צבי זילברטל יחליף את אשר גרוניס בוועדה החקירה לצוללות

שופט בית המשפט העליון בדימוס, צבי זילברטל, יעמוד מעתה בראש ועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות. הוא יחליף את נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אשר גרוניס, שהודיע על פרישתו מסיבות בריאותיות. נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז בדימוס, רחל לורך, תצורף לוועדה. כך החליט נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית.

גרוניס הודיע לעמית בסוף השבוע, כי בשל סיבות רפואיות לא יוכל להשתתף בחודשים הקרובים בדיוני הוועדה. מאחר שדחיית הדיונים תפגע קשות בדיוני הוועדה, המשיך גרוניס, הוא מבקש לסיים את תפקידו ולמנות יו"ר אחר במקומו. גרוניס בן ה-82 עבר לפני מספר חודשים אירוע מוחי קל, אך לאחרונה מצבו הרפואי החמיר. יתר חברי הוועדה הם נגידת בנק ישראל לשעבר, קרנית פלוג; גדעון פרנק, שהיה מנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית; ותא"ל (מיל') פרופ' יעקב בורטמן מאוניברסיטת בן-גוריון, לשעבר ראש להק ציוד בחיל האוויר.

ועדת החקירה מתחילה כעת בשמיעת המוזהרים ועדיהם, ובראשם ראש הממשלה, בנימין נתניהו; שר הביטחון לשעבר, משה יעלון; מפקד חיל הים לשעבר, רם רוטברג; ומי שהיה ראש המוסד וראש המל"ל, יוסי כהן. בין העדים שזימנה הוועדה: נשיא המדינה לשעבר, ראובן ריבלין, והרמטכ"ל אייל זמיר. הוועדה הוקמה בידי ממשלת בנט-לפיד מיד עם הקמתה, בינואר 2022.

זילברטל, יליד 1952, עבד כעורך דין בשנים 1990-1983, עד שהתמנה לשופט בבית משפט השלום בירושלים. בינואר 2000 מונה זילברטל לשופט בפועל בבית המשפט המחוזי בעיר, ובשנת 2001 - במינוי של קבע. זילברטל מונה לבית המשפט העליון בפברואר 2012 ופרש בשנת 2017, חמש שנים לפני גיל הפרישה הקבוע בחוק.

המנדט של הוועדה כולל חמישה נושאים: 1) רכש ספינות סער 6 תוך שינוי מאפייני הספינות וייעודן על ידי חיל הים ועל ידי המל"ל, שהוביל לעלייה במחיר הספינות ולעיכוב באספקתן. 2) עיוות תהליך רכש הצוללות על ידי הדרג המדיני והמל"ל באופן שגרם למדינה נזק של מיליארדי שקלים. 3) ניסיון שנבלם של נתניהו והמל"ל לקדם רכש ספינות נגד צוללות ללא תיאום עם צה"ל ומערכת הביטחון. 4) ניסיון של המל"ל, ללא בחינה סדורה של הנושא וללא דרישה ממערכת הביטחון, לקדם הפרטת מספנות חיל הים במעורבות של טיסנקרופ (יצרנית הצוללות). 5) הסכמה למכר צוללות גרמניות למצרים שטופלה על ידי הדרג המדיני ומל"ל באופן לא מסודר בערוצים סותרים ותוך הסתרת מידע, שיצרה סיכון לביטחון המדינה ופגעה ביחסי החוץ שלה

הוועדה שלחה את מכתבי האזהרה ביוני 2024. שמיעת המוזהרים התעכבה כשנתיים וחצי, בשל עתירות לבג"ץ, שלהם ושל כמה מן הנאשמים בפרשה, בטענה לפגיעה בהליך הפלילי המתנהל במקביל ולפגיעה ביכולתם של המוזהרים להתגונן בעטיו. בג"ץ קבע נהלים שנועדו למנוע פגיעות הדדיות שכאלה בהליכים.

מה נאמר באזהרות

באזהרה לנתניהו נאמר: "מהתמונה המצטיירת בפני הוועדה בשלב זה עולה, כי בנושאים הנחקרים חל שיבוש עמוק בתהליכי עבודה ובמנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. זאת, תוך יצירת סיכון לביטחון המדינה ותוך פגיעה ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל". 

באזהרה ליעלון נאמר, כי הוא פעל בניגוד להחלטת הממשלה בכך שהורה על פרסום מכרז בינלאומי לספינות ללא אישור ראש הממשלה ושר האוצר, ומבלי שיידע את ועדת השרים להצטיידות. הוא גם אישר רכש של ספינות שונות מאלה שאישרה הממשלה במאות מיליוני שקלים, ובכך עיכב את הקמת מערך ההגנה על מתקני הגז הטבעי בים התיכון.

לגבי כהן נאמר: "התנהלותו של מר כהן בנושאים הנחקרים על ידי הוועדה הובילה לשיבוש עמוק בתהליכי עבודה ובניין הכוח ולפגיעה במנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".

לגבי רוטברג אמרה הוועדה: "התנהלותו של מר רוטברג בנושאים הנחקרים משקפת חריגה מנורמות התנהגות המחייבות מפקד בצה"ל, והובילה לפגיעה בתהליכי עבודה ובניין הכוח. בכך יצר אפשרות לסיכון ביטחון המדינה ולפגיעה ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".

מוזהר נוסף הוא עובד המל"ל לשעבר, אבנר שמחוני, לגביו נאמר: "התנהלותו של מר שמחוני בנושאים הנחקרים על ידי הוועדה נעשתה בניגוד לסדרי מינהל תקין ולסדרי עבודה מקובלים בשירות המדינה. התנהלותו פגעה בתהליכי קבלת החלטות בסוגיות מרכזיות לביטחון המדינה, ליחסי החוץ ולאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".