אינפלציה של 3.3% בגוש האירו: השווקים מתמחרים העלאת ריבית בהסתברות מלאה

מחירי האנרגיה בגוש האירו התייקרו ב-14.3% בשנה האחרונה, קפיצה חדה מרמה של 10.3% שנרשמה בחודש הקודם, והם שדחפו את האינפלציה בגוש ל-3.3% באוגוסט מול 2.9% ביולי. הוועדה המוניטרית של הבנק המרכזי האירופי מתכנסת היום מול הנתון הזה, והשווקים מתמחרים בהסתברות מלאה העלאה של רבע אחוז לפחות בריבית.

ריבית הפיקדונות בגוש האירו עומדת כיום על 2.25%, אחרי שהועלתה ביוני מרמה של 2%. זה היה הצעד הראשון כלפי מעלה מאז 2023, ובישיבה שבאה אחריו הריבית נותרה במקומה בזמן שהוועדה בחנה את עוצמת זעזוע האנרגיה ואת משך הזמן שבו הוא צפוי להימשך. הבנק המרכזי האירופי היה הראשון מבין הבנקים המרכזיים הגדולים שהגיב בהעלאת ריבית למלחמה בין ארצות הברית לאיראן ולהשלכות שלה על שוקי הסחורות. להרחבה: לראשונה מ-2023: העלאת ריבית באירופה

שלושת שערי הריבית של הבנק המרכזי האירופי נעים היום ברצועה צרה: ריבית הפיקדונות על 2.25%, ריבית המימון מחדש על 2.40% וריבית ההלוואות ללילה על 2.65%. העלאה של רבע אחוז תזיז את שלושתם יחד, ותעביר את שער הפיקדונות, זה שקובע בפועל את מחיר הכסף בשוק הבין בנקאי בגוש, לרמה של 2.5%.

תשואת האג"ח הממשלתית הגרמנית לעשר שנים נסחרת סביב 3.45%, והתשואות בגוש כולו טיפסו בשבועות האחרונים לרמות הגבוהות ביותר מזה עשורים. המשקיעים מגלמים בהן שילוב של אינפלציה גבוהה יותר לאורך זמן וריבית שתישאר גבוהה, וכל עלייה כזאת מייקרת בפועל את גיוסי החוב של ממשלות הגוש.

הזעזוע הנוכחי מגיע מצד ההיצע, ומחיר הנפט מגיב מעט למדיניות הריבית באירופה. הרציונל של בנק מרכזי במצב כזה נשען על ציפיות: ברגע שעובדים ומעסיקים מתחילים להניח שהאינפלציה תישאר גבוהה, ההתייקרות מחלחלת לדרישות שכר ולמחירי שירותים, ומשם קשה בהרבה להחזיר אותה פנימה. ריבית גבוהה יותר נועדה לעצור את החלחול הזה עוד לפני שהוא מתרחש. להרחבה: הנפט חוזר לנהל את וול סטריט: הברנט מעל 100 דולר

רכיב השירותים במדד האירופי דווקא התמתן ל-3.0% מ-3.3% ביולי, וסחורות תעשייתיות עלו במתינות ל-1.2% מ-0.9%. מזון, אלכוהול וטבק נשארו יציבים ב-1.2%. הפילוח הזה מרמז שההתייקרות עדיין מרוכזת בעיקר בחשבון האנרגיה, ופחות בשאר סעיפי הצריכה, ובדיוק זה מה שהוועדה תרצה לשמר.

הכלכלה של גוש האירו התבררה כעמידה יותר ממה שהעריכו בבנק המרכזי כשהמלחמה פרצה, והתחזיות המעודכנות שיוצגו היום עשויות לשקף צמיחה גבוהה יותר מזו שנחזתה קודם. ההערכה הרווחת בשוק היא שהנימה תהיה ניצית, בין היתר בגלל מדדי שכר צופי פני עתיד ששולחים אות של התחזקות וציפיות אינפלציה גלומות ברמה מוגברת.

היורו נסחר סביב 1.1643 דולר, בתוך טווח של 1.1354 עד 1.2018 בשנה האחרונה. הפער בין התשואות משחק כאן תפקיד מרכזי: אג"ח ממשלת ארצות הברית לעשר שנים נסחרת סביב 4.86% מול 3.45% בגרמניה, פער של כ-1.4 נקודות אחוז שממשיך למשוך כסף לכיוון הדולר. ככל שהנימה בפרנקפורט תישמע ניצית יותר, הפער הזה עשוי להצטמצם, וזה בדיוק הערוץ שדרכו החלטת ריבית באירופה מגיעה גם למחיר שהמשקיע הישראלי משלם על חשיפה מטבעית.

שער היורו מול השקל עומד על כ-3.50 שקלים לעומת 3.70 שקלים לפני שנה, היחלשות של כ-5.5%. מדד סטוקס 600 עלה בכ-15.7% בשנה האחרונה והדאקס הגרמני בכ-7.9%, אבל חלק מהתשואה הזאת נשחק בהמרה חזרה לשקל אצל מי שהחזיק את המדדים האלה בלי גידור מטבע. ליצואנים ישראלים לאירופה המשוואה דומה: אותה הכנסה ביורו מתורגמת לפחות שקלים בדוח הכספי. להרחבה: הריבית באירופה עלתה - איך זה ישפיע על הריבית בישראל?

• ה־ECB מזהיר: גם הצלחה של ה־AI עלולה להוביל לתיקון חד במניות הטכנולוגיה
• לגארד מבהירה: היא נשארת בראש הבנק המרכזי האירופי לפחות עד סוף השנה

ההערכות בשוק מפוצלות בין תרחיש שבו הריבית נעצרת ב-2.5% לתקופה ממושכת לבין תרחיש של מחזור העלאות ארוך יותר, והנימה של ההודעה היא שתכריע איזה מהם מתומחר מחר בבוקר. ההודעה על הריבית תתפרסם היום ב-15:15 שעון ישראל, ומסיבת העיתונאים של נשיאת הבנק כריסטין לגארד תיפתח ב-15:45.