ליקויים בדירה צילום: AI
ליקויים בדירה צילום: AI

תבע 590 אלף שקל על ליקויים - כמה תשלם הקבלנית?

בית משפט השלום בתל אביב קבע כי כתב הוויתור שעליו חתם הרוכש במעמד המסירה הוא תנאי מקפח, ופסק לטובתו פיצויים עבור ליקויי בנייה, דיור חלופי ועוגמת נפש. את הדרישה לפיצוי עבור ירידת ערך דחתה השופטת

עוזי גרסטמן | (1)

זוהר זנגי רכש דירת מגורים באשקלון מגרופית נכסים והנדסה (1993), תמורת 1.393 מיליון שקל. הדירה נמסרה לו באוגוסט 2021, אבל מה שהיה אמור להיות בית חדש ומושלם נהפך די מהר לכאב ראש מתמשך. ליקויים שונים החלו להתגלות בדירה, וזנגי הזמין חוות דעת הנדסית שהעריכה את עלות התיקונים בכמעט 290 אלף שקל. הוא הגיש תביעה על סכום כולל של 588,950 שקל.

השופטת דלית ורד מבית משפט השלום בתל אביב-יפו קיבלה את התביעה בחלקה, ופסקה לזנגי פיצוי כולל של כ-179,530 שקל, בתוספת מע"מ על רכיב הליקויים, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

אחת הסוגיות המרכזיות בתיק היתה כתב ויתור שזנגי חתם עליו במעמד קבלת המפתח. הנתבעת טענה שהתובע ויתר על כל טענה כלפיה, ואף קיבל הנחה של 38 אלף שקל שהותנתה בכך שלא יגיש תביעה. השופטת ורד דחתה את הטענה בצורה ברורה. היא קבעה כי מדובר בתניה מקפחת לפי חוק החוזים האחידים, שעומדת בניגוד לחוק המכר (דירות).

השופטת ציינה כי "כל עוד אין מדובר באי התאמה שהיקפה ומשמעותה ידועים בפועל לקונה, אין בכוחו לוותר על זכויותיו בגינה". כתב הוויתור נחתם במועד המסירה, הרבה לפני שהליקויים הרבים התגלו. השופטת הוסיפה כי החתימה על כתב ויתור שכזה מהווה למעשה תנאי לקבלת הדירה, ולכן אין לה משמעות אמיתית.

המומחה קבע: ליקויים בריצוף, באלומיניום, בנגרות ובחשמל

בית המשפט מינה מומחה מטעמו, המהנדס יקי נחמן, שבדק את הדירה ומצא ליקויים נרחבים. המומחה העריך את עלות התיקון ב-142,050 שקל במחירי קבלן מזדמן, ובתוספת פיקוח הנדסי ומע"מ - סכום של 183,164 שקל. הליקויים כללו בעיות בריצוף של הסלון, המטבח והפרוזדור, פגמים בדלתות, סדקים בקירות ועוד.

השופטת אימצה את חוות הדעת של המומחה במלואה, תוך שהיא דוחה את הניסיון של התובע לאמץ דווקא את חוות הדעת של המומחה מטעמו, שהעריכה את הנזקים בסכום גבוה בהרבה.

גרופית טענה שמגיעה לה הזדמנות לתקן את הליקויים בעצמה. השופטת דחתה גם את הטענה הזו. היא ציינה כי הנתבעת עצמה טענה שכבר ביצעה תיקונים בסכום של כ-107 אלף שקל, אבל חלק מהתיקונים נכשלו. "גם לאחר תיקונים נרחבים שהנתבעת טענה כי ביצעה בדירה, נותרו עדיין ליקויים קשים, וחלק מהתיקונים שביצעה הנתבעת, לא הועילו", קבעה השופטת.

קיראו עוד ב"משפט"

מומחה שמונה מטעם הנתבעת אישר בעצמו כי תיקון הסדקים בקירות לא בוצע בצורה מקצועית. לכן קבעה השופטת כי הנתבעת איבדה את זכותה לתקן, והתובע רשאי לבצע את התיקונים באמצעות קבלן מזדמן.

דיור חלופי - כן, ירידת ערך - לא

השופטת פסקה לזנגי 15 אלף שקל עבור דיור חלופי למשך חודש, לאחר שהמומחה קבע כי במהלך חודש מתוך תקופת העבודות לא ניתן יהיה להתגורר בדירה. התובע דרש 30 אלף שקל עבור שהייה במלון, אך השופטת קבעה כי ניתן להקטין את הנזק באמצעות שכירת דירת נופש באשקלון.

לגבי ירידת ערך בסכום של 139 אלף שקל שדרש התובע - הדרישה נדחתה, משום שמדובר בליקויים הניתנים לתיקון, ולאחר הביצוע שלהם לא תהיה הצדקה הנדסית לירידת ערך. בנוסף, נפסקו לתובע 8,000 שקל עבור עוגמת נפש, ושכר טרחת עורך דין בסכום של 20 אלף שקל - סכום שהשופטת ציינה כי הוא מתון, בהתחשב בכך שהתביעה הוגשה על סכום לא סביר של כמעט 590 אלף שקל.

הוספת תגובה
1 תגובות | לקריאת כל התגובות

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    צריך שהנוכלים שמוכרים דירות להשקעה ישארו מובטלים הם מוחקים את כספי הצבור (ל"ת)
    אנונימי 17/05/2026 22:41
    הגב לתגובה זו