ריבית גוש האירו עלתה - איך זה ישפיע על הריבית בישראל?

הבנק המרכזי האירופי (ECB) העלה היום את הריבית ב-0.25% נקודות בסיס ל-2.25%, בהחלטה שצפויה להוביל לשאלות על מדיניות הריבית בארה"ב ובישראל. עינת מאיר, הכלכלנית הראשית ומנהלת המחלקה הכלכלית בבנק דיסקונט, מסבירה שההחלטה לא הפתיעה. 

לפי מאיר, הבנק האירופי פעל בדיוק כפי שהשווקים ציפו, אך הנימוקים מאחורי ההחלטה, חשובים: "העליה במחיר הנפט צפויה למתן את הצמיחה ולהוביל לעליית מחירים מסוימת במחירי המזון, השירותים והמוצרים". בהתאם, הבנק עדכן מטה את תחזית הצמיחה ומעלה את תחזית האינפלציה, כאשר אינפלציית הליבה צפויה להישאר מעל היעד לאורך כל תקופת התחזית.

ההעלאה הנוכחית מזכירה שני מקרי עבר - ה-ECB העלה ריבית ב-2008 וב-2011, ובשני המקרים הסיבה הייתה עליית מחירי האנרגיה. בשני המקרים הבנק נאלץ לחזור בו ולהוריד ריבית לאחר שמשברים הכריחו שינוי כיוון. אולם מאיר מדגישה שהמצב כיום שונה: "אינפלציית הליבה בגוש גבוהה משמעותית מאשר בשנים אלה ובנוסף, הסביבה הפיננסית יציבה ואיתנה יותר".

עד כמה יעלה ה-ECB?

השווקים כבר מגלמים ציפי ליותר משתי העלאות ריבית נוספות עד סוף השנה. מאיר מעריכה שהציפיות הללו מוגזמות. "מכיוון שהמניע העיקרי להעלאת הריבית הוא בלימת הסיכון האינפלציוני, קיים סיכוי גבוה להעלאות ריבית נוספות, עם זאת, זו לא תחילתו של מחזור העלאות ריבית משמעותי וארוך". הסיבה: פתיחת מצרי הורמוז - שתביא להפחתת הלחץ על מחירי האנרגיה שצפויה, להערכת דיסקונט, לאפשר להוריד ריבית כבר בתחילת 2027. "הסיכון לציפיות מוטה מטה," קובעת מאיר.

העלאות ריבית בגוש האירו ובארה"ב אינן מנותקות - הן יוצרות לחצים על מטבעות, זרימות הון ועלויות מימון בכל רחבי העולם. ההיסטוריה של 2022 היא הדוגמה הכואבת ביותר: כשהפד וה-ECB החלו במחזורי העלאות חדות, שווקים מתפתחים ספגו פיחות מהיר ועלויות החוב הממשלתי זינקו. מאיר מצביעה על הבדל מהותי בין אז להיום: "השנה לא נרשמת האצה בביקושים של משקי הבית והיקף החסכונות שלהם נמוך משמעותית, לכן ההשפעה על האינפלציה צפויה להיות מתונה יותר"

נתוני שוק העבודה החזקים בארה"ב, שפורסמו לפני שבוע, הצביעו על המשך התרחבות מהירה בפעילות. כתוצאה, "נרשמה עליה בציפיות להעלאת הריבית" התשואות על אג"ח ממשלתיות עלו, ושוקי המניות הגיבו בתנודתיות.

ארה"ב: אינפלציה של 4.2% - אבל הפד יהסס

נתוני האינפלציה שפורסמו השבוע הראו זינוק ל-4.2% - "הרמה הגבוהה ביותר מאז 2023". למרות זאת, מאיר מדגישה שהעליה נגרמה ברובה ממחירי הדלק, בעוד שסעיפים אחרים לא רשמו עליות משמעותיות - מה שמצביע על אינפלציה נקודתית ולא רוחבית.

הסיכון האמיתי מגיע ממקום אחר. מדד המחירים ליצרן שפורסם מצביע על עליית מחירים משמעותית יותר במדד האינפלציה המועדף על הפד - ה-PCE שעומד על 3.5%. מאיר מסיקה ש"הפד צפוי להמתין ולשדר טון מעט ניצי בישיבתו בשבוע הבא, אולם, לא ימהר להעלות ריבית". השווקים מגלמים כרגע העלאה אחת עד סוף השנה - גם ציפייה זו, לדעת מאיר, עשויה להתברר כמוגזמת.

מאיר קובעת  ש"העלאות הריבית בעולם לא צפויות למנוע הפחתות ריבית נוספות בישראל. בניגוד למדינות רבות אחרות, סביבת האינפלציה וציפיות האינפלציה נמצאות במרכז היעד של בנק ישראל, והן נמוכות יותר מאשר בארה"ב וגוש האירו".

מאיר מוסיפה -  "השקל לא מושפע מפער הריביות ולכן הפחתת ריבית בישראל במקביל להעלאות בחו"ל, לא צפויה להוביל לפיחות משמעותי בשקל, שבהמשך יאיץ את האינפלציה".

נגיד בנק ישראל רמז על הכיוון לפני כשבוע, כשאמר כי הירידה בציפיות האינפלציה תאפשר הפחתת ריבית מהירה יותר. "התרחבות פער הריביות בין ישראל לארה"ב וגוש האירו לא תמנע הפחתות ריבית נוספות ל-3% בעוד שנה" מסכמת מאיר