האם מנהלי הקרנות באמת מכים את המדדים? בדקנו 39 קרנות לאורך שמונה שנים
בדקנו את קרנות הנאמנות שפעילות בכל התקופה שלאחר רפורמת המדדים (2017) ובדקנו בכמה את התשואות לאורך זמן - האם הן עוקפות את המדדים סיכום התקופה? ומה הבצועים השנתיים מראים? כל התשובות בכתבה שלפניכם
שוק המניות ועולם ההשקעות הוא עולם סוער מאד, כשהכותרות מכריזות לעיתים קרובות מדי על סוף העולם שעומד להגיע, או על הזדמנויות עוצרות נשימה שיהפכו אתכם לעשירים בין לילה או לכל היותר תוך רבעון או שניים. קשה מאד להשתחרר מהרעש הזה. הנה, ביום שישי האחרון הנאסד"ק נפל בחלק מיום המסחר בכ-4% לפני שהתאושש מעט לקראת הסיום, ויש מניות שירדו גם בשיעור דו ספרתי. ההשפעה על תיק מניות של משקיע כזה או אחר יכולה להיראות הרסנית, ולעיתים היא אכן כזאת. המשקיע הנבון ישתדל להתעלם מהרעש ולהסתכל לטווח הארוך, שם, על פי רוב (אך לא תמיד) התשואות משביעות רצון, בדרך כלל מעל ומעבר לכל מסלול השקעה אחר. הסתכלות על הטווח הארוך מסייעת לנטרל את הרעשים ולהתמקד בעיקר.
גם כשמשקיעים לטווח ארוך צריך לבחור את הכלים המתאימים. הרבה פעמים ממליצים להשקיע דרך תעודות סל ולקבל את "תשואת השוק". הטענה היא שמנהלים אקטיביים על פי רוב לא יכו את המדדים לאורך זמן - טענה שהוכחה כנכונה במחקרים רבים. יחד עם זאת, ראינו בעבר שבשוק הישראלי הטענה הזו לא תמיד נכונה, ולעיתים לא נדירות מנהלי קרנות אקטיביים מציגים תשואה טובה יותר מתשואת השוק. מפעם לפעם אנחנו בודקים האם מנהלי הקרנות עדיין מצליחים לעמוד באתגר הזה.
לכן, השבוע בדקנו שוב את תשואת קרנות הנאמנות המנייתיות בישראל לטווח ארוך. בשנת 2017 הוחלה הרפורמה במדדים ות"א 25 הפך לת"א 35, ת"א 100 לת"א 125 ות"א 75 לת"א 90. בחרנו את שנת 2018 כשנת ההתחלה, השנה המלאה הראשונה של המדדים החדשים, ולהשוות אותם לקרנות הנאמנות שפעילות לאורך התקופה. שתי נקודות שחשוב להדגיש: ראשית, בדקנו רק קרנות שמנהלות מעל 100 מיליון שקל ופעילות לאורך כל התקופה (סך הכל 39 קרנות). ייתכן שהקרנות הקטנות יותר מציגות תשואות גרועות יותר (ולכן הן קטנות). בנוסף, ישנה כמובן את הטיית השרידות, כלומר קרוב לוודאי שהיו עוד קרנות רבות גרועות שלא היכו את המדדים ופשוט נסגרו לאורך השנים.
איך בדקנו? (המתודולוגיה והטיית השרידות)
בדקנו את התשואה השנתית של כל קרן, יחד עם התשואה הכוללת לאורך התקופה, התשואה השנתית הממוצעת, והתשואה השנתית הממוצעת המצטברת (CAGR) והתוצאות מוצגים בטבלה המצורפת. בטבלה מוצגים גם דמי הניהול והיקף הנכסים המנוהלים, כמו גם תשואת שלושת המדדים הגדולים ובאיזה אחוז מהשנים כל קרן היכתה את המדדים.
אפקט דמי הניהול: יקר יותר הוא לרוב טוב פחות
לפני שנסתכל על נתוני התשואות ביחס למדדים נערוך בדיקה ראשונה לגבי דמי ניהול. ממבט ראשון ניתן לראות שרוב מוחלט של הקרנות עם דמי ניהול עם קידומת 2 (כלומר מעל 2% דמי ניהול) נמצאות בחלק התחתון של הטבלה. בדיקה מדויקת יותר מגלה אכן קשר הפוך בין תשואה לדמי ניהול (ככל שדמי הניהול גבוהים יותר התשואה נמוכה יותר), אך לא חזק מאד, כפי שניתן לראות בגרף המצורף.
