ארה״ב ויפן התערבו יחד בשוק המט״ח כדי לבלום את נפילת הין

ארה״ב הצטרפה ליפן במהלך חריג שנועד לחזק את הין, לאחר שהמטבע היפני הידרדר לרמות שלא נראו זה עשרות שנים. הבנק הפדרלי של ניו יורק מכר אירו ורכש ין בשם משרד האוצר האמריקאי, במהלך המתואם הראשון מסוגו בין וושינגטון לטוקיו זה כמעט 30 שנה.

העסקאות בוצעו לפי הדיווחים באמצעות גולדמן זאקס ומורגן סטנלי, לאחר שמשרד האוצר האמריקאי עדכן כמה בנקים בוול סטריט כי הוא שוקל להתערב. הרשויות בארה״ב היו גם בקשר עם הבנק המרכזי האירופי, לנוכח העובדה שהמהלך כלל מכירת אירו. ההתערבות הגיעה לאחר שב־23 ביולי נחלש הין לשערו הנמוך ביותר מול הדולר מאז 1986. ביום חמישי איבד הדולר כ־4% מול המטבע היפני, וביום שישי ירד ב־1.9% נוספים לרמה של כ־157.6 ין לדולר.

אחרי עשורים של הימנעות, וושינגטון חוזרת לשוק

הפעם האחרונה שבה ארה״ב רכשה ין כדי לחזקו הייתה ב־1998, כאשר הכלכלה היפנית התמודדה עם חולשה ממושכת והמטבע ירד לשפל של שמונה שנים. ב־2011 פעלה ארה״ב בכיוון ההפוך ומכרה ין כחלק ממהלך בינלאומי שנועד למנוע התחזקות חדה לאחר רעידת האדמה והצונאמי בטוהוקו.

לפי הערכות שהתבססו על נתונים רשמיים ועל פעילות הברוקרים, ההתערבות היפנית ביום חמישי הגיעה לכ־8.45 טריליון ין, כ־52.8 מיליארד דולר. אם ההערכה נכונה, מדובר במהלך משמעותי גם ביחס להתערבויות קודמות של טוקיו. הבנק הפדרלי של ניו יורק ביצע עוד קודם לכן בדיקת שער מול בנקים הסוחרים בדולר־ין. פנייה כזאת, שבה הרשויות מבקשות לקבל את שערי השוק העדכניים, נחשבת לעיתים קרובות לאיתות מקדים לכך שהתערבות ישירה נשקלת.

המהלך זכה גם לגיבוי פומבי מצד שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט, שהדגיש את התיאום ההדוק עם נגיד הבנק המרכזי של יפן, קזואו אואדה. בכיר במשרד האוצר היפני אמר כי התמיכה האמריקאית חורגת הפעם מהצהרות עידוד בלבד.

הריבית ביפן עדיין נמוכה - והלחץ על הבנק המרכזי גובר

ההתערבות בוצעה לאחר שהבנק המרכזי של יפן הותיר את הריבית ברמה של 1%, בהתאם לציפיות. אואדה אמר כי הבנק יפעל כדי שלא להישאר מאחור במאבק באינפלציה, ואף עשוי להאיץ העלאות ריבית אם הסיכונים כלפי מעלה יתחזקו. הנגיד ציין כי האינפלציה הבסיסית מתקרבת ליעד של 2%, ולכן נדרשת תשומת לב רבה יותר לאפשרות של התבססות לחצי המחירים. שוק הנגזרים העלה את ההסתברות להעלאת ריבית של רבע נקודת אחוז בספטמבר לכ־40%, לעומת כ־30% בתחילת השבוע.

הין נפגע בחודשים האחרונים מהפער בין הריבית הנמוכה ביפן לבין הריבית הגבוהה בארה״ב. לכך נוספו חששות מעליית מחירי הנפט ומהיכולת של ממשלת יפן לממן תוכניות הרחבה תקציביות, שדחפו את המטבע עד לאזור של 164 ין לדולר.

התחזקות חדה שנרשמה לאחר מסיבת העיתונאים של אואדה עוררה הערכות כי משרד האוצר היפני חזר לשוק פעם נוספת. בנקאים העריכו כי גם אם ההתערבות הנוספת הייתה קטנה יותר, היא תואמת את הדפוס שבו טוקיו פועלת בכמה גלים כדי להקשות על הסוחרים להמר נגדה.

התמיכה האמריקאית עשויה לבלום את הספקולנטים - אבל לא לפתור את הבעיה

ההתערבות המשותפת עשויה להגדיל את האפקט הפסיכולוגי, משום שהיא מאותתת שהגנת הין אינה עוד עניין יפני בלבד. אנליסטים מעריכים כי עצם הנכונות של ארה״ב להשתתף עשויה להגביל בטווח הקצר ניסיונות להחליש שוב את המטבע לרמה של 164 ין לדולר. עם זאת, התערבות בשוק המט״ח לבדה מתקשה בדרך כלל ליצור שינוי ממושך כאשר פערי הריבית פועלים בכיוון ההפוך. אם הפד ימשיך להעלות ריבית בעוד הבנק המרכזי של יפן יתקדם באיטיות, הדולר עשוי לשוב ולהתחזק לאחר שההשפעה הראשונית של הרכישות תדעך.

• הין זינק 2.5%: ההתערבות היפנית חוזרתהין זינק 2.6% ביום אחד: ההתערבות היפנית חוזרת למרכז הבמההין זינק
• יפן רוצה את הכסף בבית: מדוע החזרת טריליוני ין מחו"ל נתקלת בקיר?

סוחרים כבר בוחנים את נחישות הרשויות ופותחים מחדש פוזיציות שורט על הין, עם יעדים סביב 162 ין לדולר. המבחן הבא יהיה לכן לא רק אם טוקיו וושינגטון יתערבו שוב, אלא אם הבנק המרכזי של יפן יאותת על מסלול ריבית מהיר מספיק כדי להעניק למטבע תמיכה כלכלית - ולא רק הגנה זמנית בשוק.