עבד חודשיים והמעסיקה תשלם 889 אלף שקל: כך עובדת חובת הפנסיה
הכסף נוכה מהשכר ולא הגיע לקרן, וארבע שנים אחר כך העובד נשאר בלי קצבת נכות. מה קובע החוק ואיך בודקים שההפקדות נכנסות
889 אלף שקל על עבודה שנמשכה כחודשיים. הסכום רחוק מאוד מגובה הכסף שהיה אמור להיכנס לקרן הפנסיה במאי וביוני 2016. בית הדין חישב אותו לפי השווי של קצבת נכות שהעובד איבד שנים אחר כך, כשהתברר שהרצף הביטוחי שלו נקטע בתקופה הקצרה ההיא.
העובד הגיע למימון דוד אריזה ושירותים כימיקליים במאי 2016 כמנהל אחזקה בשכר שעתי. הייתה לו קרן פנסיה פעילה במנורה מבטחים, שאליה הופרשו כספים במשך שנים, ובהסכם העבודה החברה אף התחייבה לבטח אותו מהחודש הראשון. בתלוש של יוני נוכו משכרו הסכומים של מאי ויוני, אבל הכסף לא הועבר לקרן. ביולי הסתיימה עבודתו בחברה.
כל עוד ההפקדות נמשכו ברצף, היה לעובד כיסוי למקרה של נכות. כשהרצף נקטע וההפקדות חודשו אצל מעסיק אחר, הקרן התחילה לספור מחדש תקופת אכשרה של 60 חודשים לגבי מצב רפואי שהיה קיים קודם. בחמש השנים האלה, נכות שנובעת ממחלה קודמת עלולה להישאר בלי כיסוי. איך 60 חודשי אכשרה קובעים זכאות לקצבת נכות
באוקטובר 2020 מצבו הרפואי החמיר והוא איבד את כושר העבודה. מנורה מבטחים קבעה שמחלת המפרקים שממנה סבל קדמה לחידוש הביטוח, ומכיוון שחמש השנים עוד לא חלפו, הקצבה נשארה מחוץ לכיסוי.
המעסיקה טענה שהעובד עיכב את הסדרת הפנסיה, מסר מידע חסר, ביקש באוגוסט 2016 לבטל את הביטוח ועזב עוד לפני שהשלים שלושה חודשי עבודה. לפי החברה, בעת הקבלה לעבודה הוא גם מסר הצהרת בריאות כוזבת והסתיר את מצבו הרפואי.
הטענה האחרונה התקבלה. בית הדין קבע שהעובד אכן מסר הצהרת בריאות כוזבת, ומתח ביקורת על התנהלותו בהמשך ההליך. הממצא הזה לא שחרר את החברה מהחובה להעביר את הכספים. ביטוח פנסיוני הוא זכות מחייבת של העובד, והחברה ידעה בזמן אמת באיזו קרן הוא מבוטח והייתה בקשר עם מנורה מבטחים. היא גם ניכתה את חלקו מהשכר.
עובד שמגיע למקום עבודה חדש עם ביטוח פנסיוני פעיל זכאי לו מהיום הראשון, וההפקדה יכולה להיעשות רטרואקטיבית כעבור שלושה חודשים. לגבי עובד שעוזב לפני שלושת החודשים יש בפסיקה שתי גישות. לפי האחת, המעסיק חייב להפקיד בכל זאת. לפי השנייה, הזכאות נולדת בתום שלושה חודשי עבודה, ומי שעזב קודם לכן לא זכאי לה. בתיק הזה המחלוקת לא הכריעה, כי בחוזה העבודה החברה התחייבה לבטח מהחודש הראשון ובפועל גם ניכתה את הכסף מהשכר. הפקדות לפנסיה - מתי מתחילה הזכאות וכמה מפקידים
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בראשות סגנית הנשיא רחל גרוס ובהשתתפות נציגי הציבור מזל אברמסון ומרדכי אדרעי, הטיל את האחריות על המעסיקה. בפסק הדין נכתב כי קיים "קשר סיבתי ישיר" בין התנהלות החברה לבין הפגיעה בכיסוי, ובהמשך נקבע כי "האחריות לנזק שנגרם לתובע... רובצת לפתחה של הנתבעת".
העובד תבע בתחילה מעט יותר ממיליון שקל על אובדן פנסיית הנכות, ועוד 20 אלף שקל על עוגמת נפש. האקטואר מטעמו הגיע ל-1,005,578 שקל, אבל בדיון התגלו בחישוב טעויות. בית הדין אימץ דווקא את החישוב של האקטואר מטעם החברה, 889,301 שקל. הסכום ישולם בתשלום אחד מהוון, ובית הדין סירב להפחית ממנו את קצבאות הנכות שהעובד קיבל מהביטוח הלאומי.
הדרישה ל-20 אלף שקל על עוגמת נפש נדחתה. גם הוצאות משפט לא נפסקו לטובת העובד, בין היתר בגלל הצהרת הבריאות הכוזבת וההתנהלות שעליה נמתחה ביקורת.
מהיום הראשון או אחרי חצי שנה: מתי המעסיק חייב להפקיד
מאז 2008 כל שכיר מגיל 21 וכל שכירה מגיל 20 זכאים לביטוח פנסיוני מקיף. החובה נקבעה בצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, שהחיל על כל מקומות העבודה הסכם בין ההסתדרות לארגוני המעסיקים, ונוסח מחדש ב-2011. הביטוח כולל חיסכון לקצבת זקנה וגם כיסוי לנכות ולשאירים.
מאז 2017 ההפרשה הכוללת עומדת על 18.5% מהשכר. העובד משלם 6%, והמעסיק מוסיף 6.5% לתגמולים ו-6% לרכיב הפיצויים. מעסיק יכול להגדיל את רכיב הפיצויים ל-8.33%, שהם משכורת של חודש לכל שנה, ואם הודיע על כך בכתב, ההפקדות באות במקום פיצויי הפיטורים. ההפרשה מחושבת לפי שכר הבסיס, עד גובה השכר הממוצע במשק, אלא אם הוסכם על בסיס גבוה יותר.
עובד שאין לו קרן פעילה ביום שבו התחיל לעבוד זכאי להפרשות אחרי 6 חודשים, והחודשים הראשונים לא מושלמים. מי שמגיע עם קרן פעילה זכאי, כאמור, מהיום הראשון, והכסף עצמו מועבר אחרי 3 חודשי עבודה או בסוף שנת המס, המוקדם מביניהם, רטרואקטיבית מתחילת העבודה. בחלק מהענפים, למשל בתעשייה, צו הרחבה ענפי מחייב להפקיד לכל עובד מהיום הראשון. בית הדין הארצי לעבודה קבע גם שהמעסיק חייב לברר עם עובד חדש אם יש לו הסדר פנסיוני קודם, ולתעד את הבירור.
עובד לא יכול לוותר על הביטוח, גם לא בתמורה לתוספת בשכר. אם לא בחר קרן, המעסיק צריך לבטח אותו באחת מקרנות הפנסיה שבחר משרד האוצר כקרנות ברירת מחדל.
- לאומי: שותפו של רענן חלילי בחברת א.ש יגל הודה שהיא "גווייה"
- שת"פ נדיר בין העליון, לוין ובהרב-מיארה בבית המשפט למשפחה
לפי תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תשלומים לקופת גמל) מ-2014, המעסיק חייב להעביר את ההפקדה בתוך 7 ימי עסקים מתשלום המשכורת או עד ה-15 בחודש שאחרי חודש העבודה, המוקדם מביניהם. מהיום ה-16 מצטברת ריבית פיגורים, שהמעסיק משלם לקרן.
לפי חוק הגנת השכר, הפקדות שלא הגיעו לקרן כ-30 יום אחרי המועד לתשלום המשכורת נחשבות הלנת שכר, גם כשהמשכורת עצמה שולמה בזמן, וזה חל גם על החלק של המעסיק. על כסף שנוכה משכר העובד החוק מחמיר יותר. לפי סעיף 25א, סכום שנוכה צריך להגיע ליעדו בתוך 30 יום מהיום שבו השכר נחשב מולן, כ-40 יום מהמועד לתשלום המשכורת. מעסיק שלא עומד בזה עובר עבירה לפי סעיף 25ב, שהעונש עליה עד שנתיים מאסר או קנס כבד.
בתיק של באר שבע הכריע סעיף אחר, שנמצא בתקנון של קרן הפנסיה. בקרנות המקיפות, נכות שנגרמה ממחלה שהייתה קיימת לפני ההצטרפות לא מזכה בקצבה אם היא מתרחשת בתוך 60 חודשים מההצטרפות. מאז 2018 הסעיף הזה מופיע בתקנון התקני, האחיד לכל קרנות הפנסיה החדשות. מי שמפסיק להפקיד ומאבד את הרצף, מתחיל את חמש השנים מההתחלה.
הרצף לא נקטע ביום שבו ההפקדות נעצרות. הקרן ממשיכה לבטח את החוסך כחמישה חודשים מההפקדה האחרונה, ומנכה את עלות הכיסוי מהחיסכון. בתוך החודשים האלה אפשר לבקש מהקרן הסדר ביטוח, שמאריך את הכיסוי לנכות ולשאירים עד 24 חודשים מההפקדה האחרונה, ולא יותר מאורך תקופת ההפקדות הרצופה שקדמה לה.
כשהכיסוי אובד בגלל מחדל של המעסיק, בתי הדין לעבודה מחייבים אותו להיכנס לנעלי הקרן. הנזק מחושב לפי השווי המהוון של הקצבאות שהעובד או שאיריו היו מקבלים אילו בוטח כדין. הנטל להוכיח שהעובד לא היה זכאי בכל מקרה, למשל בגלל תקופת האכשרה, מוטל על המעסיק.
יותר ממיליון שקל לאלמנה של טכנאי
בדצמבר 2025 חייב בית הדין הארצי לעבודה חברה ואחד מבעלי השליטה בה לשלם יותר ממיליון שקל, בתוספת ריבית, לאלמנה של טכנאי התקנות. הטכנאי הועסק בחברה כשנתיים כקבלן לכאורה, אף שהייתה לו קרן פנסיה מקיפה פעילה במנורה מבטחים מתקופת עבודתו הקודמת בבזק. המעסיקה לא הפקידה עבורו לקרן. הוא נהרג בתאונת דרכים כשנהג ברכב של החברה, והמשפחה קיבלה פיצוי מהביטוח של הרכב.
בית הדין האזורי הכיר בו כעובד, אבל דחה את התביעה לפנסיית שאירים וראה בה כפל פיצוי. בית הדין הארצי הפך את ההחלטה וקבע שביטוח חובה לרכב וביטוח פנסיוני הם שתי חובות נפרדות. קצבת שאירים נגזרת משנות העבודה ומהשכר ומשולמת לשאירים, ואילו פיצוי על תאונת דרכים מביט קדימה ומשולם ליורשים. באפריל 2026 דחה בג"ץ את עתירת המעסיקה.
בפברואר 2023 דן בית הדין הארצי במקרה של עוזרת בית שעבדה כשנה ושלושה חודשים אצל משפחה. היא ביקשה לקבל את שווי ההפרשות במזומן, והמעסיקים לא ביטחו אותה. סמוך לסיום העבודה חלתה בסרטן, ונפטרה זמן קצר אחרי שהגישה תביעה. בית הדין האזורי פסק 28,608 שקל על פנסיית הנכות שאבדה ו-65,929 שקל על פנסיית השאירים, אחרי הפחתה של 20% בגלל אשם תורם של העובדת.
