ניכויים מהתלוש: חוסר בקופה אסור לקזז גם עם חתימה, והלוואה עד רבע מהשכר
חוק הגנת השכר מונה רשימה סגורה של ניכויים מותרים, וכל השאר נחשב שכר שלא שולם. הבודק מסווג כל שורה בתלוש ומחשב את פיצויי ההלנה, 5% על השבוע הראשון ו-10% על כל שבוע נוסף
עובד בתחנת דלק שמילא לרכב של לקוח שמן מהסוג הלא נכון מצא בתלוש ניכוי של 660 שקל. בחוזה העבודה שלו הופיעה הסכמה מפורשת לניכויים כאלה, ובית הדין לעבודה קבע שהניכוי אסור בכל זאת. חוק הגנת השכר לא מאפשר למעסיק לגבות מהשכר טעויות ונזקים, גם כשהעובד חתם על כך מראש.
סעיף 25 לחוק מונה רשימה סגורה. מותר לנכות מסים ותשלומי חובה, הפקדות לפנסיה ולקופות גמל, תשלומים רגילים לוועד העובדים ודמי חבר בארגון עובדים, תרומות וביטוחים שהעובד הסכים להם בכתב, קנס משמעת שהוטל לפי הסכם קיבוצי, חוב שהעובד התחייב עליו בכתב ומקדמות על חשבון השכר. כל ניכוי אחר אסור, וכל ניכוי צריך להופיע בתלוש.
הלוואה מהמעסיק, או כל חוב אחר, אפשר לקזז בזמן העבודה בשני תנאים: יש התחייבות בכתב, והניכוי החודשי אינו עולה על רבע משכר הברוטו. עובד שמרוויח 8,000 שקל יחזיר דרך התלוש עד 2,000 שקל בחודש, גם אם חתם על החזר גבוה יותר.
מקדמה עד גובה שכר של שלושה חודשים מותר לקזז בלי מגבלת הרבע. עובד בשכר של 10,000 שקל שלקח מקדמה של 36 אלף שקל יחזיר 30 אלף מהם דרך התלושים בלי תקרה חודשית. את 6,000 השקלים שנשארו מעבר לכך מותר לקזז בהסכמה בכתב בלבד, ובתשלומים של עד 2,500 שקל בחודש.
מהשכר האחרון מותר למעסיק לקזז כל יתרת חוב, כולל מקדמות, גם מעבר לרבע ובלי הסכמה חדשה. הפסיקה הוסיפה תנאי: החוב צריך להיות קצוב, מוכח ולא שנוי במחלוקת, לא בעצם קיומו ולא בגובהו. יתרת הלוואה שהעובד חתם עליה עומדת בתנאי. טענה שהעובד שבר ציוד או גרם הפסד לא עומדת בו, ואת זה המעסיק צריך לתבוע בבית הדין. יתרת חוב מוסכמת אפשר לקזז גם מפדיון חופשה, מדמי הבראה ומפיצויים שהמעסיק משלם ישירות, אבל לא מפיצויים שמשתחררים מקרן הפנסיה.
הרשימה השחורה
דמי שימוש בטלפון או במכשיר ניווט שהמעסיק נתן לעבודה נפסלו, כי מי שמספק כלי עבודה מודה בעצם שהעובד צריך אותו. פיקדון על בגדי עבודה אסור. ניכוי של 100 שקל מעובד שלא הגיע להסעה נפסל, בין השאר משום שהמעסיק לא הוכיח מה עלתה ההסעה ומתי העובד נעדר ממנה. ניכוי חודשי קבוע לקרן מתנות לחגים נפסל בכמה פסקי דין. הכללים חלים גם על בני נוער, כפי שמפורט במדריך עבודה ראשונה בגיל 16: כמה מגיע לשעה ומה אסור לנכות בתלוש.
האיסור חל גם על טיפים שהם חלק מהשכר. מסעדה שמשלמת למלצר את הטיפים במזומן בסוף כל משמרת יכולה לראות בהם מקדמה על חשבון השכר החודשי, אבל אינה רשאית לקצץ מהם עבור שבירת כלים או חוסר בקופה.
נזק שנהג גרם לרכב החברה בתאונת דרכים נוכה משכרו בלי ששמאי קבע את גובה הנזק ובלי שהנהג קיבל הזדמנות להשמיע את עמדתו, ובית הדין פסל את הניכוי.
קנס משמעת מותר כשהוא נשען על הסכם קיבוצי שמתיר אותו, ובמגזר הפרטי הסכמים כאלה כמעט לא קיימים. מעסיק שמנכה קנס על איחור צריך להראות את ההסכם ואת ההליך שהוביל לקנס, למשל ועדת משמעת ושימוע.
