
מצור ארוך על איראן ללא פעולה צבאית - הפתרון הכי כדאי מבחינת טראמפ
טראמפ מבין שמצור ימי ממושך חונק את הכלכלה האיראנית כמעט בלי מחיר אמריקני אמיתי - ולכן הזמן פועל דווקא נגד טהראן. בזמן שאיראן מאבדת הכנסות נפט, מט״ח ויכולת ייצור, ארה"ב נהנית מעליית יצוא האנרגיה שלה ומפעילה לחץ כבד בלי להסתבך במלחמה קרקעית.
נתחיל מהסוף: על אף כל איומיו, בעיני טראמפ מצור ממושך הוא האופציה הטובה ביותר כי הזמן פועל לרעת האיראנים והשעון מתקתק, בעקבות החנק הכלכלי הדרמטי עליהם. כל אופציה אחרת מבחינתו - טובה פחות.
העלות הכלכלית של המצב הנוכחי בו ארה"ב מטילה מצור ימי ארוך על איראן, במונחים אמריקניים - היא שולית. בעוד שההערכות הן שהפעולה הצבאית העצימה עלתה לארה"ב עד עתה בין 25 ל-30 מיליארדי דולרים שהם כ-2.5% עד 3% מתקציב הביטחון (אם כי רק כ-0.1% בלבד מהתוצר האמריקני), הרי במצב של מצור ימי בלבד העלות הכלכלית בעיניים אמריקניות - אפסית.
במונחי לחץ ציבורי - זה לא בהרבה רחוק מכך, כי זו מלחמה רחוקה שחיילים אמריקניים משתתפים בה אך לא נהרגים בה. זה חשוב ביותר בעיניהם, לעומת אופציות של פעולה קרקעית, תהא אשר תהא, שתגרום לפציעות והרג חיילם רבים. יש באופציה הזו יתרונות אדירים מבחינת טראמפ כי האיראנים נחנקים כלכלית. הם כמעט כבר אינם מייצאים דבר, כאשר ההפסדים מאובדן יצוא הנפט להכנסות המדינה עומדים על כ-40%. הם איבדו עוד כ-10% מהיצוא שלהם בגלל הפגיעה במפעלי הפלדה ובמפעלי הפטרוכימיה שלהם.
לפי אומדנים שפורסמו האיראנים מפסידים כחצי מיליארד דולר ביום ועבורם זה קריטי, כי כל כלכלתם הנוכחית היא בסביבות כ-300 מיליארדי דולרים (לפני המלחמה התוצר היה כ-350 מיליארדי דולרים). תעשו את החשבון לבד. עד עתה הם מימנו את היבוא שלהם באופן שוטף ע"י ייצוא נפט. המט"ח שנכנס ומממן - לא עוד. לפי אומדנים שונים, יתרות המט"ח שלהם ירדו מתחת ל-10 מיליארדי דולרים, זה מספיק מבחינתם לקנות יבוא קריטי למספר שבועות בלבד וזהו... מצב של יתרות מט"ח מתאפסות הוא מצב שאין בו יכולת לממן אפילו יבוא מזון.
- מי פגיע יותר בתחום האנרגיה - איראן או ישראל?
- ביקור הנשיא טראמפ בסין: מה המטרות ומהם מדדי ההצלחה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרוסים והסינים יכולים למכור להם בהקפה ואולי יעשו זאת, אך אף אחד לא מעוניין להמר על מדינה שיתכן ולא תוכל בעתיד לשלם את חובותיה כלל. גם מערכת הבנקאות שלהם על סף פשיטת רגל.
ככל שווקטור הזמן מתקדם בארות הנפט שלהם, מהן הם נאלצו להפסיק לשאוב, כי אין יצוא וכי אין יותר מקומות אחסון - בארות אלו, לדעת מומחים, מתייבשות ויהיה קשה עד בלתי אפשרי להפעילן מחדש. ז"א, ככל שיחלוף הזמן הם גם לא יוכלו לייצא נפט, גם אם ירצו. את זה יודעים גם הסינים.
מבחינת טראמפ אין שימוש בנשק ובחימושים יקרים שמספרם התדלדל במהלך החלק העצים של המלחמה. אין סיכון של חיי חיילים אמריקניים. היצואנים בארה"ב נהנים מאד מהמצב והכנסותיהם עלו בעשרות אחוזים - מדובר ביצואני הנפט, הגז, הדשנים, האלומיניום, הפלדה ועוד תוצרים - שהעולם לא מקבל יותר מהמפרץ הפרסי.
- טריליון דרכים לשלם - איך ייראה ארנק העתיד?
- קודם למצוא עבודה ולקנות בית ורק אחר כך להתחתן
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מטוס החלל האמריקאי שישנה את פני המלחמה ואיך הוא קשור...
וצריך לזכור שהסינים אינם מקבלים יותר נפט זול. מוונצואלה הסיפור נגמר וכרגע גם מאיראן. בחשבון הכולל זה לא פחות מבונוס בעיניים אמריקניות. אם המצור יימשך, האיראנים לא יוכלו לחדש את יצוא הנפט גם כשהאירוע יסתיים, כי בארות שאין שואבים מהן - נהרסות. גם הסינים מודעים לכך..
עד כמה אלמנט הזמן בכלל קריטי?
למעשה קיימת רק בעיה אחת - אלמנט הזמן במובן הבחירות המתקרבות לבית הנבחרים בנובמבר וגם כי הנשיא הג'ינג'י, לפי מה שמספרים לנו - אינו סובל מעודף סבלנות. אך יתכן ומפריזים מאד בחשיבות אלמנט הזמן.
מדוע? ברור שטראמפ היה מעוניין כבר לסיים את כל הסיפור הזה אבל יש להבין - המורשת שלו חשובה לו יותר מכל דבר אחר. הוא לא יכול להכריז שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני ולבסוף לצאת מהמערכה הזו ללא ההישג הזה, לפחות.
זו גם בעיה גדולה מאד לאימפריה מספר אחת כמו ארה"ב שמדינה כמו איראן יכולה להתל ולגרום לה לצאת כמעט בלא כלום (מלבד הרס מוחלט של כלכלתה – כמובן). כי אז מה יבינו מזה הסינים או הרוסים, או אפילו האירופאים?
מה לגבי מחירי הדלק הגבוהים בתחנות עבור הצרכן האמריקני? אלו אינם מטרידים להערכתי במיוחד את הנשיא האמריקני. יש לזכור שהוא לא היסס כלל להעלות תעריפי מכסים בלי סוף ובלי הכרה, ללא התחשבות הקלה שבקלות בעלויות שתעריפים אלו משיתים על אינספור מוצרים שהצרכן האמריקני רוכש.
אז דווקא דלק בתחנות? מה בנוגע לבחירות האמצע? ההיסטוריה מלמדת אותנו שרק שניים בלבד מתוך 16 הנשיאים של ארה"ב ב-100 השנים האחרונות הצליחו לזכות שוב בבית הנבחרים בבחירות האמצע של כהונתם השנייה. רק שניים זה 12.5% וטראמפ יודע את הסטטיסטיקה הזו טוב יותר מכולם.
כאיש עסקים משופשף הוא כנראה מניח שהקרב הזה אבוד. זה חשוב אבל לא עד כדי להוריד את היד מהגרון האיראני. והמונדיאל המתקרב? מה זה משנה אם במהלכו ארה"ב תמשיך במצור? זה ישפיע על רמת המשחק של איזשהי קבוצה?
הזמן אינו פועל לטובת האיראנים - להיפך
זה נכון שלנו המערביים לא נוח עם הימשכות סיטואציה מסוימת זמן רב. אם היא מציקה - אנו רוצים שהיא תסתיים. זה נכון במיוחד לנו הישראלים, כי אנו תחת לחץ תמידי שמא יתחדשו נפילות הטילים עלינו. אך במצב הנוכחי הסטטי, בו לא קיימת לחימה, מי שנחנקים הם האיראנים - לא אנחנו.
מי שנפגעים ממחירי הדלק הגבוהים וממחסור עצום בגז ובדלק סילוני הם הסינים, האירופאים, הדרום מזרח אסייתיים. אבל לא אנחנו - כי עליית מחירי הדלק בתחנות אצלנו אינה דרמטית ואנו לא תלויים ביבוא נפט ממדינות המפרץ.
מצד שני השקל עוצמתי באופן בלתי רגיל מול הדולר שיורד ולוחץ כאן את מחירי היבוא כלפי מטה. גז טבעי אנחנו בכלל מייצאים ודלק סילוני אנו מייצרים כאן בישראל (וכעת אפילו מציעים אותו לגרמנים, כי ללופטהאנזה נוצר בו מחסור קריטי).
למעשה, בחשבון כולל, כפי שצוין, גם הכלכלה של בעלי הברית האמריקניים שלנו אינה נפגעת ולמעשה היצוא שם נהנה מאד מהמלחמה. אז האמריקני הממוצע משלם יותר בתחנות הדלק - ביג דיל. ככל שחולף הזמן הנזק הכלכלי לאיראן רק הולך ועולה. וככל שזה קורה יכולת ההתאוששות שלהם צבאית ואזרחית כאחת מתרחקת והולכת.
רבים מהמיליונים שאיבדו לאחרונה באיראן את מקומות עבודתם הם תומכי המשטר, לא מתנגדיו. אלו שעבדו בתעשיות הצבאיות, במפעלי הפלדה, במפעלי הפטרוכימיה, בממשל. כל אלו איבדו את מקומות עבודתם והם שואלים את עצמם כעת בשביל מה כל זה? בשביל תוכנית גרעין? ככל שהזמן מתארך המשטר האיראני ירכב על גבו של נמר זועם ורעב יותר ויותר - העם האיראני.
המשטר שם יצטרך להקדיש את עתותיו לשמירת אחיזתו בשלטון והגנה עליו ויישארו לו מעט מאד משאבים לשיקום תוכנית הגרעין.
מלבד האורניום המועשר הקבור מתחת למאות טונות של עפר ובטון שקרסו מההפצצות, כאשר לוויינים אמריקניים אינם מורידים ממנו "עיניים" וכל דחפור איראני תורן שיגיע לשם יושמד מיידית, הרי תוכנית הגרעין האיראנית הושמדה כמעט כולה.
על פי פרסומים שלהם עצמם מדובר היה בהוצאה מצטברת לאורך השנים של 30 מיליארדי דולרים. מאיפה הם יביאו בדיוק את הכסף הזה?
הכותב הוא יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה".