כמה מרוויח נהג משאית? הפצה 10 עד 13 אלף, מכלית וסמיטריילר עד 20

נהג משאית שכיר מרוויח בישראל 10 עד 13 אלף שקל ברוטו בחודש על משאית הפצה עד 12 טון, 11 עד 14 אלף על משאית כבדה, ונהג סמיטריילר ותיק מגיע ל-13 עד 16 אלף. בקצה העליון נמצאים נהגי מכליות דלק וחומרים מסוכנים ומובילי ציוד כבד ומנופים, עם תלושים של 16 עד 20 אלף שקל. הטווח הזה יושב סביב השכר הממוצע במשק, שנע בין 14 ל-15 אלף שקל, אבל הוא מושג בימי עבודה של 12 שעות.

הבסיס במודעות הדרושים צנוע יותר ממה שמופיע בסוף בתלוש. מודעות לנהגי הפצה מציעות 11 עד 13 אלף שקל ברוטו עם בונוסים של עד 2,000 שקל, ומודעות לנהגי סמיטריילר מדברות על 14 אלף שקל נטו ומעלה. ההפרש בין המודעה לתלוש מגיע משעות נוספות, מדמי אש"ל של 53 שקל לכל יום עבודה, שמצטברים לכ-1,000 שקל בחודש, ומתוספות על נסיעות לילה ועל הובלות מיוחדות. זה דומה למה שקורה אצל נהג אוטובוס, שהבסיס שלו 9 עד 15 אלף והלילות מרימים אותו.

המשקל על הרישיון קובע את המחיר

סוג הרישיון הוא המדרגה הראשונה בסולם. רישיון C1 למשאית עד 12 טון מתקבל מגיל 18 אחרי שנה עם רישיון B, ועלותו 6.5 עד 10 אלף שקל. רישיון C למשאית כבדה פתוח מגיל 19 ועולה 10 עד 12.5 אלף שקל. רישיון E לגורר תומך דורש ותק של חצי שנה עד שנה ברישיון C, גיל 20 או 21 בהתאם למסלול, וקורס עיוני של משא כבד. הקורס עולה 5 עד 10 אלף שקל, ועליו מתווספים כ-1,500 שקל אגרות ובדיקות רפואיות. שיעור מעשי עולה 200 עד 250 שקל ל-45 דקות, כך שהדרך מרישיון פרטי ועד סמיטריילר מסתכמת ב-20 עד 30 אלף שקל ובשנתיים לפחות, והתור לבדיקה הרפואית מאריך אותה לפעמים בכמה חודשים.

היתר להובלת חומרים מסוכנים הוא הקורס שמזיז את השכר הכי הרבה ביחס לאורכו: כמה ימי לימוד בלבד, ומודעות למכליות פותחות ב-11 אלף שקל ברוטו פלוס בונוסים על נפח ההפצה, בעוד נהגי דלק ותיקים בחברות מאורגנות מגיעים ל-19 אלף שקל. נהגי מכולות בנמלים מרוויחים פחות, כי חלק גדול מהיום שלהם עובר בהמתנה בתור לשער.

12 שעות ביום, 7 מהן על ההגה

יום עבודה ממוצע של נהג משאית נמשך 12 שעות, ורק כ-7 מהן הן נהיגה בפועל. השאר הולך על העמסה, פריקה והמתנה. החוק מגביל ל-12 שעות נהיגה ב-24 שעות ול-68 שעות בשבוע, מחייב הפסקה של חצי שעה בכל 4 שעות נהיגה ו-7 שעות מנוחה לפני כל יום עבודה. השעות מעבר לשמונה משולמות ב-125 וב-150 אחוז, וזה המנוע העיקרי שמושך תלוש של 11 אלף שקל בסיס ל-15 ו-16 אלף.

צו ההרחבה בענף ההובלה חל על מי שנוהג דרך קבע במשאית מעל 4 טון בחברה שעיקר עיסוקה הובלה, והוא נותן לנהגים כמה דברים שאין לרוב השכירים: הפרשות לפנסיה ולפיצויים שמחושבות על 150 אחוז מהשכר, קרן השתלמות עם 6.75 אחוז מהמעסיק, דמי אש"ל יומיים, ביגוד עבודה שנתי ותוספת ותק. זה שווה כמה מאות שקלים בחודש שרוב הנהגים מתעלמים מהם כשהם משווים מודעות.

ומה קורה בחוץ לארץ

בארצות הברית החציון השנתי לנהגי משאיות כבדות וסמיטריילרים עומד על כ-58,600 דולר, שהם בערך 16,100 שקל בחודש לפי שער של 3.3 שקל לדולר, והעשירון העליון עובר 79 אלף דולר בשנה, כלומר כ-21,800 שקל בחודש. ההכשרה שם קצרה, בית ספר לנהיגה מקצועית של שלושה עד שישה חודשים, והמחסור בנהגים כרוני. הפער מול ישראל קטן ממה שנראה: נהג אמריקאי במסלולים ארוכים ישן שבועות במשאית, משלם בעצמו על ביטוח בריאות, ויוקר המחיה מקזז חלק ניכר מההפרש.

בגרמניה החציון לנהג משאית מקצועי הוא כ-3,200 אירו ברוטו בחודש, כ-12,300 שקל לפי 3.85 שקל לאירו, כשהרבעון התחתון מרוויח כ-2,750 אירו והעליון כ-3,800 אירו, כלומר 10,600 עד 14,600 שקל. היתרי חומרים מסוכנים וקירור מוסיפים שם 400 עד 700 אירו בחודש. המספר הגרמני כמעט זהה לישראלי, ומי שחולם על הגירה בזכות ההגה ימצא בעיקר שכר דומה עם מסים גבוהים יותר.

מאיפה מגיעה הקפיצה הבאה

הסולם הטבעי הוא נהג הפצה, נהג משאית כבדה, נהג סמיטריילר, ואז התמחות: מכליות, חומרים מסוכנים, מובילי ציוד כבד או הובלות חריגות עם ליווי. כל מדרגה מוסיפה 2 עד 3 אלף שקל. בענף חסרים כיום 3 עד 5 אלף נהגים לפי ההערכות השונות, בעיקר בעלי רישיון E, ולכן נהג סמיטריילר ותיק שמבקש העלאה מקבל אותה בדרך כלל. לשם השוואה, נהג מונית נשאר עם 6 עד 11 אלף שקל נטו אחרי הוצאות, בלי פנסיה מוגדלת ובלי אש"ל.

מי שיורד מהקבינה ממשיך לסדרן, למנהל תפעול או לקצין בטיחות בתעבורה, תפקידים משרדיים שמשלמים 12 עד 18 אלף שקל בלי 12 שעות על הכביש. מסלול אחר הוא הסבה למפעיל ציוד מכני הנדסי, שם ותיק עם כמה רישיונות מגיע ל-15 עד 17 אלף. הקפיצה הגדולה באמת היא רכישת משאית ועבודה כקבלן משנה: ההכנסה גדלה, אבל ההחזר על המשאית, הדלק והביטוח נשארים גם בחודש שבו הנמל שובת.