ה-AI רוצה עוד חשמל ומים - והתושבים בארה"ב מתחילים לעצור את הדאטה סנטרים
ה-AI צריך שבבים, אבל השבבים צריכים חשמל. ככל שהמודלים גדלים ומספר המשתמשים עולה, מרכזי הנתונים הופכים למפעלי ענק שצורכים כמויות חשמל שבעבר היו מזוהות עם מפעלי תעשייה כבדים או ערים שלמות. במשך כמה שנים הקושי המרכזי היה למצוא קרקע, חיבור לרשת ושנאים. עכשיו נוסף קושי אחר: התושבים שמתגוררים ליד הפרויקטים מתחילים להתנגד.
בארה"ב פועלות כיום לפחות 188 קבוצות מקומיות שמתנגדות לפרויקטים של מרכזי נתונים בכ-40 מדינות. מספר הפרויקטים שבוטלו הגיע ל-25 ב-2025, לעומת שישה ב-2024 ושניים בלבד ב-2023. חלק מהפרויקטים נעצרים עוד לפני תחילת העבודות, אחרים מתעכבים במשך חודשים בגלל הליכי תכנון, התנגדויות והקפאות שמטילות רשויות מקומיות.
השינוי בגודל מסביר הרבה. לפני כמה שנים מרכז נתונים בהספק של 100 מגה-וואט נחשב לפרויקט ענק. כיום יזמים מתכננים מתחמים של יותר מ-1,000 מגה-וואט, וחלק מהתוכניות מגיעות לכמה ג'יגה-וואט. מתקן כזה כבר מתחרה על חשמל עם ערים, מפעלים ושכונות שלמות. הרשת המקומית צריכה לקבל תחנות משנה, קווי הולכה, שנאים ותחנות כוח חדשות.
תושבים שואלים מי יממן את כל זה. אם חברת החשמל משקיעה מיליארדים ברשת כדי לחבר מרכז נתונים, העלות יכולה לעבור לתעריפים שמשלמים גם משקי הבית והעסקים. חברות הטכנולוגיה מצדן טוענות שהן מוכנות לממן חלק גדול מהתשתית ולחתום על חוזים ארוכי טווח. הוויכוח עובר עכשיו לפרטים: מי משלם על תחנת הכוח, מי משלם על קווי ההולכה, ומה קורה אם מרכז הנתונים נסגר או מקטין צריכה בעוד כמה שנים.
החשש הזה כבר הגיע גם לחברות החשמל. מנכ"ל חברת החשמל האמריקאית אוורסורס אמר השנה שמרכזי נתונים עלולים להעלות את מחיר החשמל ללקוחות רגילים, וחברות נוספות מנסות להראות לרגולטורים שהתשתיות החדשות ימומנו בעיקר בידי הלקוחות הגדולים. כמה מענקיות הטכנולוגיה וחברות החשמל התחייבו במקביל שהקמת תשתיות AI תיעשה באופן שמגן על חשבונות החשמל של משקי הבית.
הבעיה השנייה היא מים. מרכזי נתונים משתמשים במערכות קירור שמסלקות כמות עצומה של חום שנפלט מאלפי מעבדים. חלק מהמערכות צורכות מים בהיקפים גדולים, במיוחד באזורים חמים ויבשים. בניו מקסיקו, נברסקה ומדינות נוספות קמו קבוצות מקומיות סביב החשש שפרויקט גדול יתחרה עם חקלאים ותושבים על מקורות מים מוגבלים.
במחוז קאס בנברסקה הוטלה הקפאה של שנה על פיתוחים מהסוג הזה בזמן שהרשות המקומית בוחנת את ההשפעה על קרקע, מים ותשתיות. ההתנגדות מעניינת גם מבחינה חברתית: חקלאים, ארגוני סביבה ותושבים שמגיעים מעמדות שונות מאוד מוצאים את עצמם באותו צד כאשר הפרויקט מתוכנן ליד הבית שלהם.
גם מספר מקומות העבודה מקבל תשומת לב. מרכז נתונים גדול יכול לייצר אלפי משרות בתקופת ההקמה, אבל אחרי שהוא מתחיל לפעול מספר העובדים הקבועים קטן בהרבה. התושבים רואים בניינים עצומים, קווי מתח, צריכת מים וחשמל גבוהה, ואז שואלים כמה מהערך נשאר בקהילה לאורך שנים.
