בית המשפט: פרסום פסקי דין מותר - גם כשהוא פוגע בפרטיות

פסק דין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בירושלים מציב גבול ברור בין הזכות לפרטיות לבין עקרון פומביות הדיון, ומסמן ניצחון משמעותי לעמותת התמנון - מידע ציבורי לכל, שהפעילה את אתר האינטרנט "תולעת המשפט". השופטת מוריה צ'רקה דחתה את תביעתו של ארז אומן, שטען שהעמותה פגעה בפרטיותו כשפרסמה באתר מידע מתוך הליכים משפטיים שניהל בבתי הדין לעבודה, ובהם פרטים על מצבו הרפואי, מספר תעודת הזהות שלו ודוגמת חתימתו.

אומן ניהל בין 2009 ל-2022 כמה תביעות כספיות נגד מעבידים שונים וערעורים על החלטות ועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי. אתר "תולעת המשפט", שפעל באמצעות תוכנה ששאבה נתונים באופן אוטומטי מאתר "נט המשפט" של הנהלת בתי המשפט, ארגן את המידע כך ששמו של כל אדם הופיע בראש עמוד ייעודי, ומתחתיו רשימת כל ההליכים שבהם היה מעורב.התובע טען שהפרסום חשף את מספר תעודת הזהות שלו, את דוגמת חתימתו, ובעיקר - מידע רפואי רגיש שנחשף במסגרת ערעור על קביעת נכות. הוא דרש פיצוי כספי, אך בית המשפט לא השתכנע.

השופטת צ'רקה אמנם הכירה בכך שהפרסומים פגעו בפרטיותו של אומן, אבל קבעה שמדובר בפרסומים מותרים לפי החוק. "פרסומי אלה אינם אלא דין וחשבון נכון והוגן על מה שנאמר או אירע במסגרת דיון או החלטה שיפוטית", היא כתבה, "וגם התובע אינו טוען אחרת". היא הסבירה שהמחוקק בחר להעניק חסינות מלאה למי שמפרסם דיווח מדויק של הליכים משפטיים, כל עוד ההליך לא נוהל בדלתיים סגורות ולא ניתן צו איסור פרסום.

ובמקרה הזה, אף אחד מההליכים שניהל אומן לא נוהל בדלתיים סגורות, ובאף אחד מהם לא ניתן צו איסור פרסום לפני שהמידע עלה לאתר. רק אחרי הפרסום פנה אומן לבתי הדין וביקש צווים שכאלה, וכל בקשותיו התקבלו. העמותה, מצדה, הסירה את הפרסומים מיד לאחר שהועברו אליה הצווים. השופטת נתנה משקל רב לעובדה הזאת.

• מטא תשלם 8 מיליון שקל בפשרה בייצוגית בפרשת קיימברידג' אנליטיקה
• גוגל תפצה ב-4.75 מיליון שקל על פגיעה בפרטיות ב"גוגל תמונות"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כל פרסום הוא רשלני?

בכל הנוגע לטענת הרשלנות, השופטת קבעה רף גבוה. לדבריה, כשמדובר בפרסום מידע מתוך הליך משפטי, לא מספיק שהיה אפשר לצפות שהפרסום יגרום נזק. "אם עצם הצפיות לנזק מקימה חובת זהירות, כל פרסום הוא רשלני", היא כתבה בהחלטתה. "קביעה כאמור עומדת בניגוד להלכה בנוגע לצווי איסור פרסום, ותפגע בעקרון פומביות הדיון".

עם זאת, השופטת לא חסכה ביקורת מהנהלת בתי המשפט. היא העירה שלא ברור מדוע מערכת המחשוב מוסיפה כברירת מחדל את מספרי תעודות הזהות של בעלי הדין לפרוטוקולים, והציעה לשקול להפוך את ברירת המחדל, כך שמספרי הזהות לא יופיעו אלא אם בית המשפט מורה על כך במפורש. היא גם ציינה שהנהלת בתי המשפט עצמה הודתה שהסדרי פישור שפורסמו בעניינו של אומן "לא אמורים היו להתפרסם".

למרות דחיית התביעה, השופטת לא חייבה את אומן בהוצאות משפט. "כשם שהנתבעים האמינו ומאמינים בתום לב בחשיבות עקרון פומביות הדיון",כתבה השופטת צ'רקה, "כך גם התובע האמין ומאמין בתום לב בחשיבות הזכות לפרטיות, ובחשיבות המאבק להגן עליה". הנתבעים יוצגו על ידי הקליניקה למניעת תביעות השתקה.

• התאבדות האב בשטח המפעל אינה תאונת עבודה לגבי בנו שנחשף לאירוע
• ביקורת קשה של בג"ץ על המשטרה בפרשת חולצות אוהדי הפועל ת"א
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק