תאונת דרכים תאונה רכב התנגשות
צילום: Istock

מגדל סירבה לשלם כי המבוטח טען שהרכב נגנב, אבל מצלמת האבטחה הכריעה - ותשלם כ-40 אלף שקל

רכב של מבוטח פגע בשני רכבים חונים ברכסים, והמבטחת דחתה את הנפגעים בגלל חוסר שיתוף פעולה. השופטת: שיחת טלפון אחת לא מספיקה
בן פלמון |

ב-3:20 לפנות בוקר, בספטמבר 2025, פגע רכב קיה ספורטאז' ברכב טויוטה פריוס שחנה בצד הכביש ברכסים, והדף אותו אל טויוטה נוספת שחנתה לידו. מצלמות אבטחה תיעדו את כל האירוע. לרכב הפוגע הייתה פוליסת ביטוח צד שלישי בתוקף במגדל, אבל כשבעלי שני הרכבים הנפגעים פנו לחברת הביטוח, היא דחתה את שניהם. ב-14 באוקטובר חייבה השופטת גילה ספרא-ברנע מבית המשפט לתביעות קטנות בקריות את מגדל ואת הנהג, ביחד ולחוד, לשלם להם יחד 40,389 שקל, ועוד 1,200 שקל הוצאות לכל אחד.

הנפגע הראשון תבע 13,911 שקל. השני, שרכבו הוגדר אובדן גמור ונשלח לפירוק, תבע 37,200 שקל. במכתבי הדחייה הסתמכה מגדל על סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, על כך שהמבוטח לא דיווח לה על התאונה ולא שיתף פעולה, ועל הטענה שהרכב נגנב ממנו. את כתבי התביעה לא הצליחו הנפגעים למסור לנהג באף אחת משתי הכתובות שקיבלו מהמשטרה וממשרד הפנים. הוא לא הגיש כתב הגנה ולא הגיע לדיון.

מה מגדל עשתה כדי לברר מה קרה?

לפי טענות המבטחת, היא פנתה למבוטח בכתב ושלחה חוקר לאתר אותו. החוקר לא פגש אותו, ושוחח עם אמו, שמסרה שהוא מאושפז ושאי אפשר ליצור איתו קשר. בהמשך קיבל החוקר מספר טלפון אחר. המבוטח אמר לו שהרכב נגנב יום לפני התאונה, וכשהתבקש להציג אישור, ניתק את השיחה. החוקר איתר אישור על תלונה בגניבה, ומגדל טענה שמכיוון שהמבוטח אינו מודה באחריות ומתנגד לתשלום, היא פטורה.

השופטת בדקה את האישור עצמו. התלונה הוגשה בתחנת נשר רק בסוף אוקטובר 2025, חודש וחצי אחרי התאונה, ובשדה מועד האירוע נרשם יום הגשת התלונה ולא היום שלפני התאונה. בשאילתה של משרד הרישוי ובמסמכים של מגדל עצמה הרכב לא הופיע כגנוב, וכך גם בבדיקה מול המאגר המשטרתי שהגיש אחד הנפגעים. "תמוה הכיצד טוענת הנתבעת מחד גיסא כי לא הצליחה לקבל כל שיתוף פעולה מהמבוטח, ומאידך גיסא נסמכת באופן עיוור על טענת הגניבה הבלתי-מבוססת שהעלה בשיחת טלפון קצרה שנותקה מיד", כתבה. לדבריה, המבטחת לא ערכה חקירה פרונטלית, לא פנתה לבית החולים שבו המבוטח אמור היה להיות מאושפז, ולא נקטה שום הליך ממשי לאתר אותו.

הידעת?האם נפגע יכול לתבוע ישירות את חברת הביטוח של מי שפגע בו?
כן. סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח קובע שבביטוח אחריות, המבטח רשאי, ולפי דרישת הצד השלישי חייב, לשלם לו את תגמולי הביטוח שהוא חייב למבוטח, אם הודיע על כך למבוטח בכתב 30 ימים מראש והמבוטח לא התנגד. אותו סעיף קובע גם שכל טענה שעומדת למבטח מול המבוטח עומדת לו גם מול הצד השלישי.

למה הטענה על חוסר שיתוף פעולה לא הספיקה?

