ביקורת חריפה בפסק בוררות על רו"ח אופיר בוכניק
השופט בדימוס שאול מנהיים: עדותו של בוכניק בתביעתו נגד חברת סופרין הייתה בלתי מהימנה, ונועדה במכוון להסתיר את העובדה שהגיש תביעה חסרת בסיס
רו"ח אופיר בוכניק מסר עדות בלתי מהימנה בהליך בוררות נגד חברת הבנייה סופרין, והייתה זו "טקטיקה שנועדה במודע ובמכוון לנסות ולטשטש את העובדה שהתובעת יזמה כאן הליך שאין לו בסיס, לא בעובדות ולא בדין". כך קובע השופט בדימוס שאול מנהיים, בפסק בוררות שהגישה סופרין לאישור בית המשפט המחוזי בתל אביב.
בוכניק היה חבר בקבוצת רכישה בפרויקט "מגדלי WE" בתל אביב ורכש (באמצעות משרדו הנושא את שמו) שתי יחידות מסחריות, מחסן וכמה מקומות חניה. סופרין הייתה המנהלת ההנדסית של המגדל בו מצויים נכסים אלה. בוכניק טען לאיחור במסירת הנכסים ואי השלמת עבודות במועד, ותבע 3.6 מיליון שקל. מנהיים דחה את התביעה תוך ביקורת קשה על בוכניק ועל האופן בו ניהל את ההליך.
מנהיים אומר: "התובעת כשלה כישלון גמור בהוכחת טענת המצגים על כל אחד מרכיביה: עצם קיומם, זהות המציגים, מועדי עשייתם ותוכנם המדויק של המצגים. אף אחד מאלה לא הוכח כלל אפילו לכאורה מטעם התובעת, למרות שזהו אחד משני האדנים שעליהם מנסה התובעת לבסס את חבות הנתבעת בעניין לוחות הזמנים של הבנייה של המבנים השונים, ולכן מדובר ביסודות עובדתיים קריטיים של אחת מעילות התביעה שלה".
"טקטיקה לא ראויה בעליל"
מנהיים מזכיר: "התובעת היא חברה שעיסוקה בראיית חשבון, ומר בוכניק, שהוא בעליה ומנהלה היחיד וגם העד היחיד מטעמה במישור העובדתי, הוא אדם שמקצועו והכשרתו מבססים ציפייה לכך שאם נעשה כלפיו מצג שהוא הסתמך עליו עד כדי שבלעדיו לא היה נכנס כלל להתקשרות חוזית, חזקה עליו שהיה דואג למצוא דרך לעגן את הדברים בכתובים.
"אפילו היה נאמר לו שלא ניתן לשנות או להוסיף דבר לחוזים הקיימים, הדעת נותנת כי הוא היה לכל הפחות מוציא מכתב או הודעת דוא"ל מטעמו אל הנתבעת שבה היה מעלה על הכתב את המצג שלטענתו היה 'התנאי בלעדיו אין' מבחינתו. הוא לא עשה כן, לא לפני שהצטרף לקבוצת הרכישה ולמרבה ההפתעה גם לא עשה כן מאז, לפחות עד קבלת החזקה או סמוך לכך".
על עדותו של ליאון סופרין אומר מנהיים, כי הוא "אמר בעדותו דברים כהווייתם ולא מצאתי אצלו סימנים לניסיונות להתחמק, לטשטש או ליפות את העובדות. עדותו עשתה עלי ככלל רושם אמין ומהימן". לעומת זאת, על עדותו של בוכניק אומר מנהיים:
"עדות זו התאפיינה לא רק בהעלאת פרטים עובדתיים מהותיים לראשונה במהלך העדות מבלי לתת כל הסבר מניח את הדעת לכך שלא נכתבו בתצהירו, אלא גם בתשובות מתחמקות במובהק וכן בניסיונות חוזרים ונשנים להפנות את השאלות, וכן את הנטל של הבאת ראיות להוכחת גרסת התובעת, לעברו של הצד השני.
"...התרשמתי בבירור שאין מדובר בתוצאה של חוסר הבנה לגבי תפקידו וחובותיו של תובע, שכן מר בוכניק עשה רושם של אדם נבון מאד ואף מתוחכם. מדובר אם כן בטקטיקה שנועדה במודע ובמכוון לנסות ולטשטש את העובדה שהתובעת יזמה כאן הליך שאין לו בסיס, לא בעובדות ולא בדין.
"זו טקטיקה לא ראויה בעליל שלצערי באה לידי ביטוי גם בסיכומי התובעת והיא מצטברת להתרשמות הלא-חיובית שעשתה עלי העדות של מר בוכניק לגופה. לכן כל טיעון עובדתי של התובעת המבוסס רק על דבריו של מר בוכניק בעדותו או בתצהירו שאין לו תמיכה או בראיות הנתבעת או במסמכים שאין סיבה להטיל ספק באמינותם, אינו יכול להתקבל".
מנהיים מסכם באומרו: "המסקנה המצטברת מכל האמור לעיל היא שהתובעת בשלה לחלוטין, עובדתית ומשפטית כאחת, בביסוס חבות כלשהי של הנתבעת כלפיה בכל העניינים בהם עוסקת התביעה בבוררות זו". בוכניק חויב בתשלום הוצאות בסך 200,000 שקל ועוד פריטים שסכומם לא צוין. את בוכניק ייצג עו"ד ירון נדם, ואת סופרין - עו"ד ערן קנר.
