השאיר את המפתח על הגלגל והרכב נגנב - האם חברת הביטוח תשלם?

בית משפט השלום בתל אביב-יפו פסק כי בעל רכב ניסן סנטרה שנגנב לאחר שהושאר בשולי כביש 5 עם מפתח על הגלגל, אינו אשם בגניבה. הפסיקה היא בניגוד לטענת חברת הביטוח כי מדובר בהפרת תנאי הפוליסה. השופטת קבעה כי אין קשר סיבתי בין השארת המפתח ובין גניבת הרכב, שכן ברכב היה מנגנון "קודן" שמנע הנעה ללא הקלדת קוד סודי שלא הושאר במקום. חברת הביטוח תשלם לבעל הרכב 32,000 שקל בתוספת ריבית והוצאות משפט.

הנסיבות המוזרות: "המתינו לגרר והרכב נעלם"

האירוע המוזר התרחש ב-19 בספטמבר 2023, כאשר בנו של התובע נהג ברכב בכביש 5 לכיוון מזרח. לטענתו, "לאחר שהבן עבר את המחסום שמוביל מאזור כפר קאסם, הוסיף וטען, מנוע הרכב 'החל לקרטע'. משכך, הוא עצר את הרכב בצד וכיבה את המנוע, דיווח לאמו, וזו התנהלה בהתאם להוראות הפוליסה מול חברת הגרירה", כך תיאר התובע בכתב התביעה.

האם הזמינה גרר דרך חברת הגרירה, והבן קיבל הוראה להמתין במקום. "תחילה נאמר כי יש להמתין לגרר כעשרים דקות", נכתב בפסק הדין. אך לאחר כשעה, כשהגרר לא הגיע, "נאמר כי הגרר יגיע בעוד כשעה. הבן ציין כי לא יוכל להוסיף ולהמתין, ובכוונתו להתפנות מהמקום משום שמדובר במקום מסוכן להישאר בו לבדו."

ואז הגיע הפיתרון שהפך לבעייתי: "ציין נציג חברת הגרר, כי אין מניעה מכך שהבן יעזוב את המקום, אך עליו לנעול את הרכב ולהותיר את המפתח על הגלגל הקדמי ימני של הרכב כשהוא מוסתר מחוץ לרכב. בנוסף, נמסר לנציג קוד הרכב."

• הנתיב היקר: כמה עולים לימודי הנהיגה בישראל 2026
• שחקן חדש אושר במשרד האוצר בזירת ביטוחי הרכב: 10 ביטוח - מציעה פתרון דיגיטלי מתקדם להשוואת מחירים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הבן פעל בהתאם להוראות ועזב את המקום עם חברו. כאשר הגרר הגיע - הרכב כבר נעלם. חברת הביטוח דחתה את דרישת התובע לתגמולי ביטוח, בטענה שהשארת המפתח מפרה את תנאי הפוליסה.

טענת חברת הביטוח: "השארת מפתחות שוללת כיסוי"

הנתבעת הסתמכה על סעיף בפוליסה האומר במפורש: "השארת מפתחות הרכב ו/או שלט הרכב ו/או הקוד הסודי ברכב שאינו מאויש או החזקת הקוד בצמוד למפתח/שלט הרכב עלולה לשלול את הכיסוי הביטוחי במקרה של גניבת הרכב או אם פריצתו."

הפוליסה אף הדגישה: "מבוטח נכבד, אי נקיטת אמצעי להקלת סיכון יכול להביא לשלילת זכותך לקבלת תגמולי ביטוח או להפחיתם באופן משמעותי."

בסיכומיה טענה חברת הביטוח כי "גרסת התובע - כפי שהוצגה בכתב התביעה - ביחס להתנהלות הבן והאם וההוראות שקיבלו, או לא קיבלו, מחברת הגרר - התבררו כלא נכונות, ואף שקריות." לטענתה, מהראיות שהוגשו "עולה כי האם הוזהרה, כי השארת המפתחות ברכב היא על אחריותה בלבד."

• 222 אלף שקל לאם שכולה: בית המשפט הכריע - תאונה ולא התאבדות
• גניבות הרכב בירידה תלולה - ביטוח הרכב עדיין יקר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

אכן, בשיחה המוקלטת עם חברת הגרירה, כאשר האם ציינה כי המפתח יישאר על הגלגל הימני, "הנציגה מציינת מפורשות ביחס לכך, כי השארת המפתחות היא 'אחריותכם בלבד'. האם מאשרת", כפי שקבעה השופטת.

הפיתרון המשפטי: "אין קשר סיבתי - הקודן מנע את ההנעה"

השופטת נועה יוסף הכריעה לטובת התובע, למרות שהיא אישרה כי "הגרסה שהוצגה ביחס להשארת המפתחות ברכב - היא אינה כפי שהוצגה בכתב התביעה. רחוק מכך." היא אף ציינה: "עיון בשיחת האם עם מוקד חברת הגרר מלמדת, כי היא הוזהרה שהותרת המפתחות נעשית 'על אחריותה', וכי חברת הגרר לא תישא בכל אחריות בשל כך."

עם זאת, השופטת קבעה כי "לא ראיתי בכך כדי לשנות מהתוצאה מהטעמים שיובאו." הסיבה המרכזית: מנגנון הקודן ברכב.