בערעור קבע בית הדין הארצי שהזכות לביטוח פנסיוני היא זכות קוגנטית שאי אפשר לוותר עליה, והסכמה של עובד לוותר עליה חסרת תוקף. כשעובד מסרב לבחור קרן, המעסיק צריך לבטח אותו בקרן ברירת מחדל. ההפחתה של 20% נשארה על כנה משום שהיורשים לא ערערו עליה, אבל בית הדין הבהיר שככלל אין להטיל על עובד אשם תורם, מלבד מקרים חריגים שבהם העובד סיכל את הביטוח בלי ידיעת המעסיק.
במאי 2024, בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, הסכימה מועצה מקומית חורפיש לשלם 1.2 מיליון שקל לאלמן ולילדים של עובדת שנפטרה, אחרי שלא הופרשו עבורה כספים לפנסיה כדין. ההסדר קיבל תוקף של פסק דין בפני השופט בועז גולדברג, והסכום כולל פיצויי פיטורים של 13 אלף שקל וריבית, וגם שכר טרחה בשיעור של כ-10%. נקבע ש-300 אלף שקל ישולמו עד אוגוסט 2024, והיתרה של 900 אלף שקל בחמישה תשלומים שנתיים עד 2029.
איך בודקים שהכסף באמת הגיע לקרן
בתיק של מימון דוד התלוש הראה בדיוק את מה שנוכה, והכסף בכל זאת לא הגיע. הניכוי בתלוש מעיד על מה שהמעסיק לקח מהשכר, והאישור שהכסף נקלט מגיע מהקרן. בכל קרן יש אזור אישי באתר ובאפליקציה, ושם מופיעות ההפקדות לפי חודש השכר. השוואה של כמה חודשים בין התלושים לאזור האישי לוקחת דקות, ולפי המועדים שבתקנות, הפקדה שלא הופיעה כחודש אחרי המשכורת כבר מאחרת.
הקרנות שולחות דוח שנתי ודוחות רבעוניים, ושם ההפקדות מפורטות לפי מעסיק. מי שלא בטוח אילו קרנות פתוחות על שמו יכול לחפש באתר הר הכסף של משרד האוצר, שמאתר גם חשבונות שנשכחו. כשמעסיק מפסיק להעביר כספים, הקרן צריכה לפעול לגבייה ולהודיע לעובד במכתב.
כשחסרה הפקדה, העובד פונה קודם לקרן. אם הכסף לא הגיע, הוא שולח למעסיק דרישה בכתב עם פירוט החודשים החסרים ושומר עותק. מעסיק שממשיך להתעלם חשוף לתלונה במינהל הסדרה ואכיפה של משרד העבודה, שיכול להטיל עליו קנסות, ולתביעה בבית הדין לעבודה. בתביעה אפשר לבקש שהמעסיק ישלם לקרן את מה שהוא חייב, או פיצוי ישיר על הנזק. רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון מטפלת בתלונות על הקרנות עצמן. תקופת ההתיישנות בתביעות כאלה היא שבע שנים.
גם בתיק של באר שבע הרצף נשבר סביב מעבר בין מקומות עבודה. מי שצופה פער של יותר מחמישה חודשים בין ההפקדה האחרונה להפקדה הראשונה אצל המעסיק הבא, צריך לבקש הסדר ביטוח לפני שהחודש החמישי נגמר, והעלות נגבית מהחיסכון. בעבודה החדשה כדאי למסור ביום הראשון, בכתב, את פרטי הקרן הפעילה ודוח רבעוני אחרון. המסמך הזה מוכיח שהעובד זכאי לביטוח מהיום הראשון, ולא אחרי חצי שנה.
במימון דוד נוכו מהשכר ההפקדות של מאי ויוני 2016 ולא הגיעו לקרן. באוקטובר 2020, כשהעובד איבד את כושר העבודה, עברו כארבע שנים ממועד ההפקדות החסרות, ו-60 חודשי האכשרה שהתחילו מחדש עוד לא הסתיימו.
