ביהמ"ש הורה על הפרדה חלקית במשפחת אוהב-ציון עתירת הנכסים

סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, חנה פלינר, הורתה על פירוד חלקי בעסקיה של משפחת אוהב-ציון, לאחר שנים של מחלוקת מרה והאשמות קשות. האחים רונן אוהב-ציון ויורם אוהב-ציון ירכשו את מניותיהם של אחייניהם - טל אוהב-ציון, רון אוהב-ציון ואמיר אוהב-ציון - בחברת מגדל הקיסר, בעלת בניין משרדים באותו שם בעיר לוד. מדובר במשפחה בעלת מגוון של עסקים ונכסים, בשווי של עשרות מיליוני שקלים.

טל, רון ואמיר הם ילדיהם של אלי אוהב-ציון (שהלך לעולמו בשנת 2015) וענת אוהב-ציון. רונן ויורם הם אחיו של אלי. המשפחה היא הבעלים של עסקים נוספים, בהם לא עסקה התביעה הנוכחית, כולל אולמי נפטון בבת-ים; חברת רנסנס לייבוא שיש, כלים סניטריים ומוצרי בנייה; והחניון המרכזי. בשנת 2015 הזרימו בני המשפחה הלוואות בעלים בסך 5 מיליון שקל לחברת אחים אוהב-ציון אחזקות. בשנת 2023 הוצע לבני המשפחה למכור את נפטון ב-23 מיליון שקל ואת החניון ב-17 מיליון שקל.

אלי הורה בצוואתו, כי את רכושו יירשו ששת ילדיו - שלושת התובעים (מנישואיו השניים לענת) ושלושת ילדיו מנישואיו הראשונים. מאז מנהלים בני המשפחה שורה של הליכים בענייני העיזבון והחברות המשפחתיות. מנהל העיזבון דאז, רו"ח יניב בוכניק, איתר ב-2018 העברה חריגה של מיליוני שקלים מכרטיסי החו"ז (חובה וזכות) של אלי לכרטיסים של רונן ויורם. בהמשך העלו טל ואחיו טענות למשיכת שכר רטרואקטיבית לטובת יורם ורונן, תשלומים פיקטיביים למקורבים ובני משפחה, גידול חריג ביתרות הזכות של בעלי המניות ושימוש בקופת החברות לצרכים אישיים.

העמסת הוצאות והסתרת מסמכים

טל ואחיו טענו בתביעתם (בלשונה של פלינר), כי "הנתבעים שלשלו לכיסם סכומים חריגים בסך של מיליוני שקלים מקופות החברות וביצעו שינויים בספרי הנהלת החשבונות של החברות בניגוד לדין. התובעים הוסיפו, כי הגם שטרם פטירתו של אלי החברות הניבו רווחים נאים, הרי שלאחר מותו - לא זכו התובעים לכספים כלשהם". יורם ורונן טענו, כי החברות מתנהלות בצורה מסודרת ותקינה, וכי האשמותיהם של אחייניהם מבוססות על השערות וחששות סרק והועלו ללא כל ראיה לקיפוח. 

פלינר קובעת: "התובעים הרימו את הנטל המוטל עליהם בנסיבות העניין והוכיחו כי הנתבעים מנהלים את אוהב ציון השקעות ומגדל הקיסר באופן המקפח את זכויותיהם. קיפוח זה בא לידי ביטוי בהעמסת הוצאות על החברות למן פטירתו של אלי ז"ל, כשההסברים שניתנו לעלייה זו סותרים מבולבלים ואינם תואמים את הרשום בדו"חות הכספיים; בביצוע שינויים רטרואקטיבים לעניין ההלוואות בחברות, באופו המקפח את התובעים; בהסתרת מידע ומסמכים באופן שיטתי באופן הפוגע בציפייה הלגיטימית של התובעים כבעלי מניות המיעוט.

"...הגעתי לכלל מסקנה שקיים משבר אמון בין הצדדים וכי אי השיווין ביחסי הכוחות בין הדודים (רונן ויורם) לאחיינהם התובעים הינו חריף ומר. התרשמתי שהנתבעים מנסים להסיט את האש לענת שאינה מעורבת כלל בתיק זה ואין לה כל חלק במניות החברות. גם אם לנתבעים יש 'בטן מלאה' על ענת (ואיני מביעה דעה בעניין זה,) אין בכך כדי להשפיע על ההכרעה בתיק זה".

פלינר דחתה את הבקשה להיפרדות בחברת רנסנס, וכאמור החליטה שהיא תבוצע בחברות אוהב-ציון אחזקות ומגדל הקיסר. המחיר בו ירכשו רונן ויורם את מניותיהם של טל ואחיו יוצע בידי מומחה מוסכם (או שימונה בידי פלינר), הצדדים יוכלו להגיב ואזי תחליט פלינר לגבי הסכום וההוצאות. את טל, רון ואמיר ייצגו עוה"ד ישראל פפר ורבקה אלקיים, ואת יורם ורונן - עו"ד יובל דמול.