המעסיק הוריד לכם כסף מהמשכורת? מה מותר לו לנכות ומה אסור גם אם חתמתם

מצאתם בתלוש שורה שלא ציפיתם לה, כמו 350 שקל על חוסר בקופה, 20 שקל לקרן מתנות, או החזר הלוואה שבולע חצי משכורת. סעיף 25 לחוק הגנת השכר קובע רשימה סגורה של סכומים שמותר למעסיק להוריד מהמשכורת, וכל מה שלא מופיע בה אסור. כסף שירד בלי היתר נחשב בחוק שכר שלא שולם לכם, והמעסיק חייב להחזיר אותו.

עובד בתחנת דלק שמילא לרכב של לקוח שמן מהסוג הלא מתאים גילה שהורידו לו 660 שקל מהמשכורת. בחוזה העבודה שלו היה סעיף שבו הסכים מראש לניכויים כאלה, ובכל זאת בית הדין לעבודה קבע שהמעסיק לא היה רשאי לגבות את הכסף.

מברוטו לנטו: מה יורד מכל משכורת

השכר שכתוב בחוזה הוא שכר ברוטו. מה שנכנס בפועל לחשבון הבנק הוא הנטו, אחרי כל הניכויים. למעסיק המשכורת עולה יותר מהברוטו, כי הוא משלם בנוסף דמי ביטוח לאומי משלו והפרשות לפנסיה ולפיצויים, ולפעמים גם לקרן השתלמות. הסכום הכולל הזה נקרא עלות השכר.

הניכויים הראשונים הם ניכויי החובה. מס הכנסה מחושב לפי מדרגות, מ-10% על החלק הנמוך של השכר ועד 50% על החלק הגבוה ביותר, ומהמס שיוצא מופחתות נקודות הזיכוי. כל נקודה שווה 242 שקל בחודש ב-2026. כל תושב מקבל לפחות 2.25 נקודות, אישה מקבלת עוד חצי נקודה, ויש נקודות נוספות על ילדים, על תואר אקדמי, על שחרור מצבא ועל מגורים ביישוב מזכה. לצד המס יורדים דמי ביטוח לאומי ומס בריאות: 4.27% על השכר עד 7,703 שקל בחודש, ו-12.17% על החלק שמעל זה.

את דמי ביטוח לאומי ומס הבריאות אי אפשר להקטין, הם נגזרים ישירות מהשכר. את מס ההכנסה כן אפשר: לוודא שכל נקודות הזיכוי מופיעות בטופס 101 שממלאים אצל המעסיק, לבקש זיכוי על תרומות לעמותות מוכרות, ובסוף השנה להגיש בקשה להחזר מס אם הייתה תקופה בלי עבודה או מעבר בין מעסיקים.

חלק מהניכויים הם בעצם חיסכון שלכם. 6% מהשכר יורדים לקרן הפנסיה, והמעסיק מוסיף עליהם 6.5% לתגמולים ועוד 6% או 8.33% לפיצויים. מי שיש לו קרן השתלמות מפריש בדרך כלל 2.5% מהשכר, והמעסיק מוסיף 7.5%. הכסף הזה נצבר על שמכם, והקרן גם מבטחת אתכם במקרה של נכות או מוות.

לכן כדאי לבדוק שהכסף שנוכה אכן הגיע לקרן. משווים את התלוש לאזור האישי באתר הקרן או לדוח הרבעוני, ובודקים שכל חודש מופיע ובסכום הנכון. הפקדה שלא הגיעה יכולה לעלות ביוקר, כמו במקרה של עובד שעבד חודשיים, ההפקדות שלו לא הגיעו לקרן, והמעסיקה חויבה לשלם לו 889 אלף שקל.

אחרי כל אלה נשאר השכר נטו, ומהסכום הזה יורדים הניכויים האחרים, כמו החזר הלוואה, ארוחות או ביטוח רשות. עליהם החוק מציב גבולות ברורים.

