בנק יפן מעלה את הריבית לשיא של 31 שנה - והיין דווקא נחלש

הבנק המרכזי של יפן העלה היום (שישי) את ריבית המדיניות ב-25 נקודות בסיס, לרמה של 1.25%. זו הריבית הגבוהה ביותר שנקבעה בטוקיו מאז 1995, שיא של 31 שנה, והיא מסמנת האצה ברורה בקצב ההידוק שהחל במרץ 2024. ההעלאה הקודמת בוצעה לפני שלושה חודשים בלבד, לעומת פער של חצי שנה שאפיין את המהלכים שקדמו לה.

ההחלטה עברה ברוב של שבעה חברי ועדה מול שניים. טויצ'ירו אסאדה ואיאנו סאטו התנגדו והעדיפו להשאיר את הריבית במקומה. שניהם נחשבים לתומכי מדיניות מרחיבה ומונו לתפקיד בידי ראשת הממשלה סאנה טקאיצ'י מוקדם יותר השנה, ולכן ההתנגדות שלהם משקפת גם את הקו הכלכלי של הממשלה. אסאדה טען שאינפלציית הליבה, שעמדה באוגוסט על 1.7% אחרי 1.8% ביולי, מצביעה על כלכלה שעדיין זקוקה לתמיכה. סאטו הוסיפה שהתפתחות המחירים והפעילות נראית דומה למה שהיה קודם.

הנימוק הרשמי בהודעת הבנק היה סיכון לחריגה כלפי מעלה מיעד האינפלציה של 2%. בטוקיו הסבירו שהמטרה היא לייצב את האינפלציה הבסיסית סביב 2% ולמנוע גלישה מתמשכת מעל היעד שתפגע בכלכלה בהמשך הדרך. האינפלציה הכללית ביפן עמדה באוגוסט על 1.9%, והמטבע המקומי נסחר ברמות חלשות היסטורית, מצב שמייקר את היבוא ומזין את המחירים מבפנים. בהחלטה של סוף יולי הבנק השאיר את הריבית על 1% ורמז שהעלאה נוספת בדרך.

התגובה בשוק המטבעות הייתה הפוכה מהאינטואיציה. היין נחלש בכ-0.5% לרמה של 156.75 מול הדולר מיד עם הפרסום, כי הסוחרים תמחרו את המהלך מראש: סקר כלכלנים מצא שכ-90% מהם חזו בדיוק העלאה של 25 נקודות בסיס, וגם את זהות שני המתנגדים. תשואת האיגרת הממשלתית היפנית לעשר שנים ירדה ב-4.9 נקודות בסיס לרמה של 2.947%, והתשואות הארוכות ביפן נעות בחודשים האחרונים סביב רמות שיא היסטוריות. מנגד, היין מחזיק בעלייה של קרוב ל-2% מתחילת החודש.

הדרישה האמריקאית ברקע

וושינגטון היא גורם מרכזי במשוואה. שר האוצר סקוט בסנט אמר לנגיד קזואו אואדה בכינוס שרי האוצר והנגידים של קבוצת העשרים מוקדם יותר החודש שעל יפן לנקוט צעדים מוניטריים ושוקיים נחרצים. ארה"ב מעוניינת בחיזוק היין, בין השאר כדי לצמצם את פער הריביות שמזין את עסקאות הקארי טרייד וממשיך להחליש את המטבע היפני, ובחודשים הקודמים השתתפה יחד עם טוקיו בהתערבות מתואמת בשוק. טקאיצ'י מצידה מעדיפה מדיניות מוניטרית רכה לצד הרחבה תקציבית, ולכן ההחלטה של היום מציבה את הבנק המרכזי בעמדה מורכבת מול הממשלה שמינתה חלק מחבריו.

מעבר לפוליטיקה, לכל רבע אחוז יש תג מחיר תקציבי. החוב הממשלתי של יפן מתקרב ל-200% מהתוצר, ולכן כל עלייה בעלות הגיוס מתורגמת לנתח גדול יותר מהתקציב שהולך לתשלומי ריבית. זה ההסבר המרכזי לזהירות שאפיינה את הבנק המרכזי במשך שנים ארוכות.

בגזרה הרחבה יותר, יפן מצטרפת לגל הידוק עולמי. הפד העלה ריבית ביום רביעי בפעם הראשונה מזה שלוש שנים ורמז על המשך בחודשים הקרובים, הבנק המרכזי האירופי הידק את המדיניות בשבוע שעבר והזהיר שיידרש עוד, ובנק אנגליה הודיע שייתכן שיפעל בדומה אם המלחמה במזרח התיכון תימשך. נגידת הבנק המרכזי של אוסטרליה הוסיפה שסיכוני האינפלציה שעליהם הצביעו קובעי המדיניות מתממשים בפועל. המכנה המשותף הוא מחיר נפט ששוהה מעל 100 דולר לחבית כבר יותר מחצי שנה.

השווקים באסיה הגיבו בעליות. הניקיי היפני טיפס בכ-1.9%, הקוספי הקוריאני זינק בכ-2.3%, והמדד הרחב של מניות אסיה-פסיפיק שמחוץ ליפן הוסיף כאחוז. חוזי הברנט ירדו עד 1.5% לרמה של 103.29 דולר לחבית על רקע ציפיות לנתיבי אספקה חלופיים במזרח התיכון, וזה סייע לתיאבון הסיכון. תשואת האיגרת האמריקאית לעשר שנים, שחצתה השבוע את רף ה-5% לראשונה מאז 2007, התייצבה סביב 4.936%, והזהב עלה בחצי אחוז לרמה של 4,361 דולר לאונקיה.

השאלה הבאה נוגעת לדצמבר. חלק מהאסטרטגים בשוק מעריכים שהעלאה נוספת עשויה להגיע כבר בסוף השנה, אבל ההצבעה המפוצלת והניסוח הזהיר של ההודעה מותירים סימן שאלה לגבי הנכונות של הוועדה לשמור על הקצב המהיר. מסיבת העיתונאים של אואדה, שנקבעה ל-15:30 שעון טוקיו, אמורה לספק אינדיקציה ראשונה.

• יפן בדרך לריבית של 1.25% - והחוב של 200% מהתוצר מייקר כל העלאה
• החוב הזול בעולם מתייקר: יפן משלמת יותר מ-4% על אג"ח ל-30 שנה