מנגד, הרשויות מקבלות הכנסות מארנונה ומסים, חברות תשתית זוכות בפרויקטים גדולים, ובחלק מהמקרים נבנות תחנות כוח חדשות שיכולות לחזק את אספקת החשמל לאזור כולו. לכן המאבק הוא פחות בעד או נגד AI ויותר סביב החלוקה של העלויות והתועלת.
- החוב של ארה"ב כבר מעל 40 טריליון דולר - והוא מתחיל להתחרות ב-AI על אותו כסף
- מארוול מנסה לפתור את צוואר הבקבוק הבא של הבינה המלאכותית: הזיכרון
הבעיה כבר משפיעה על לוחות הזמנים של חברות הטכנולוגיה. מנהלי פרויקטים בתחום אומרים שהגישה לחשמל, ההיתרים והיחס של הקהילה הפכו לגורמים שיכולים לעכב מרכז נתונים יותר מהקמת המבנה עצמו. שנאים וציוד חשמלי מסוים מגיעים כיום עם זמני אספקה של 40 עד 60 שבועות, כך שגם פרויקט שקיבל אישור יכול להמתין יותר משנה לציוד בסיסי.
המחסור בחשמל כבר יצר גם הזדמנויות לחברות ישראליות. סטארק פאוור, שהוקמה בידי יוצאי נופר ואנלייט, מתמקדת בדיוק בחיבור שבין ייצור חשמל למרכזי נתונים בארה"ב. הרעיון העסקי פשוט: אתר עם קרקע וסיבים שווה הרבה פחות אם החשמל יגיע בעוד חמש שנים.
המספרים בישראל ממחישים כמה מהר הבעיה יכולה להגיע גם לכאן. כ-100 בקשות לחיבור מרכזי נתונים בהספק מצטבר של כ-27 ג'יגה-וואט כבר הגיעו לנגה, בשעה ששיא הביקוש של כל המשק הישראלי נמצא באזור 17-18 ג'יגה-וואט. ברור שחלק גדול מהפרויקטים יישאר על הנייר, אבל הפער מראה את סדר הגודל של הביקוש לחשמל שעידן ה-AI מייצר.
רשות החשמל אף הקפיאה בקיץ למשך 140 יום טיפול בבקשות חדשות לחיבור מרכזי נתונים גדולים, אחרי שבתוך כחודשיים התקבלו בקשות בהיקף של כ-19 ג'יגה-וואט. ההקפאה נועדה לאפשר למערכת לבדוק כמה חשמל היא באמת יכולה להבטיח לפרויקטים החדשים.
החברות מחפשות פתרונות. חלק בונות תחנות גז ליד מרכזי הנתונים, אחרות חותמות על חוזים עם כורים גרעיניים, מתקני אגירה וחוות סולאריות. ארה"ב מאיצה גם פיתוח של כורים גרעיניים קטנים לטובת צריכת החשמל של ה-AI. מטא, מיקרוסופט, אמזון וגוגל חתמו בשנים האחרונות על עסקאות חשמל ארוכות טווח בהיקפים גדולים, משום שהגישה לחשמל הפכה לחלק מרכזי בתחרות ביניהן.
- הפגיעה בצינור הנפט הסעודי מתחילה ללחוץ על אירופה
- הברנט מעל 108 דולר: צינור הנפט הסעודי שעוקף את הורמוז עדיין מושבת
השלב הבא כבר משנה את הדרך שבה בוחרים מקום לדאטה סנטר. קרבה למשתמשים ולסיבים עדיין חשובה, אבל קרבה לתחנת כוח ולקהילה שמוכנה לקבל את הפרויקט מקבלת משקל גדול יותר. אתר עם חשמל זמין, מים ותהליך רישוי פשוט יכול להיות שווה הרבה יותר מאתר שנמצא קרוב לעיר גדולה.
הקבוצות המקומיות בארה"ב כבר מצליחות לעכב פרויקטים, ומספר ההקפאות והביטולים עולה. עבור ענקיות הטכנולוגיה זה מוסיף עוד מגבלה למרוץ שכבר מתמודד עם מחסור בשבבים, שנאים, כוח אדם וחשמל. כל מודל AI חדש יכול להיבנות בתוך חודשים, אבל תחנת כוח וקו הולכה דורשים שנים. הפער הזה הופך את התשתית הפיזית, ואת ההסכמה של מי שחי לידה, לחלק מרכזי במהירות שבה מהפכת ה-AI יכולה להמשיך לצמוח.