מה מותר להוריד מהמשכורת

מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות יורדים מכל תלוש בלי לשאול אתכם. כך גם ההפקדה שלכם לפנסיה או לקופת גמל, ותשלום רגיל לוועד העובדים או דמי חבר בארגון עובדים. כל ניכוי כזה צריך להופיע בתלוש בשורה משלו, עם הסכום. איך קוראים את השורות האלה ואילו טעויות חוזרות בהן מוסבר במדריך לבדיקת הטעויות בתלוש השכר.

• שילמתם דמי ביטוח לאומי ביתר? כך בודקים ומקבלים החזר עד 7 שנים אחורה
• בית הדין חישב לפי הנטו - ומנכ"ל חברת הווייפ יקבל עוד כ-15.7 אלף שקל

ארוחות במקום העבודה, ביטוח שהצטרפתם אליו מרצון או תרומה שביקשתם להעביר מותר לנכות אם הסכמתם לכך בכתב. גם החזר של הלוואה מהמעסיק מותר בהסכמה בכתב, עם תנאי נוסף: בכל חודש אפשר להוריד עד רבע משכר הברוטו. מי שמרוויח 8,000 שקל ברוטו יחזיר דרך התלוש עד 2,000 שקל בחודש, גם אם חתם על החזר גבוה יותר. אותו כלל חל על כל חוב אחר שהתחייבתם עליו בכתב.

מקדמה על חשבון המשכורת היא כסף שכבר קיבלתם, ומקדמה בגובה של עד שלוש משכורות מותר לקזז בלי תקרת הרבע. נניח שאתם מרוויחים 10,000 שקל ולקחתם מקדמה של 36 אלף שקל. את 30 האלף הראשונים המעסיק יכול לקזז מהתלושים בלי הגבלה חודשית. את 6,000 השקלים שנשארו הוא רשאי לקזז אם הסכמתם בכתב, ובתשלומים של עד 2,500 שקל בחודש.

מהתלוש האחרון, כשאתם עוזבים, המעסיק רשאי לקזז את כל יתרת החוב שלכם, כולל מקדמות, גם מעבר לרבע מהשכר ובלי לבקש חתימה חדשה. בתי הדין הוסיפו תנאי: החוב צריך להיות ברור ומוכח, בלי ויכוח ביניכם על עצם קיומו או על הסכום. יתרה של הלוואה שחתמתם עליה עומדת בתנאי הזה. טענה שגרמתם נזק לא עומדת בו, ואת זה המעסיק צריך לתבוע בבית הדין. חוב מוסכם אפשר לקזז גם מפדיון ימי חופשה, מדמי הבראה ומפיצויי פיטורים שהמעסיק משלם ישירות. מפיצויים שמשתחררים מקרן הפנסיה אסור לו לקזז.

מה אסור גם אם חתמתם

חוסר בקופה ונזק לרכב העבודה נשארים על המעסיק, והוא לא יכול לגלגל אותם למשכורת. נהג שהורידו לו משכר נזק מתאונה, בלי שמאי ובלי שקיבל הזדמנות להגיב, קיבל את הכסף בחזרה בבית הדין. גם ציוד לעבודה הוא על חשבון המעסיק, ובתי הדין פסלו דמי שימוש בטלפון או במכשיר ניווט שהמעסיק נתן לעבודה, וגם פיקדון על בגדי עבודה אסור.

ניכוי של 100 שקל מעובד שלא הגיע להסעה נפסל, בין השאר כי המעסיק לא הוכיח כמה ההסעה עלתה. ניכוי חודשי קבוע לקרן מתנות לחגים נפסל בכמה פסקי דין. הכללים האלה חלים גם על בני נוער, כמו שמוסבר במדריך עבודה ראשונה בגיל 16: כמה מגיע לשעה ומה אסור לנכות בתלוש.

מלצרים מקבלים את אותה הגנה על טיפים שהם חלק מהשכר. מסעדה שמשלמת אותם במזומן בסוף משמרת יכולה לראות בהם מקדמה, אבל אסור לה לקצץ מהם על כלים שנשברו או על חוסר בקופה.