- על כל שקל שנכנס לעובד המעסיק מוציא 1.59 שקל, וזה עוד לפני הרכב
- עובד זר הועבר בין שלוש חברות כ"א - ויפוצה בעשרות אלפים
החזר הוצאות הכשרה, שמופיע בחוזים רבים, מותר בדרך כלל כשהעובד עוזב לפני תקופה שנקבעה מראש. הוא נפסל כשלא ניתנה הכשרה אמיתית, כשהסכום אינו קשור לעלות ההכשרה בפועל, כשהתקופה אינה סבירה, או כשהעובד התפטר בנסיבות שמזכות אותו בפיצויי פיטורים.
תשלום שהמעסיק העביר בטעות אי אפשר פשוט להוריד מהתלוש הבא. בזמן העבודה נדרשת הסכמה בכתב של העובד, בלי מחלוקת על הטעות ועל הסכום, ועד רבע מהשכר בחודש. בלי הסכמה המעסיק צריך לתבוע, ובית הדין בוחן גם כמה זמן נמשכה הטעות ועד כמה העובד הסתמך על הכסף.
הבודק שלמטה עובר על 10 סוגי ניכויים נפוצים בתלוש, מסווג כל אחד מהם לפי הכללים האלה ומחשב כמה נוכה שלא כדין ומה פיצויי ההלנה שהחוק מתיר.
בתלוש של עובד בשכר ברוטו של 8,000 שקל מופיעים החזר הלוואה של 2,500 שקל עם התחייבות בכתב, 350 שקל על חוסר בקופה, 20 שקל לקרן מתנות, 300 שקל על ארוחות שהעובד הסכים להן בכתב ו-45 שקל לוועד. הבודק מאשר 2,345 שקל ומסמן 870 שקל שנוכו שלא כדין: 500 שקל של הלוואה מעל תקרת הרבע, החוסר בקופה וקרן המתנות. אחרי ארבעה שבועות, פיצויי ההלנה המרביים בחוק מגיעים לכ-305 שקל. אילו זה היה התלוש האחרון, ההלוואה כולה הייתה מותרת, והסכום שנוכה שלא כדין היה יורד ל-370 שקל.
ניכוי אסור הוא שכר שלא שולם
כסף שנוכה בלי היתר נחשב בחוק שכר שלא שולם. אם הוא לא הוחזר עד היום התשיעי אחרי מועד תשלום השכר, הוא הופך לשכר מולן, ופיצויי ההלנה נספרים מיום התשלום המקורי: 5% על השבוע הראשון ו-10% על כל שבוע נוסף או חלק ממנו. החלופה השנייה בחוק היא הפרשי הצמדה ועוד 20% לחודש, והעובד זכאי לגבוה מהשתיים. בתי הדין נוטים להפחית, בעיקר כשהמחלוקת הייתה אמיתית. הפירוט המלא מופיע במדריך פיצויי הלנת שכר: מתי המשכורת המאחרת הופכת לחוב שתופח כל שבוע.
מעסיק שניכה כדין מס, דמי ביטוח לאומי או דמי ועד, ולא העביר את הכסף ליעדו, עובר עבירה פלילית שהעונש עליה מגיע עד שנתיים מאסר. החוק נותן לו 30 ימים מהיום שבו השכר נחשב מולן כדי להעביר את הסכום. ניכוי אסור מלכתחילה הוא עבירה נפרדת, שהעונש עליה קנס.
עובד שגילה ניכוי אסור צריך לדרוש בכתב שהמעסיק יחזיר אותו. אם המעסיק מסרב, אפשר להגיש תלונה ליחידת האכיפה של משרד העבודה או תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. עובדי קבלן בניקיון, בשמירה ובהסעדה יכולים בתנאים מסוימים לתבוע גם את מי שהזמין את השירות, לצד חברת הקבלן.
מעסיק שלא ניכה דמי ביטוח לאומי משאיר לעובד חוב במוסד. עובד שמגלה את זה אחרי שעזב יכול לפנות לסניף עם תלושי השכר, והמוסד יגבה את הסכומים מהמעסיק.
תביעה על פיצויי הלנה צריך להגיש תוך 60 ימים מהיום שבו העובד קיבל את הכסף שהוחזר, ובית הדין רשאי להאריך את המועד ל-90 ימים. אם הכסף לא הוחזר בכלל, הזכות לפיצויים מתיישנת אחרי שנה, והתביעה על השכר עצמו אחרי 7 שנים.