ההלכה המחייבת בנושא היא הלכת פרץ של העליון משנת 2018, שלפיה בביטוח רכוש הנפגע אינו מקבל זכות עצמאית, וכל טענת פטור שיש למבטחת מול המבוטח עומדת לה גם מול הנפגע. השופטת הבחינה את המקרה. בעניין פרץ המבוטח מסר למבטחת דיווח כוזב בכוונת מרמה, וחל הפטור של סעיף 25 לחוק. גם הלכת פיקאלי, על נהג שלא עמד במגבלת הגיל בפוליסה, לא התאימה, כי שם מדובר בחריגה מגבולות הסיכון שהוסכמו. כאן הפוליסה הייתה בתוקף מלא, בלי מגבלת נהג רלוונטית, וכל מה שנטען הוא מחדל של המבוטח אחרי התאונה.

למקרה כזה, כתבה השופטת, חלים סעיפים 22 עד 24 לחוק, והם אינם פוטרים את המבטחת לגמרי. לכל היותר הם מאפשרים לה להפחית את חבותה במידה שהמחדל הגדיל אותה או הכביד על הבירור. מבטחת שרוצה להשתחרר מחבות כלפי נפגע תם לב צריכה להוכיח ארבעה תנאים מצטברים: מחדל של המבוטח, מאמצים סבירים שעשתה בעצמה, נזק ממשי שנגרם לבירור, ואת היקפו המדויק של הנזק הזה.

מגדל נכשלה כבר בתנאי השני. "פנייה טלפונית יחידה, ללא ניסיון לפגישה אישית או זימון המבוטח לעדות, אינה מהווה אמצעים סבירים ושקידה ראויה", קבעה ספרא-ברנע. גם בתנאים השלישי והרביעי היא לא עמדה, כי האחריות לתאונה הוכחה בסרטון בזמן אמת, ושיתוף פעולה של המבוטח לא היה משנה דבר. העובדה שהנהג לא קיבל את כתב התביעה לא שינתה את התוצאה. סעיף 68, לדבריה, נועד להבטיח ש"ניזוק תם לב לא יוותר וידיו על ראשו כאשר המזיק נעלם או מתחמק".

הידעת?האם מבוטח שלא דיווח על תאונה מאבד את הביטוח?
לא בהכרח. לפי סעיף 24(א) לחוק חוזה הביטוח, אם המבוטח לא מסר הודעה או מידע במועד, והדבר היה מאפשר למבטח להקטין את חבותו, המבטח חייב רק במידה שהיה חייב אילו החובה קוימה. ההוראה לא חלה כשהאיחור נבע מסיבות מוצדקות, או כשהמחדל לא מנע מהמבטח לברר את חבותו ולא הכביד על הבירור.

כמה קיבל כל אחד מהנפגעים?

הפריוס של הנפגע הראשון נפגעה בצד השמאלי הקדמי, ושמאי העריך את הנזק ב-12,731 שקל. הבעלים לא תיקן אותה ומכר אותה במצבה. לפי מחירון לוי יצחק הרכב היה שווה 93 אלף שקל לפני התאונה, ולפי זיכרון הדברים שהגיש לבקשת השופטת, הוא נמכר ב-80 אלף שקל. ההפסד של 13 אלף שקל, יחד עם שכר השמאי, הצדיק לפסוק לו את מלוא סכום התביעה, 13,911 שקל. לנפגע השני נפסקו 26,478 שקל: שווי הרכב לפי השמאי, 28,078 שקל, פחות 2,800 שקל שרידים, ועוד 1,200 שקל שכר שמאי. נציג מגדל עצמו הסכים בדיון לחישוב הזה.

את 5,000 השקלים שביקש הנפגע השני על עוגמת נפש, ימי עבודה ומימון דחתה השופטת, כי לא הוצגו אסמכתאות. הטרחה שלו, ובהן ימי החופשה שלקח מעבודתו כמורה בחינוך מיוחד, באה לדבריה לידי ביטוי בהוצאות המשפט, שנפסקו בגלל התנהלות המבטחת "אשר גררה את התובעים להליכי סרק". סכסוכים כאלה עם חברות ביטוח מגיעים לבתי המשפט לא מעט, כמו המקרה שבו שומרה טענה למידע כוזב והבוחנת שלה מדדה רכב אחר, ונפגעים כמו שני בעלי הרכבים מרכסים תלויים בפוליסה של מי שפגע בהם, בתקופה שבה הפרמיה לביטוח רכב קפצה בכ-40% בשנתיים.

הסכומים יישאו ריבית מיום הגשת כל תביעה, ומגדל והנהג צריכים לשלם אותם תוך 30 יום. בקשת רשות ערעור אפשר להגיש למחוזי בחיפה באותו פרק זמן. הנהג עצמו, שהפוליסה שלו הייתה אמורה להגן עליו מפני בדיוק התביעה הזאת, חויב ביחד עם המבטחת שלו, בלי שהגיע אפילו לדיון אחד.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה