"השקעה במתמחים אינה נוסטלגיה, אלא אסטרטגיה"
פתיחת שנת הלימודים האקדמית: סדרת ראיונות עם בכירים במשרדי עורכי הדין הגדולים. והפעם: עו"ד אילן בלומנפלד, שותף ואחראי על המתמחים במשרד ברנע-ג'פה-לנדה
האם בשנים האחרונות יש ירידה או עלייה ברמת עורכי הדין החדשים? מהם הגורמים לכך?
"בכל דור אומרים שפעם היו מתמחים טובים יותר. לרוב, מתכוונים לתקופה שבה הדוברים עצמם היו מתמחים. עם ניסיון של יותר מ-20 שנה בגיוס והכשרת מתמחים, למדתי שנוסטלגיה היא לא כלי מיון.
"הדור הנוכחי מביא סקרנות וגמישות טכנולוגית. האתגר הוא להפוך נגישות למידע לעומק מקצועי. AI יכול לנסח תשובה מבריקה גם כאשר מי שמגיש אותה לא הבין את השאלה. לכן אני מחפש מי שיודע להסביר, לבדוק ולפקפק. רהיטות פותחת דלת, ויחד עם זאת - שיקול דעת בונה קריירה. להערכתי המקצוע צפוי לעבור שינויים דרמתיים, ודווקא לדור הצעיר אני צופה שיהיה קל יותר להסתגל לשינויים האלה".
האם אתם מעדיפים בוגרי אוניברסיטאות או בוגרי מכללות בקבלה להתמחות? אתם רואים הבדלים ביניהם?
"אצלנו במשרד צמחו שותפים בכירים מאוניברסיטאות וממכללות, והגיעו להישגים מצוינים. במבט מפוקח לאחור, האדם משמעותי יותר מאשר הלוגו שעל התעודה.
"עריכת דין מסחרית דורשת אופי: סקרנות עסקית, יסודיות, חוסן ויכולת לבנות אמון. אנחנו לא מגייסים רק לריאיון מוצלח, אלא ליכולת להוביל לקוחות ברגעים מורכבים שנים קדימה. זו למעשה ריצה למרחקים ארוכים.
"למוסד אקדמי יהיה יתרון אם יכשיר סטודנטים להשתמש בכלי AI בתבונה: לבחון מקורות, לזהות טעויות ולחשוב עצמאית. ללמד אותם לעבוד עם הכלי, בלי למסור להם את ההגה".
מהי דעתך לגבי אורך ההתמחות הרצוי?
"אני בעד התמחות ארוכה יותר. המקצוע נלמד בעשייה תוך כדי תנועה, והבשלה אינה מתרחשת בלחיצת כפתור. דווקא ה-AI יוצר פרדוקס: הוא מקצר משימות ליבה שדרכן למדו מתמחים את הבסיס של המקצוע, אבל הוא לא מקצר בהכרח את העומק המקצועי והניסיון הנדרש מעורכי דין".
מה כולל מסלול ההתמחות אצלכם?
"הכשרה היא on job training מהיום הראשון. המתמחה צריך להשתלב בעבודה עצמה: בשיחות לקוח, בבדיקות נאותות, בניסוח הסכמים ובהכנה למו"מ. בליווי מתאים, הוא לומד לא רק לבצע משימה, אלא להבין למה היא חשובה. לא לעמוד ביציע של העסקה, אלא להתחיל לשחק.
- "הרבה יותר קשה ללמד סקרנות, עצמאות מחשבתית ורצון ללמוד"
- עורך דין דרש 30% מהגבייה, וגם דירות: העליון לא אישר
"את העשייה משלים אצלנו Barnea School, שחושף מתמחים למחלקות אחרות. עסקת מיזוג לא נעצרת בשלט שעל דלת המחלקה; יש בה היבטי מס, דיני עבודה קניין רוחני, רגולציה, תחרות ועוד. עורך דין מסחרי לא צריך לדעת הכל, אבל חייב לדעת מה הוא עלול להחמיץ ומתי להזמין מומחה לשולחן.
"גם AI נלמד במסגרת העבודה: בכלים מאושרים, תוך שמירת סודיות ואימות מקורות. טיוטה מהירה אינה הישג, אם המתמחה לא יודע להסביר מה עומד מאחוריה".
האם יש מקום להעלות את רף הכניסה למקצוע, למשל על ידי העלאת ציון העובר בבחינות הלשכה?
"לפני שמגביהים את רף הכניסה, כדאי לשאול מי ירצה לעמוד בו בעתיד. אם AI יצמצם משרות בשכבות התחתונות של הפירמידה המשרדית, לימודי משפטים עלולים למשוך פחות מועמדים. יוקרה חשובה, אבל גם אופק תעסוקתי. היצע וביקוש עשויים לשנות את הסינון עוד לפני שבוחנים באמת את הרף.
"פחות מועמדים אינם בהכרח מועמדים טובים יותר. דווקא המוכשרים יכולים לבחור אחרת. לכן הייתי מעדכן את הרף, לא בהכרח מעלה אותו, אלא את היכולות הנדרשות מהמועמדים. צריך לתת לאנשים הנכונים סיבה להיכנס למקצוע ודרך לצמוח בו".
מהן ההשלכות של ריבוי עורכי הדין?
"לא כל בעל רישיון לעריכת דין עובד באמת במקצוע, ובמשרדים הגדולים מורגש קושי לגייס אנשים איכותיים. המספר הכולל עלול להסתיר מחסור דווקא במקום שבו זקוקים להם.
"להערכתי, התקדמות ה-AI עשויה להביא דווקא לירידה במספר העוסקים במקצוע. ייתכן שנראה שוק קטן יותר, שבו התחרות על כישרונות תחריף. כאשר הטיוטה זמינה לכולם, היתרון יהיה אצל מי שמבין את העסק, מזהה את הסיכון ויודע להמליץ. זו הסיבה שהשקעה במתמחים אינה נוסטלגיה, אלא אסטרטגיה. הטכנולוגיה תשתנה; הצורך באדם שאפשר לסמוך עליו יישאר. את האדם הזה אנחנו מגייסים היום".
עו"ד אלון בלומנפלד (צילום: יח"צ)
