מדד אפריל צפוי לזנק 1.1-1.3% ולסבך את הנגיד

מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל צפוי לצאת גבוה באופן חריג ביחס לחודשים האחרונים, מה שיחזיר את השאלות סביב האינפלציה שבוע וקצת לפני החלטת הריבית של בנק ישראל שתפורסם ביום שני ה-25 לחודש. אחרי שמדדי ינואר, פברואר ומרץ היו מתונים יחסית, והעמידו את קצב האינפלציה השנתי על 1.9%, הכלכלנים כבר מדברים על קפיצה בקצב החודשי. במיטב צופים זינוק של 1.3% ואילו בלידר חושבים שהמדד יעלה ב-1.1% כך או כך, מדובר במדד שצפוי להיות גבוה פי 3.5 עד יותר מפי 4 מהממוצע החודשי שנרשם בשלושת החודשים הראשונים של השנה, שעמד על כ-0.3% בלבד.

האשמים הפעם במדד הגבוה הם האיראנים או כל הסעיפים שמשתרשרים מהמצב סביב הורמוז במישרין או בעקיפין. מחיר הדלק המפוקח זינק ביותר מ-14%, ולפי ההערכות התרומה שלו לבדה למדד הכולל עשויה להגיע לכ-0.45 נקודת אחוז. כלומר, כמעט חצי מהעלייה החודשית הצפויה במדד, בהנחה שיעלה סביב 1%-1.1%, תגיע מסעיף אחד. לזה גם מצטרפים סעיפי התחבורה והאנרגיה, שמושפעים ממחירי הנפט בעולם ומהמצב הביטחוני, לצד מחירי הטיסות לחו"ל, שעלו על רקע הירידה בהיצע הטיסות לישראל וממנה אחרי שחברות תעופה רבות צמצמו את פעילותם לארץ או עצרו קווים. 

גם סעיף הדיור צפוי להמשיך למשוך את המדד כלפי מעלה, בעיקר דרך שכר הדירה. נזכיר שבמדד מרץ האחרון סעיף הדיור כבר עלה ב-0.5%, כאשר שכר הדירה לשוכרים שחידשו חוזה עלה ב-2.2%, ובדירות שבהן התחלף שוכר נרשמה עלייה של 5.9%.

אבל למרות המדד הגבוה שצפוי להתפרסם, צריך לשים את הדברים בפרופורציה. האינפלציה השנתית לא בהכרח צפויה לקפוץ בעקבות מדד אפריל, וזאת בגלל אפקט הבסיס. מדד אפריל 2026 מחליף בחישוב השנתי את מדד אפריל 2025, שגם הוא היה גבוה ועלה ב-1.1%. לכן, גם אם המדד הקרוב יעלה ב-1.1% או אפילו קצת יותר, הוא לא בהכרח יגרום לזינוק חד בקצב האינפלציה השנתי. כלומר המדד הגבוה מחליף מדד גבוה, ולכן האינפלציה עשויה להישאר סביב 2%, כלומר עדיין בתוך יעד הטווח של בנק ישראל שעומד על 1%-3%.

• מדד המחירים במרץ עלה ב-0.4%; מדד מחירי הדירות ירד
• מה יהיה מדד המחירים במרץ?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

וזה הפלונטר של הנגיד

מצד אחד, הקצב השנתי עדיין לא נראה מאיים במיוחד. אינפלציה של סביב 2% היא אינפלציה במרכז היעד, ובמצב רגיל היא הייתה יכולה לאפשר לבנק ישראל להתחיל לחשוב על הורדת ריבית. מצד שני, מדד חודשי של יותר מ-1% הוא לא נתון שאפשר להתעלם ממנו, בעיקר כשהוא מגיע רגע לפני החלטת הריבית, ובתקופה שבה המשק עדיין מתמודד עם השפעות המלחמה (העלות הישירה והעקיפה של המלחמה מוערכת כבר בטווח שבין 277 מיליארד שקל (לפי חישובי משרד האוצר) לבין 352 מיליארד שקל (לפי הערכות בנק ישראל) גירעון גבוה, תנודתיות במחירי האנרגיה ושוק שכירות שממשיך ללחוץ כלפי מעלה.

גם השקל מוסיף מורכבות לתמונה. למרות המצב הביטחוני והגירעון, השקל התחזק בתקופה האחרונה מול הדולר, בין היתר על רקע העליות בוול סטריט ופעולות גידור של הגופים המוסדיים. השקל החזק פועל כבלם אינפלציוני, בגלל שהוא מוזיל את היבוא וממתן את ההתייקרות של מוצרים ושירותים שנקובים במטבע חוץ. בלי התיסוף הזה, סביר שהלחץ על המחירים היה משמעותי יותר, בעיקר במוצרים מיובאים, אנרגיה, טיסות וסחורות.

אלא שהשקל החזק הוא גם חלק מהקושי של בנק ישראל. מצד אחד הוא עוזר לרסן את האינפלציה, מצד שני הוא פוגע ביצואנים. חברות שמוכרות בחו"ל, חברות הייטק שמקבלות הכנסות בדולרים או ביורו, אבל משלמות חלק גדול מההוצאות, בעיקר השכר והמנהלה שלהן בשקלים, אלו נפגעות כאשר השקל מתחזק. הורדת ריבית יכולה באופן תיאורטי להחליש את השקל, שנסחר עם פער ריבית מול ריבית הפד' ולתמוך בפעילות, אבל אחרי מדד חודשי גבוה כל כך, מהלך כזה נראה מורכב יותר. הנגיד יצטרך לשאול את עצמו האם נכון להקל על המשק עכשיו, או להמתין עוד חודש-חודשיים כדי לוודא שהמדד החריג לא מסמן שינוי מגמה.

• סאגת המינוי הסתיימה: נחתם מינויו של בועז לוי ליו"ר התעשייה האווירית
• קמפוס טכנולוגיה חדש של מכללת ספיר יוקם בשדרות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ברק אברמוב - כמה הוא שווה?

זה מוביל אותנו להבין כמה החלטת הריבית צפויה להיות רגישה. לפני המדד הקרוב היו בשוק מי שציפו ליותר מהורדת ריבית אחת עד סוף השנה, אולי אפילו למסלול הדרגתי של הפחתות. אבל מדד אפריל גבוה עשוי לצנן את הציפיות האלה. גם אם הריבית תרד בהמשך השנה, ייתכן שהבנק יעדיף לעשות זאת בזהירות, בפעימה אחת בלבד, ולא לפתוח במהלך מהיר של הורדות רצופות.

כמובן שהשאלה המרכזית היא לא רק מה יהיה המספר בכותרת של המדד, אלא להבין ממה הוא מורכב. אם רוב העלייה תגיע מדלק, טיסות ונופש, בנק ישראל יוכל לטעון שמדובר בעיקר בגורמים נקודתיים ועונתיים. אבל אם העלייה תתפזר גם לשירותים, שכר דירה ומוצרים בסיסיים יותר, התמונה כבר תהיה פחות נוחה. במקרה כזה, המדד לא ייראה כמו אירוע חד פעמי, אלא כמו סימן לכך שלחצי המחירים עדיין קיימים מתחת לפני השטח.

בהקשר הזה - להרחבה - עשינו השבוע ראיון עם מנהל השקעות שסבור שצפויות לנו 2 הורדות ריבית נוספות ואפשר למצוא הזדמנויות בשוק האג"ח שעדיין לא מתמחר את זה - "להאריך מח"מ, אבל בעיקר בממשלתי": מנהל ההשקעות שמסמן את ההזדמנויות באג"ח