קנס על איחור מותר כשיש הסכם קיבוצי שמתיר אותו, ובמגזר הפרטי כמעט אין הסכמים כאלה. גם אז צריך הליך מסודר, כמו ועדת משמעת ושימוע.

החזר הוצאות הכשרה מותר בדרך כלל כשעוזבים לפני התקופה שנקבעה בחוזה. הוא נפסל כשלא הייתה הכשרה אמיתית, כשהסכום לא קשור לעלות שלה, כשהתקופה ארוכה מדי, או כשהתפטרתם בנסיבות שמזכות בפיצויים, כמו שמוסבר בכתבה התפטרות בדין מפוטר: כ-35 אלף שקל שתלויים בסיבה שכתובה במכתב ההתפטרות.

כסף שהמעסיק שילם לכם ביותר בטעות הוא לא יכול פשוט להוריד מהתלוש הבא. כל עוד אתם עובדים אצלו, הוא צריך הסכמה שלכם בכתב, בלי ויכוח על הטעות ועל הסכום, ועד רבע מהשכר בחודש. בלי הסכמה הוא צריך לתבוע אתכם.

במחשבון שלמטה אפשר לבדוק 10 סוגי ניכויים נפוצים. בדוגמה, עובד מרוויח 8,000 שקל ברוטו, ובתלוש שלו ירדו 2,500 שקל החזר הלוואה שחתם עליה, 350 שקל על חוסר בקופה, 20 שקל לקרן מתנות, 300 שקל על ארוחות שהסכים להן בכתב ו-45 שקל לוועד. מתוך 3,215 השקלים, 2,345 מותרים ו-870 ירדו שלא כדין: 500 שקל של הלוואה מעל תקרת הרבע, החוסר בקופה וקרן המתנות. אם זה היה התלוש האחרון שלו, ההלוואה כולה הייתה מותרת, והסכום האסור היה יורד ל-370 שקל.

כסף שירד בלי היתר ולא הוחזר עד היום התשיעי אחרי מועד תשלום המשכורת הופך לשכר מולן, שכר שמשולם באיחור. אז מגיעים לכם פיצויי הלנה, שנספרים מהיום שבו המשכורת הייתה צריכה להיכנס: 5% מהסכום על השבוע הראשון ו-10% על כל שבוע נוסף או חלק ממנו. על 870 השקלים מהדוגמה, אחרי ארבעה שבועות, הפיצוי המרבי מגיע לכ-305 שקל. בחוק יש גם חישוב חלופי, הפרשי הצמדה ועוד 20% לכל חודש, ומגיע לכם הגבוה מבין השניים. בפועל בתי הדין מפחיתים לא פעם, בעיקר כשהוויכוח היה אמיתי. הפירוט המלא נמצא במדריך פיצויי הלנת שכר: מתי המשכורת המאחרת הופכת לחוב שתופח כל שבוע.

מכתב או מייל למעסיק, עם הסכום והחודש של הניכוי שאתם דורשים בחזרה, הוא הצעד הראשון. אם הוא מסרב, אפשר להגיש תלונה ליחידת האכיפה של משרד העבודה או תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. עובדי קבלן בניקיון, בשמירה ובהסעדה יכולים בתנאים מסוימים לתבוע גם את מי שהזמין את השירות, לצד חברת הקבלן. מי שמגלה אחרי שעזב שהמעסיק לא ניכה ממנו דמי ביטוח לאומי יכול להגיע לסניף עם תלושי השכר, והמוסד יגבה את הסכום מהמעסיק.

לתביעה על פיצויי הלנה יש חלון זמן קצר: 60 ימים מהיום שבו קיבלתם את הכסף שהוחזר, ובית הדין יכול להאריך אותו ל-90 ימים. אם הכסף לא הוחזר בכלל, הזכות לפיצויים מתיישנת אחרי שנה. את השכר עצמו אפשר לתבוע עד 7 שנים אחורה.