לא תעבדו את הקרקע - תשלמו: עד 20% הפחתה בתעריף למתקנים אגרו-וולטאיים
משרד החקלאות ורשות החשמל מציעים מנגנון חדש שנועד להבטיח שהצבת פאנלים סולאריים בשטחים חקלאיים לא תבוא במקום גידול מזון; מתקן שלא יקיים "עיבוד חקלאי מיטבי" עשוי לספוג תחילה הפחתה של 5%-10% בתעריף, ובהמשך 15%-20%; הפוטנציאל של התחום מוערך בכ-6 גיגה-ואט
בעשור הקרוב
מתקנים אגרו-וולטאיים אמורים לפתור שתי בעיות על אותה חלקת קרקע: לייצר חשמל סולארי ובמקביל להמשיך לגדל עליה תוצרת חקלאית. אלא שככל שהתחום מתרחב, עולה גם השאלה מה יקרה אם ההכנסה מהחשמל תהיה אטרקטיבית יותר מהחקלאות, והפאנלים יישארו בעוד שהגידולים שמתחתיהם יצטמצמו או ייעלמו.
משרד החקלאות וביטחון המזון ורשות החשמל מנסים כעת להתמודד עם הסיכון הזה באמצעות כללים חדשים שיקשרו בין המשך קבלת מלוא התעריף עבור החשמל לבין המשך העיבוד החקלאי בשטח. לפי המתווה המוצע, מתקן שלא יקיים פעילות חקלאית כנדרש עשוי לספוג הפחתה הדרגתית של עד 20% בתעריף החשמל שהוא מקבל.
משרד החקלאות מפרסם להערות הציבור טיוטת נוהל שמגדירה מהו "עיבוד חקלאי מיטבי" במתקנים אגרו-וולטאיים ואת כללי הפיקוח והדיווח שיחולו עליהם. במקביל, רשות החשמל מפרסמת לשימוע מנגנון כלכלי שיחול על מתקנים שלא יעמדו בדרישות.
לפי המתווה, לאחר הודעה ראשונה של משרד החקלאות שלפיה במתקן לא מתקיים עיבוד חקלאי מיטבי, יופחת התעריף המשולם למתקן בשיעור של 5%-10%. אם ההפרה תימשך ותימסר הודעה נוספת, ההפחתה עשויה לעלות ל-15%-20%. שיעורי ההפחתה עדיין אינם סופיים, ורשות החשמל מבקשת את התייחסות הציבור לגובהם במסגרת השימוע.
הפאנלים מצטרפים לחקלאות, לא מחליפים אותה
ההסדרה נועדה להתמודד עם אחת מנקודות התורפה של המודל האגרו-וולטאי. הרעיון הוא להשתמש באותה קרקע פעמיים - פעם אחת לייצור מזון ופעם נוספת לייצור חשמל - ולא להפוך קרקע חקלאית לשדה סולארי שבפועל כבר כמעט אינו משמש לחקלאות.
המשנה למנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון ויו"ר ועדת השלוש, נטלי ברודנר-מור, הסבירה כי "תחום האגרו וולטאי הוא הזדמנות משמעותית לישראל: לייצר אנרגיה מתחדשת מאותה הקרקע עליה אנחנו מייצרים תוצרת חקלאית צמחית, תוך שמירה על חיוניותה לביטחון המזון הלאומי. העיקרון שאנחנו קובעים ברור: הפאנלים הסולאריים מצטרפים לחקלאות, לא מחליפים אותה".
לדבריה, "המהלך המשותף עם רשות החשמל יוודא כי החקלאים והיזמים נוקטים באחריות בשילוב בין אנרגיה להמשך קיומה של החקלאות באותו תא שטח. כך נעודד השקעות וחדשנות ונאפשר לקדם ביטחון אנרגטי וביטחון מזון זה לצד זה".
בפועל, אם משרד החקלאות יקבע כי מתקן אינו עומד בדרישות הנוהל, הוא ייכנס תחילה למסלול של פיקוח מוגבר. אם הפעילות החקלאית המיטבית לא תחודש, ניתן יהיה לעבור לשלב הכלכלי ולהפחית את התעריף המשולם עבור החשמל.
המשמעות עבור היזמים היא שהתשואה מהמתקן הסולארי תהיה תלויה גם במה שמתרחש מתחת לפאנלים. עצם הקמת המערכת וייצור החשמל לא יספיקו כדי להבטיח את מלוא התעריף אם השימוש החקלאי בקרקע לא יישמר בהתאם לכללים.
פוטנציאל של כ-6 גיגה-ואט בעשור הקרוב
ההסדרה מקבלת חשיבות גדולה יותר לנוכח ההיקפים שאליהם עשוי התחום להגיע. לפי משרדי הממשלה, האגרו-וולטאי הוא אחד התחומים המרכזיים שעליהם נשענת הרחבת ייצור האנרגיה המתחדשת בישראל בשנים הקרובות, עם פוטנציאל של כ-6 גיגה-ואט בעשור הקרוב.
היתרון ברור במיוחד במדינה שבה הקרקע היא משאב מוגבל. במקום לבחור בין שדה חקלאי לבין מתקן סולארי, האגרו-וולטאי אמור לאפשר לשניים להתקיים באותו שטח. מבחינת משק החשמל, מדובר באפשרות להוסיף אלפי מגה-וואט של ייצור סולארי בלי להקצות את מלוא הקרקע למטרה זו בלבד.
רון אייפר, מנהל חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות, אמר כי לפי התוכנית האסטרטגית לאנרגיות מתחדשות של המשרד, "בשנת 2035 יהיו כ-5,000 מגה-וואט מותקנים בטכנולוגיה זו, אשר יהוו מעל לחמישית מסך הייצור הסולארי".
לדבריו, המהלך מצטרף לצעדים נוספים שקודמו לאחרונה בתחום, ובהם תוכנית מתאר ארצית ייעודית לאגרו-וולטאי שנועדה לאפשר מסלולי הקמה מהירים יותר, פטור מהיטל השבחה ואפשרות להקצאת קרקעות נרחבות לתחום באזורי עדיפות לאומית.
- הנפט חוצה 100 דולר לחבית: ההסלמה במזרח התיכון מחזירה את חשש האספקה
- משרד האנרגיה: לפנות את בזן מחיפה ולהקים בית זיקוק בדרום ב-5-6 מיליארד דולר
עבור החקלאים והיזמים, הכללים החדשים מחדדים גם את המודל הכלכלי: הקרקע יכולה לייצר הכנסה נוספת מחשמל, אבל הזכות ליהנות ממלוא התעריף תהיה תלויה בהמשך הפעילות החקלאית. מבחינת המדינה, המטרה היא למנוע מצב שבו הדו-שימוש הופך בהדרגה לשימוש אחד בלבד - וההכנסה מהחשמל דוחקת את ייצור המזון מהשטח.
