
מניית הקוונטים שעשויה לזנק יותר מ-150%
מניית חברת המחשוב הקוונטי איבדה כמעט 70% מאז סוף אוגוסט, אבל האנליסט דיוויד וויליאמס מנידהאם טוען שהשוק מתעלם מההתקדמות המסחרית של החברה, מהלקוחות שכבר אימצו את הטכנולוגיה ומהיכולת שלה להגדיל ייצור בלי השקעות הון גדולות בטווח הקרוב
פסקל (PSQL) קיבלה השבוע חיזוק ראשון משמעותי מצד וול סטריט מאז כניסתה לבורסה. אנליסט נידהאם דיוויד וויליאמס החל לסקר את המניה בהמלצת "קנייה" ובמחיר יעד של 16 דולר, המשקף פוטנציאל עלייה של כ-154% לעומת המחיר שבו נסחרה בעת פרסום ההמלצה.
התגובה בשוק היתה חיובית, והמניה עלתה בכ-4%. עם זאת, קשה להתעלם מהתמונה הרחבה יותר: מאז סיום המסחר ב-28 באוגוסט איבדה פסקל כמעט 70% מערכה, לאחר שהתלהבות ראשונית מההנפקה התחלפה בספקנות כלפי קצב המסחור של טכנולוגיות קוונטיות.
ההנפקה היתה רק ההתחלה
פסקל הפכה לחברה ציבורית בסוף אוגוסט באמצעות מיזוג עם חברת SPAC, מסלול שהפך נפוץ יחסית בקרב חברות קוונטום צעירות. יום המסחר הראשון לווה בעליות חדות, אך מאז המניה התקשתה לשמור על המומנטום.
התנודתיות הזו אינה חריגה בענף. מחשוב קוונטי עדיין נמצא בשלבים מוקדמים, והשימוש המסחרי הרחב רחוק מלהיות מובן מאליו. עבור משקיעים, המשמעות היא שקשה להצמיד לחברות בענף שווי על בסיס רווחים או תזרים שוטף, ולכן הציפיות הטכנולוגיות משחקות תפקיד גדול במיוחד בתמחור. וויליאמס טוען שהשוק מתמקד יותר מדי בסיכון ופחות מדי במה שכבר הושג. לדבריו, פסקל היא "אחת מפלטפורמות המחשוב הקוונטי מבוססות האטומים הניטרליים המתקדמות ביותר מבחינה מסחרית", והפער בין ההתקדמות התפעולית לבין מחיר המניה יוצר מבחינתו הזדמנות.
אחד הנתונים המרכזיים שעליהם מבססת נידהאם את האופטימיות הוא קצב הפריסה בפועל. פסקל כבר התקינה שבעה מעבדים קוונטיים אצל לקוחות, ושלוש מערכות נוספות נמצאות בתהליך ייצור. יכולת הייצור הקיימת של החברה עומדת על עד 13 מערכות בשנה. מבחינת וויליאמס, זהו יתרון משום שהחברה יכולה להגדיל פעילות מסחרית בלי להידרש בטווח הקרוב להקמת תשתית ייצור יקרה נוספת.
גם בסיס הלקוחות מעניק למשקיעים אינדיקציה לכך שהטכנולוגיה אינה נשארת רק במעבדות מחקר. פסקל עובדת עם מרכזי מחשוב עתירי ביצועים, מוסדות ממשלתיים ולקוחות תעשייתיים, ובהם גם סעודי ארמקו.
כמעט 80 מיליון דולר של פעילות מוזמנת ומוענקת
היקף העסקים שהוזמנו או הוענקו לחברה, כולל מענקים, הגיע לכמעט 80 מיליון דולר. אמנם מדובר עדיין בסכום קטן יחסית לחברות טכנולוגיה בוגרות, אך בענף שבו המסחור נמצא בתחילת הדרך, הנתון מספק אינדיקציה ראשונית לביקוש ממשי.
נידהאם רואה חשיבות גם בכך שהמערכות של פסקל כבר משתלבות בתשתיות HPC קיימות. החיבור הזה מפחית את הצורך של לקוחות לבנות סביבת מחשוב חדשה לחלוטין רק כדי להתחיל לעבוד עם רכיב קוונטי.
חלק מרכזי באסטרטגיה הזו הוא התמיכה ב-CUDA-Q של אנבידיה, שמאפשרת למפתחים לשלב באותה סביבת תוכנה מעבדים רגילים, מעבדים גרפיים ומעבדים קוונטיים. עבור לקוחות, המשמעות היא מעבר הדרגתי יותר למחשוב היברידי ולא קפיצה למערכת נפרדת ומבודדת.
יתרת המזומנים מספקת מרווח נשימה
פסקל עדיין אינה רווחית, ולכן מצב המאזן חשוב במיוחד. החברה סיימה את המחצית הראשונה של 2026 עם כ-310 מיליון דולר במזומן, שנועדו לממן פיתוח טכנולוגי, ייצור והתרחבות מסחרית.
מבנה ההון כולל גם ניירות המירים וכתבי אופציה, ולכן קיים סיכון לדילול בעלי המניות. למרות זאת, וויליאמס מעריך כי יתרת המזומנים הנוכחית מספיקה כדי לתמוך בתוכנית הפיתוח בלי צורך בגיוס הון נוסף בטווח הקרוב.
ההימור על אטומים ניטרליים
הטכנולוגיה של פסקל מבוססת על שימוש בלייזרים לשליטה באטומים בודדים, גישה שונה מזו של חברות כמו IBM וגוגל, שמפתחות מערכות קוונטיות מבוססות מוליכי-על. פסקל, יחד עם שחקניות נוספות ובהן מיקרוסופט, מהמרת על אטומים ניטרליים כדרך אפשרית ליצירת מערכות שקל יותר להגדיל את קנה המידה שלהן.
הגישה הזו זכתה לתשומת לב גוברת מאז מחקר מאוניברסיטת הרווארד ב-2023 שהציג התקדמות משמעותית ביכולת לעבוד עם מערכות כאלה. מבחינת המשקיעים בפסקל, השאלה כעת היא פחות האם הטכנולוגיה מעניינת, ויותר האם החברה תצליח להפוך יתרון מדעי למכירות בקצב שיצדיק את השווי הציבורי שלה.