בג"ץ אשרר את הדרישה למידע מארגוני סיוע הפועלים ביו"ש וברצועה

שופטת בית המשפט העליון, גילה כנפי-שטייניץ, דחתה את עתירתם של 20 ארגוני סיוע בינלאומיים הפועלים ביהודה ושומרון וברצועת עזה נגד נוהלי הרישום שפרסם משרד התפוצות במארס אשתקד בעקבות החלטת ממשלה מדצמבר 2024. כללים אלו החליפו את הקודמים, לאחר שב-7 באוקטובר התברר שארגוני טרור חדרו למנגנון הסיוע.

על פי הנוהל, תחילה נבחנת בקשתו של הארגון להירשם כ"ארגון סיוע הומניטרי בינלאומי לא-ממשלתי שעיקר פעילותו היא מול תושבים פלסטינים במטרה לסייע לרווחתם". בשלב השני נבחנות בקשות פרטניות למתן ויזות לעובדי הארגונים. הנוהל מפרט שורה של שיקולים העשויים להביא לדחיית הבקשות בנוגע לארגונים ועובדיהם. העתירה התמקדה בדרישה למסור את "פרטי נציג הארגון בישראל, וכן רשימת כל עובדי הארגון המעורבים בניהול וביישום בפועל של תכנית העבודה לרבות עובדים פלסטינים וכן העובדים הזרים... הרשימה תכלול שמות מלאים, מספרי דרכון (לזרים) מספר ת"ז (עבור עובדים פלסטינים) ודרכי קשר".

הארגונים טענו, כי מסירת הפרטים תהווה הפרה של דיני הפרטיות במדיניותיהם ובמיוחד של כללי האיחוד האירופי וכי הדרישה למסור אותם נעשתה בחוסר סמכות ובניגוד לחוק הבינלאומי. עוד טענו, כי האפשרות שפעילותם תופסק אם לא יעמדו בדרישות המידע, משמעותה צמצום משמעותי של הסיוע, דווקא כאשר מצוקת הפלסטינים מגיעה לשיאה.

סמכותה הריבונית של המדינה

כנפי-שטייניץ אומרת, כי בלב המחלוקת עומדת סמכותה הריבונית של ישראל להסדיר את הכניסה לתחומה על בסיס שיקולים בטחוניים ומדיניים. "דרישה לפרטים בסיסיים של פעילי הארגון, היא למעשה זהותו של הארגון, אינה גחמה בירוקרטית, אלא דרישת סף שנועדה לשלול סיכון הנשקף מן הארגון", היא מדגישה. לכן, ניתן לדרוש את המידע בלא צורך בחקיקה ראשית.

• עמית דחה עתירה נגד עבודות הקירוי בחצר הפנימית במערת המכפלה
• ביהמ"ש הורה לפרק את העמותה שהפעילה את "התיאטרון הלאומי הפלסטיני"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בהתייחס לטענה בנוגע לדין האירופי, מזכירה כנפי-שטייניץ: "מדינת ישראל היא מדינה ריבונית, וסמכויותיה נגזרות מהדין הישראלי ולא מדיני האיחוד האירופי. רגולציית ה-GDPR, עם כל חשיבותה ויוקרתה במישור הבינלאומי, אינה מהווה חלק מהמשפט הפנימי של מדינת ישראל, אינה מחייבת אותה במישור המשפט הבינלאומי, וממילא אינה יכולה לכבול את ידי הממשלה בהפעלת סמכויות בסוגיות של ביטחון לאומי.

"לפיכך, אף לו היינו מניחים כעמדת העותרים ובניגוד למסקנה שלהלן, כי קיים ניגוד דינים בלתי פתיר בין הנוהל לבין הרגולציה האירופית, ויובהר כי איני סבורה כך, עדיין לא היה בכך כדי לשנות מן התוצאה המשפטית. טענת המלכוד הנורמטיבי, אין בה כדי להקים עילה להתערבות שיפוטית בחוקיותו של נוהל העומד בדרישות הדין הישראלי".

כנפי-שטייניץ מציינת, כי 41 ארגוני סיוע - מהם 14 אירופיים - כבר העבירו למדינה את הפרטים המבוקשים, מה שמלמד שאינם מצויים במלכוד נורמטיבי כפי שטענו העותרים. האיחוד האירופי הכיר בכך שהדין הישראלי מספר הגנה נאותה ושקולה על מידע אישי, ולכן מי שימסור אותו לדרישתה של ישראל - לא ייחשב כמפר את הדין האירופי. מעבר לנחוץ אומרת כנפי-שטייניץ, כי קיים דמיון בין הדין הישראלי והאירופי, וכי הפגיעה בפרטיות היא נחוצה וכי הצעדים שנקבעו הם מידתיים. היא דחתה את טענת הארגונים, לפיה ניתן להסתפק בבדיקות שהם עצמם עורכים לעובדיהם.

• בן 73 שמטפל בבנו הפצוע קיבל הפטר מחוב מזונות
• שילם 4,200 ש' למוסך על תיקון שלא בוצע - וזה הפיצוי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ניסתה לפנות שוכרים בשלוש תביעות - ותשלם 356 אלף ש'

יש למדינה סמכות לפקח על הסיוע

"כפות המאזניים נוטות בבירור לטובת הפעולה השלטונית. כמפורט לעיל, על כף התועלת מונח אינטרס עליון של ביטחון המדינה והגנה על חיי אדם, אינטרס שהתחדד ביתר שאת לנוכח הניסיונות של ארגוני טרור להיטמע במנגנוני הסיוע ההומניטרי. מנגד, על כף הפגיעה מונחת דרישה למסירת נתוני זיהוי והתקשרות בסיסיים בלבד", מדגישה כנפי-שטייניץ.

לבסוף דוחה כנפי-שטייניץ את הטענה להפרת החוק הבינלאומי. הארגונים לא הוכיחו שדרישת המידע תפגע בפעילותם; הם יוכלו לערער על דחיית בקשתו של עובד פרטני; ולמדינה יש סמכות, גם על פי אמנת ג'נבה, לפקח על הסיוע המוכנס לשטח שכבשה. הנשיא יצחק עמית והמשנה לנשיא נעם סולברג הסכימו עם כנפי-שטייניץ. את הארגונים ייצגו עוה"ד יותם בן-הלל ועלוה קולן, ואת המדינה - עוה"ד רן רוזנברג, מטר בן-ישי ואמיר בכר.