האם כדאי להשקיע ב-S&P 500 בלבד?

S&P 500 הוא מדד רחב של חברות אמריקאיות גדולות והוא היה כלי השקעה מצוין לאורך תקופות ארוכות.

אבל הוא עדיין חשיפה כמעט מלאה לשוק האמריקאי ולחברות גדולות.

משקיע שמחזיק רק S&P 500 מוותר על מניות קטנות, שווקים מתעוררים וחלק גדול מהעולם.

זה יכול להיות פתרון פשוט וטוב, אבל לא בהכרח הפיזור המקסימלי.

המדד משוקלל לפי שווי שוק, ולכן החברות הגדולות מקבלות בו את המשקל הגדול ביותר. כשמניה עולה, משקלה במדד גדל מעצמו, בלי שהמשקיע קנה עוד ממנה. כך נבנית ריכוזיות בתוך מוצר שנתפס כמפוזר.

מי שרוצה פיזור עולמי יכול לשלב מדדים נוספים או לבחור מדד עולמי.

מדדים נבדלים בשלושה משתנים: מספר החברות, שיטת השקלול והתמהיל הענפי. שני מדדים יכולים להחזיק את אותן חברות ענק ולהגיע לתוצאה שונה בגלל המשקל שכל אחד נותן להן, וזה ההבדל בין נאסד"ק למדד עולמי.

למשקיע הישראלי נוסף רכיב שאינו במדד עצמו: שער הדולר. מדד שעולה בדולר יכול להניב פחות בשקלים כשהמטבע נחלש באותה תקופה, ולהפך. שתי קרנות על אותו מדד יכולות להציג תוצאות שונות כשההבדל היחיד ביניהן הוא גידור מטבע. המס בשני המקרים הוא 25% על הרווח הריאלי.

מדד שעלה 10% בדולר בשנה שבה השקל התחזק ב-5% מותיר למשקיע הישראלי 4.5%, כי 1.10 כפול 0.95 שווה 1.045. אילו השקל היה נחלש ב-5%, התוצאה הייתה 15.5%. הבדיקה נעשית בדף המוצר: האם הקרן מנוטרלת מט"ח, מה דמי הניהול, והאם היא עוקבת אחרי מדד מחירים או אחרי מדד תשואה כוללת שכולל דיבידנדים. הפער בין שתי הגרסאות מצטבר ומשפיע על התנהגות סכום חד-פעמי לאורך 20 שנה.