קודם למצוא עבודה ולקנות בית ורק אחר כך להתחתן

בדברי הרמב"ם ישנן לא מעט הלכות שהיו גורמות להרחקתו מהרבה בתי מדרש חרדיים בישראל של ימינו, ואשר מהן מתעלמים רבים מן אלו המתיימרים להיות נושאי הדגל של היהדות שומרת המצוות. אחת מהן מופיעה בהמשך פרק ה' בהלכות דעות, הדן בדרך בה אמור להתנהג תלמיד חכמים. מעניין לציין, כי הרמב"ם מכוון הלכה ספציפית זאת לקהל רחב יותר - מי שהוא מכנה "בעלי דעה", דהיינו בעלי שכל ישר. וכך הוא אומר:

"דרך בעלי דעה שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה, ואחר כך יקנה בית דירה, ואחר כך ישא אישה, שנאמר [בדיני מי שיכולים להשתחרר משירות צבאי במלחמת רשות]: 'ומי האיש אשר בנה כרם ולא חיללו [הגיע לשנתו הרביעית]... אשר בנה בית חדש ולא חנכו... אשר אֵרַשׂ אישה ולא לְקָחָהּ [נשא לאישה]'.

"אבל הטיפשים מתחילין לישא אישה, ואחר כך אם תמצא ידו קונה בית, ואחר כך בסוף ימיו יחזר לבקש אומנות [יחפש עבודה] או יתפרנס מן הצדקה. וכן הוא אומר בקללות: 'אישה תארשׂ... בית תבנה... כרם תִטַע', כלומר [הקללה היא ש]יהיו מעשיך הפוכין, כדי שלא תצליח דרכיך. ובברכה מה הוא אומר? 'ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עימו' [ה' עוזר למי שפועל בהיגיון]".

אגב כך, ממשיך הרמב"ם ומדגיש כיצד יש לנהוג כדי שלא ליפול למעמסה על הציבור: "ואסור לאדם להפקיר או להקדיש [לצדקה או למקדש] כל נכסיו ויטריח על הבריות [יתפרנס משל אחרים]. ולא ימכור שדה ויקנה בית [שכן הרווח מן השדה באותה עת היה גבוה יותר], ולא בית ויקנה מטלטלין או יעשה סחורה בדמי ביתו [התמורה שקיבל ממכירת הבית]. אבל מוכר הוא מטלטלין וקונה שדה. כללו של דבר - ישים מגמתו להצליח נכסיו, לא להתנאות מעט לפי שעה או ליהנות מעט ויפסיד הרבה".