חבר מועצת עיריית ירושלים לשעבר, יורם קארשי, התחמק מארנונה 15 שנים

יורם קארשי, שהיה חבר מועצת עיריית ירושלים, נמנע ביודעין מתשלום ארנונה על ביתו בעיר במשך 15 שנה - קובע בית המשפט המחוזי בירושלים. הוא דחה את ערעורם של יורם והדר קארשי על פסק דינו החלקי של בית משפט השלום בעיר, בו חויבו לשלם לעירייה 110,000 שקל - 20% מהחוב של 537,000 שקל שצברו בשנים 2019-2005, מאז הקמת הבית ברחוב הכפיר.

קארשי היה גם אחד המורשעים בפרשת רשות המיסים, הורשע בעבירות שוחד ונדון בשנת 2011 לשנת מאסר. הוא הודה שסייע לאיש העסקים קובי בן-גור לשחד את ראש הרשות, ג'קי מצא, והורשע במתן שוחד, סיוע למתן שוחד ושתי עבירות של מרמה והפרת אמונים. קארשי הוא אחיה של שולה זקן, מי שהייתה ראש לשכתו של אהוד אולמרט, נדונה לארבעה חודשי עבודות שירות באותה פרשה ול-11 חודשי מאסר בפרשת הולילנד.

בני הזוג קארשי אכלסו את הבית, ללא טופס 4, כבר בשנת 2004. העירייה טענה, כי רק בשנת 2019 גילתה שהם המחזיקים בו, ולכן דרשה מהם ארנונה רק מאז 2014. העירייה הוסיפה, כי יש לראות בחומרה רבה את העובדה שבני הזוג לא דיווחו על אכלוס הבית, שכן באותה עת קארשי היה חבר מועצת העיר. בית משפט השלום טרם הכריע בטענתם של קארשי נגד החיוב הרטרואקטיבי, אלא רק חייב אותם בשלב זה בגין השנים 2019-2018.

בערעורם טענו קארשי, כי העירייה ידעה כבר ב-2004 שהם מאכלסים את הבית, שכן היועץ המשפטי שלה דאז זימן את יורם לשימוע בשל עבירות בנייה רבות ואכלוס הבית בלא טופס 4. סגן הנשיא רם וינוגרד והשופטות שושנה ליבוביץ ותמר בר-אשר הציעו לזוג לחזור בו מהערעור, בנימוק שהוא לפסיקה. השניים דחו את ההצעה, ולכן הערעור נדחה על הסף מהטעם שאין לו סיכוי להתקבל.

בהסתמכו על פסיקת בית המשפט העליון, אומר המחוזי: "אין מחלוקת כי המערער כיהן כחבר מועצת עיריית ירושלים במועדים בהם בנו המערערים את הבית ואכלסוהו. אין גם מחלוקת כי במשך תקופה של כ-15 שנים לא שילמו המערערים ארנונה עבור השימוש בנכס. במצב דברים זה אין מקום להעלאת הטענה לרטרואקטיביות החיוב".

חיכו שהחיוב יישלח אליהם

וינוגרד, ליבוביץ ובר-אשר מוסיפים: "למעשה נראה שהמערערים אך המתינו וציפו לכך שהחיוב יישלח אליהם. לכל אורך התקופה כולה לא שילמו המערערים ארנונה, למרות שהיה ידוע להם היטב שיש לשלם ארנונה בגין שימוש בבית מגורים. ממילא אין לשמוע מפי המערערים טענות הנוגעות להסתמכותם, שעה שהיה ידוע להם היטב כי על הנכס אמור לחול חיוב בארנונה וכי רק בשל טעות כלשהי לא נשלחה אליהם הודעת חיוב". 

לדברי המחוזי, במקרה זה יש הצדקה וגם חובה להטיל את הארנונה בצורה רטרואקטיבית: נשיאה שוויונית בנטל המס, האינטרס הציבורי בקיום החוק וגביית מס אמת ושמירה על הקופה הציבורית. "דומה שבמקרה דנא, כאשר מדובר במי שהיה חבר במועצת העירייה, מדובר במקרה שבו חובת ההגינות המוטלת עליו מוגברת אף יותר", מוסיפים השופטים. לדבריהם, גם לא היה מקום לצפות שהעירייה תסתפק בחיוב לחמש שנים בלבד.

עוד מדגיש המחוזי, כי אין יסוד לטענת קארשי ולפיה הייעוץ המשפטי ידע על האכלוס, שכן ההלכה היא שהידיעה צריכה להיות של מנהל הארנונה. "אין נפקות לידיעת היועץ המשפטי לעירייה על כניסת המערערים לנכס (שנעשתה, כאמור, ללא קבלת טופס 4 ותעודת גמר, באופן שבוודאי אינו עולה בקנה אחד עם ההתנהגות הצפויה מחבר במועצת העירייה)". 

עוד הם דוחים את טענתו של קארשי, לפיה דיווח בעל-פה למחלקת הארנונה על האכלוס: "אמירה כללית מעין זו, העולה לאחר קרוב לשנות דור, אין בה כדי להרים את הנטל המוטל על בעל דין בהליך אזרחי; היא לא נתמכה בראיה חיצונית; מועד העלאתה גורם לנזק ראייתי משמעותי למשיבה; וכך גם העובדה שהמערער לא נקב בשמו של הגורם שהוא מסר לו הודעה, לטענתו, באופן שאינו מאפשר הפרכה של הטענה".

• בתי מלון: עיריית ירושלים דורשת ארנונה מלאה לתקופת אירוח המפונים
• בנק לאומי יעביר לעיריית ירושלים 11 מיליון שקל מחשבון אונר"א

קארשי חויבו בהוצאות בסך 8,000 שקל לטובת אוצר המדינה, מאחר שהגישו ערעור חסר בסיס ועמדו על הכרעה בו. את קארשי ייצגו עוה"ד איתמר שיינין ויאיר לרנר.