורי, ואחריהם מזון ומשקאות עם 18.6% - גבינות, שמן זית ופירות - תרופות, אלומיניום וגם חשמל, שיוון מייצאת לשכנותיה הבלקניות. השותפות הגדולות: איטליה עם 9.1% מהיצוא, גרמניה, קפריסין ובולגריה, וארה'ב עם כ-5%.
- קשרי תעופה ופאלמו יקימו מתחם דירות נופש ביוון ב-8.8 מיליון אירו
- ישראל מקדמת ברית סייבר ואנרגיה עם ארה"ב, יוון וקפריסין: המפגש הבא בירושלים
שיא של 17 שנה באתונה: הבנקים שקמו מהאפר ועסקת ענק בהימורים
המדד הכללי של בורסת אתונה השלים מאז תחילת 2023 עלייה של יותר מ-180%: 39% ב-2023, 14% ב-2024, זינוק של 44% ב-2025 שהציב את אתונה בצמרת העולמית, ועוד 24% מתחילת 2026. כל נתוני השוק והשוויים נכונים לאוגוסט 2026. גם הבורסה עצמה החליפה ידיים: יורונקסט, מפעילת הבורסות של פריז, אמסטרדם ומילאנו, רכשה את הבורסה של אתונה בעסקת מניות של כ-430 מיליון דולר וצירפה אותה לרשת הבורסות האירופית שלה, מהלך שצפוי להרחיב את החשיפה של השוק היווני למשקיעים מוסדיים. שדרוג נוסף ייכנס לתוקף בספטמבר: FTSE ראסל מחזירה את יוון למעמד של שוק מפותח, עשור אחרי ההורדה המשפילה לדרגת שוק מתעורר בשיא המשבר, ו-MSCI כבר הודיעה שתלך בעקבותיה במאי 2027 - מהלכים שמכניסים את המניות היווניות לרדאר של קרנות עוקבות מדדים בהיקפים גדולים בהרבה.
ארבעת הבנקים הגדולים, שלפני עשור עמדו על סף קריסה ועברו שלוש הזרמות הון כואבות, הרוויחו יחד במחצית הראשונה של 2026 קרוב ל-2.4 מיליארד יורו. המדינה, שהחזיקה בהם שנים דרך קרן הייצוב הפיננסית שהוקמה בימי המשבר, מכרה בהדרגה את מניותיה חזרה לשוק והשלימה את היציאה עם מכירת אחזקתה בבנק הלאומי, כך שהמערכת חזרה לידיים פרטיות במלואה. יורובנק (EUROB), הגדול שבהם עם שווי שוק של 16.5 מיליארד יורו, הרוויח 738 מיליון יורו ונסחר במכפיל רווח של כ-12; הבנק הלאומי של יוון (ETE), בשווי 15.2 מיליארד יורו, הרוויח 661 מיליון ונסחר במכפיל 13.4; פיראוס (TPEIR), בשווי 12.5 מיליארד, הרוויח 617 מיליון במכפיל 11.5; ואלפא (ALPHA), בשווי כ-10 מיליארד, הוסיף 497 מיליון במכפיל 12. כל הארבעה העלו את היעדים השנתיים, מרחיבים את תיקי האשראי - יורובנק לבדו צופה גידול אשראי של 4.5 מיליארד יורו השנה - ומאותתים על הגדלת החלוקה לבעלי המניות, כולל דיבידנדים ביניים. מורגן סטנלי חיזקה את ההמלצות על הסקטור לפני דוחות הרבעון השני, וגופי השקעות זרים העלו מחירי יעד לרוחב הרביעייה.
מחוץ לבנקים בולטות שתי ענקיות. חברת החשמל PPC (PPC), השלישית בגודלה בבורסה עם שווי של 13.3 מיליארד יורו, נסחרת במכפיל 17.4, הגבוה מבין המניות הגדולות, אחרי שהפכה ממונופול ממשלתי מפסיד לקבוצת אנרגיה אזורית: תוכנית ההשקעות שלה לחומש הקרוב מגיעה ל-24 מיליארד יורו, מחציתה ביוון וכחמישית ברומניה, שם היא בונה 2 גיגה-ואט של אנרגיה מתחדשת, ולצדה תוכנית של 5 מיליארד יורו להקמת חוות שרתים במכרות הפחם הנטושים של מערב מקדוניה. ובמרץ נסגרה עסקת הענק של השנה: אולווין (ALWN), קבוצת ההימורים והלוטו של המיליארדר הצ'כי קארל קומארק, השלימה את המיזוג עם אופאפ, מפעילת הלוטו היוונית הוותיקה, בעסקה שתמחרה את העסק המשולב בכ-16 מיליארד יורו ויצרה את חברת הלוטו וההימורים הציבורית השנייה בגודלה בעולם. החברה הממוזגת נשארה רשומה באתונה, נסחרת שם בשווי של כ-11 מיליארד יורו במכפיל 11, ובוחנת רישום משני בלונדון או בניו יורק. את הכיוון ההפוך בחרה מטלן (MTLN), קבוצת האנרגיה והמתכות של אוונגלוס מיטיליניוס: באוגוסט 2025 העתיקה את הרישום הראשי שלה ללונדון, נכנסה למדד FTSE 100 ושמרה על רישום משני באתונה, כשהיא נסחרת בשווי של כ-7 מיליארד יורו.
