
בנק לאומי יעביר לעיריית ירושלים 11 מיליון שקל מחשבון אונר"א
בית המשפט קבע: העירייה יכולה לעקל כספים מן החשבון לכיסוי הארנונה לשנים 2025-2024, לאחר שפעילות אונר"א בישראל הופסקה והוא איבד את הפטור מארנונה
בנק לאומי יעביר לעיריית ירושלים 11 מיליון שקל מחשבונה של אונר"א, סוכנות האו"ם לפליטים הפלסטינים, לכיסוי חוב הארנונה שלה לשנים 2025-2024. כך קובעת שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, חנה זנדברג.
לאומי חסם את חשבון אונר"א בפברואר 2024, לאחר שהמדינה מצאה ראיות לחדירת אנשי חמאס וארגון טרור אחרים לשורות הארגון. באוקטובר 2024 אישרה הכנסת את החוק להפסקת פעילות אונר"א בישראל ואת החוק האוסר על מגע עימה. עד אז הייתה אונר"א פטורה מתשלום הארנונה, אך בעקבות החקיקה - החלה העירייה לפעול לגביית החובות בגין אותה שנה וזו שאחריה; בשנת 2026 תפסה המדינה את הנכסים.
לאונר"א היו שני נכסים בירושלים. מטה הארגון היה במתחם בית הספר לשוטרים לשעבר בסמוך לגבעת התחמושת, והוא הפעיל בית ספר לבנות בשכונת צור באהר. הארגון לא ערער על הודעות הארנונה שנשלחו לו והן הפכו לחלוטות. אונר"א פעל בישראל על בסיס חילופי איגרות בינו לבין ממשלת ישראל מיוני 1967, מיד לאחר מלחמת ששת הימים, ונאמר בהן שמדובר בהסכם זמני הניתן לביטול; חוקי אוקטובר 2024 אכן ביטלו אותן.
אונר"א לא עתר לבג"ץ נגד החוקים והדבר נעשה בידי גורמים אחרים. אולם, השופטים הציעו להם שלא לעמוד על עתירתם, לנוכח העדר תשתית כלשהי המצדיקה ביקורת שיפוטית עליהם, והעתירה אכן נמחקה. זנדברג מוסיפה, כי אונר"א לא העלה טענת חסינות - ולמעשה טענה כלשהי - בהליכי השגה על הארנונה, ולכן אינו יכול כעת לתקוף אותה בעקיפין באמצעות התנגדות לעיקול כספיו בבנק לאומי. הארגון אמנם פנה בנושא למשרד החוץ, אך איגרות דיפלומטיות אינן יכולות לבוא במקום הליכי השגה או עתירה מינהלית, מדגישה זנדברג.
לאונר"א אין חסינות דיפלומטית
בכל מקרה, ממשיכה זנדברג, הפטור של אונר"א פקע יחד עם פקיעת האיגרות מ-1967. היא דוחה את הטענה לפיה הוא נהנה מפטור כמוסד עזר של האו"ם, שהרי אם היה ממש בטענה זו - לא היה צורך בחילופי האיגרות. לכך מתווספת העובדה שהיועצת המשפטית לממשלה בחרה שלא להתייצב להליך, שהרי אם הייתה לאונר"א חסינות דיפלומטית - משרד החוץ אמור היה להעלות טענה זו.
זנדברג מוסיפה: "למעשה, טענתה המרכזית של אונר"א היא כי על בית משפט זה להתעלם משני החוקים שחוקקה כנסת ישראל, ואשר נועדו להביא להפסקת פעילותה. אונר"א אף צירפה לטיעוניה מסמכים שונים, שלשיטתה מציגים את עמדת האו"ם, ולגישתה צריכים להביא להתעלמותו של בית משפט זה מחקיקת הכנסת, תוך הותרת חסינותה על כנה... טענת אונר"א אינה יכולה להתקבל באשר היא סותרת את הדין. כפי שהבהיר ושב והבהיר בית המשפט העליון, חוק ישראלי פנימי גובר על טענות בנוגע לתחולתם של הסכמים בינלאומיים".
עוד מעירה זנדברג, כי האיגרות אמנם בוטלו באוקטובר 2024, אך ניתן לחייב את אונר"א בארנונה כבר מינואר של אותה שנה. אונר"א לא העלה טענה נגד חיוב זה, וניתן לבצע חיוב רטרואקטיבי של ארנונה כל עוד שנת הכספים לא הסתיימה. זנברג קבעה, כי על בנק לאומי לרשום בחשבון הבנק של אונר"א את העיקול לטובת עיריית ירושלים ולאחר מכן להעביר את הכסף לעירייה. את לאומי ייצג עו"ד נועם בר-דוד; את העירייה ייצגו עוה"ד מורין סימון וליאת שחר-דנינו ממשרד בן-יעקב, שוימר, דולב; ואת אונר"א - עוה"ד יצחק יערי ושחר בן-ארצי.