מחקירת חברת הביטוח עצמה, כך קבעה השופטת, עלה כי ברכב היה "קודן" - מנגנון הדורש הכנסת קוד סודי לצורך הנעת הרכב. "מהראיות עולה, כי המספר נמסר למוקד חברת הגרירה. המספר לא הושאר ליד או סמוך לרכב", פסקה השופטת.

מכאן המסקנה המכרעת: "משכך, אין גם צורך לבחון האם השארת מפתח על גלגל הרכב הימני, אם בהוראת חברת הגרירה ואם חרף הסתייגותה, מתאימה להוראות המיגון שבפוליסה שאינן מאפשרות השארת המפתח 'בתוך הרכב'. זאת, משום שללא האפשרות של הנעת הרכב למי שאינו יודע את הקוד הסודי של 'הקודן', ואין נפקא מינה האם בידיו המפתח או האם לאו."

השופטת הוסיפה: "הבן העיד לפניי, כי לא היה ניתן להניע את הרכב ללא הקלדת הקוד. עדות אחרת לעניין זה לא הוגשה, והדבר לא נסתר."

"אין קשר בין המפתח לגניבה"

השופטת קבעה כי "השארת המפתח על הגלגל (לשיטת הנתבעת - 'ברכב'), לא השפיעה על התרחשותו של אירוע הביטוח, שכן לא היה ניתן להניע את הרכב ללא ידיעת הקוד הסודי. קוד זה נמסר אך ורק למוקד חברת הגרירה."

היא הוסיפה: "אין הוכחה, כי הגנב או מי שנטל את הרכב מהמקום - ידע את המספר. ייתכן, כפי שטען התובע, כי הרכב נגרר מהמקום באמצעות גרר, והמפתח לא היה כלל 'מעורב' בגניבה. ייתכן גם שלא. אך, וזה החשוב - אין קשר סיבתי בין אי הפעלת האמצעי להפחתת הסיכון (השארת המפתח) ובין התרחשות מקרה הביטוח, גניבת הרכב."

לטענת הבן בחקירת חברת הביטוח, הרכב "נתקע" ולא היה ניתן להניעו. לשאלה האם הרכב נתקע, ענה: "כן, אז הוא התחיל לרעוד. ירדתי לשוליים והוא נתקע כאילו לא הצלחתי להתניע." הוא אף הוסיף: "אמרתי, אין מנע, מה זה משנה אם אני משאיר את המפתח? כאילו, האוטו לא נוסע."

בעדותו בבית המשפט הבן ציין: "הרכב החל לקרטע מאוד ולרעוד, ומחשש שייגרם נזק למנוע, הוא עצר בצד. הוא התקשר לאם, אמר לה שהוא לא יכול להתניע את הרכב, שהוא מקרטע ושהוא אינו עובד."

חוקר חברת הביטוח לא יכול היה לסתור את טענת התקלה, וכפי שקבעה השופטת: "החוקר לא ידע לפרש את טיב התקלה, גם על יסוד תמונת נורת האזהרה שנשלחה, אך ציין כי הגנבים יכולים לפתוח את המנוע, 'לתקן' את שטעון תיקון, 'בשנייה מניעים' את הרכב ונוסעים. מטבע הדברים מדובר בעדות שבבסיסה השערה ושאין לה עיגון עובדתי במקרה דנן."

השופטת הסתמכה על סעיף 19(1) לחוק חוזה הביטוח, הקובע שהמבטח אינו רשאי להסתמך על תרופותיו כאשר "השינוי חדל להתקיים לפני שקרה מקרה הביטוח או שלא השפיע על קרותו או על חבות המבטח או היקפה."

"אם כן, מסקנתי היא שלא מתקיים קשר סיבתי בין השארת הרכב במקום, שהיא אי-נקיטת אמצעי להקלת הסיכון, ובין הסיכון שהתממש. משכך, דין התביעה להתקבל", פסקה השופטת יוסף.

שווי הרכב: 37,000 ₪ לפי שמאי, אך התובע קיבל 32,000 ₪

בנוגע לשווי הרכב, התובע הגיש חוות דעת שמאי שהעריכה את שווי הרכב ביום הגניבה על 37,456 ₪. השמאי, מר אבי נדב, הסתמך על מחירון לוי יצחק מחודש ספטמבר 2023.

השופטת קבעה: "חרף הסתייגויות מה של הנתבעת מהאופן שבו נבדקו מאפייני הרכב במחירון, חוות דעת השמאי לא נסתרה בעדותו. בנוסף, לא הוגשה חוות דעת נגדית. נוכח האמור, יש לאמץ את חוות דעת שמאי התובע."

עם זאת, מכיוון ש"סכום התביעה, בגין רכיב שווי הרכב, פחות מסכום השמאות, ייפסק לזכות התובע רק סכום התביעה ברכיב זה" - התובע קיבל 32,000 ₪ כפי שביקש.

התוצאה: 35,500 ₪ כולל ריבית והוצאות

בסופו של יום, השופטת פסקה: "אני מורה לנתבעת לשלם לתובע סכום של 32,000 ₪, כאשר סכום זה יישא ריבית שקלית מיום האירוע (19.9.2023), ועל כן תשלם הנתבעת לתובע סכום של 35,549 ₪."

בנוסף, "תשלם הנתבעת לתובע את הוצאותיו בסכום של 3,626 ₪ (סכום זה כולל שכר עדים ואגרת משפט), ושכ"ט עו"ד התובע בסכום של 8,500 ₪."