הדירות עלו 85% מהשפל, והשכירות בסלוניקי מזנקת ב-12% בשנה
מחירי הדירות עלו ב-2025 ב-7.8% אחרי 9.1% ב-2024, ובדרום אתונה המחיר המבוקש הממוצע חצה 4,100 יורו למ'ר. קרן המטבע חישבה שהמחירים זינקו כ-85% מהשפל שאחרי המשבר, בעוד ההכנסה הפנויה לנפש עלתה 47% בלבד, ויוון מובילה את האיחוד האירופי בשיעור משקי הבית שהוצאות הדיור שלהם נחשבות כבדות מדי ביחס להכנסה. שכר הדירה באזור אתונה עלה 30% מאז 2019, ובסלוניקי הוא מטפס בקצב שנתי של 12.5%, כשגם בשאר חלקי המדינה השכירות מתייקרת ביותר מ-11% בשנה. אצבע מאשימה מופנית לוויזת הזהב: יותר מ-81 אלף אשרות תושבות תמורת השקעה נמצאות בתוקף ועוד 39 אלף בקשות ממתינות, 78% מהן באזור אתונה, והעלאת סף ההשקעה באזורי הביקוש מיתנה את הגל במידה מוגבלת. ישראלים רבים נכנסו לשוק הזה בשנים האחרונות, גם אם היו מי שהזהירו שרכישת נדל'ן ביוון היא רעיון השקעה גרוע, בין השאר בגלל הדמוגרפיה המקומית.
מיצוטקיס מסמן את אביב 2027, ופרשת הסובסידיות מעיבה
קיריאקוס מיצוטקיס, ראש הממשלה מאז 2019 שזכה ב-2023 ב-41% מהקולות, הודיע שממשלתו תשלים קדנציה מלאה והבחירות ייערכו באביב 2027. הדרך לשם עוברת בשערורייה הגדולה של השנתיים האחרונות: פרשת אופקפה, סוכנות הסובסידיות החקלאיות שחילקה במשך שנים כספי איחוד אירופי לבקשות פיקטיביות. הפרשה עלתה ליוון קנס אירופי של 392 מיליון יורו, התביעה האירופית הגישה כתבי אישום נגד ארבעה חברי פרלמנט מהמפלגה השלטת, והסקרים מראים שחיקה בתמיכה בממשלה ובמיצוטקיס עצמו. מנגד, האופוזיציה מפוצלת: סיריזה, ששלטה בשנות המשבר, התכווצה לצל של עצמה, והמתנגדים מתקשים להציג חלופה שלטונית מגובשת. במעגל החיצוני נמשכת המתיחות ההיסטורית עם טורקיה סביב הים האגאי ומשאבי הגז במזרח הים התיכון, לצד שיתוף פעולה אנרגטי מעמיק עם ישראל, קפריסין ומצרים.
80 אלף לידות בשנה מול 130 אלף פטירות - זו המשוואה הדמוגרפית שמעסיקה את אתונה יותר מכל נתון פיסקאלי. 23% מהתושבים כבר בני 65 ומעלה, והאוכלוסייה ירדה משיא של 11.1 מיליון ב-2011 לכ-10.4 מיליון. בעשור המשבר היגרו מהמדינה יותר מ-400 אלף איש, רובם צעירים משכילים, והממשלה משקיעה עכשיו 1.6 מיליארד יורו בתוכנית דמוגרפית ומפעילה את מיזם 'ריבריין גריס' להחזרת מהנדסים ואנשי היי-טק הביתה. ההגירה החוזרת אכן החלה, בזכות שוק עבודה רעב לעובדים והטבות מס לחוזרים, אבל קצב החזרה עדיין צנוע ביחס להיקף היציאה.
מיסוי: דיבידנד של 5% ופטור זמני על רווחי נדל'ן
מס החברות ביוון עומד על 22%, מס ההכנסה ליחידים מדורג בין 9% ל-44%, והמע'מ הרגיל הוא 24% עם שיעורים מופחתים של 13% ו-6%. למשקיע הזר הסעיפים המעניינים נמצאים בצד ההוני: מס במקור של 5% בלבד על דיבידנדים, מהנמוכים באירופה, מס של 15% על ריבית ועל רווחי הון מניירות ערך, והקפאה של המס על רווחי הון ממכירת נדל'ן שנמשכת עד סוף 2026. אמנת מס בין ישראל ליוון מסדירה זיכוי על מס ששולם באתונה ומונעת כפל מס.
קרן הסל האמריקאית GREK של גלובל X היא הדרך הפשוטה ביותר להיחשף לשוק היווני: היא עוקבת אחרי מדד MSCI יוון, מנהלת כ-344 מיליון דולר וגובה דמי ניהול של 0.57%. אפשרות נוספת היא רכישה ישירה של המניות הגדולות בבורסת אתונה דרך ברוקרים בינלאומיים, כשהמסחר כולו מתנהל ביורו. השדרוג של FTSE ראסל בספטמבר עשוי לשנות גם את מפת הקרנות: מניות יווניות ייצאו ממדדי השווקים המתעוררים וייכנסו למדדי אירופה המפותחת, מעבר שכבר מעסיק את הגופים המוסדיים שעוקבים אחרי המדדים האלה. מי שנכנס דרך הקרן מהמר בפועל על המערכת הבנקאית: הבנק הלאומי, יורובנק, פיראוס ואלפא מרכזים יחד כ-45% מנכסיה.