אם רוצים מספר מדויק "מקדם המתאם" עומד על 0.43-, כלומר קרנות עם דמי ניהול גבוהים יותר נוטות להניב CAGR נמוך יותר, אולם דמי הניהול מסבירים רק 19% מהשונות ב-CAGR, ו-81% מהשונות נובעים מגורמים אחרים, בעיקר כישורי הניהול של מנהל הקרן. בנוסף, חשוב לזכור שהחישובים הללו לא לוקחים בחשבון שינוי בדמי הניהול לאורך השנים.
- דירוג קרנות אג"ח ממשלתי לפי מח"מ: מי הובילו בקצר, בבינוני ובארוך
- קרנות האג"ח הקונצרני ירדו באוקטובר: הדירוג לפי מח"מ קצר, בינוני וארוך
אם מחלקים את הקרנות לקבוצות לפי דמי ניהול התמונה ברורה יותר. 11 הקרנות הזולות ביותר (עד 1.6%) הניבו CAGR ממוצע של 16.6% לעומת 13.7% בקרנות היקרות יותר (2% ומעלה), פער של כמעט 3% בשנה, למרות שהפער בדמי הניהול הוא כאחוז. 17 הקרנות שבין שתי הקבוצות הללו הניבו 16.1% בממוצע. כלומר, דמי הניהול בהחלט משפיעים על התשואות לאורך זמן.
מבחן התוצאה: האקטיביות מכות את ת"א 125, אך מתקשות מול ת"א 90
מכאן לתשואות עצמן. שלושת המדדים הגדולים הניבו תשואה לא רעה בכלל. התשואה השנתית הממוצעת של ת"א 90 היא 19%, שיורדת ל-16.94% כשמדברים על תשואה מצטברת ממוצעת (CAGR). ת"א 125 עם 14.89% ו-13.16% בהתאמה, ות"א 35 עם 13.44% ו-11.58% בהתאמה.
הפער בין התשואה הממוצעת ל-CAGR איננו מקרי, והוא משקף את "מחיר התנודתיות". ירידה של 18.3% בת"א 90 בשנת 2022 דורשת עלייה של 22.4% כדי לחזור לנקודת ההתחלה. לכן הממוצע החשבוני (19%) גבוה מהתשואה שקיבל המשקיע בפועל (16.94%).
בנוסף, חשוב להבין את השפעת השנים יוצאות הדופן. שמונה השנים שבהשוואה כוללת שלוש שנים עם תשואות בולטות לחיוב. שנת 2019 הניבה 40.3% במדד ת"א 90, שנת 2021 עם 33.1% ושנת 2025 עם 46.6%. לשם השוואה התשואה השנתית הממוצעת של ת"א 90 בין השנים 1999 ל-2024 עמדה על כ-8.15%, כך שהתשואה בשנים שנבדקו גבוהה במיוחד.
בדקנו בכל אחת מהשנים כמה מהקרנות שעמדו בתנאי הבסיס של הבדיקה (פעילות לאורך כל התקופה, ו-100 מיליון שקל לפחות של נכסים מנוהלים) היכו כל אחד מהמדדים. חשוב לציין שלא כל הקרנות מתייחסות דווקא לשלושת המדדים הללו כמדדי הייחוס. חלקן הן קרנות לפי גודל שוק (לדוגמה משקיעות רק במניות קטנות) וחלקן קרנות סקטוריאליות. אך ההשוואה נותנת תמונה כללית.
את ת"א 90 עם תשואה שנתית של 19% היה כמובן קשה יותר להביס, אולם 10 קרנות הצליחו בממוצע להציג תשואה גבוהה יותר. כשזה מגיע לת"א 125 אנחנו מגיעים כבר לרוב מוחלט של הקרנות שעוקפות את המדד, וביחס לת"א 35, רק קרן אחת עם תשואה ממוצעת גרועה יותר. כלומר, לפחות ביחס לקרנות הגדולות יחסית, ושפעלו לאורך כל התקופה, ניתן לומר שהקרנות המנייתיות בישראל מצדיקות את המוניטין וחלקן הגדול עוקף את מדדי הייחוס.
בדקנו גם לפי שנים בטבלה המצורפת רואים את התוצאות. גם במקרה זה, רוב הקרנות ברוב השנים עקפו את המדד (56.7% מהמקרים סך הכל, כשכל שנה וכל קרן מהווים מקרה אחד). ביחס לת"א 35 אחוז ההצלחה קופץ ל-62%, וביחס לת"א 90 הוא יורד ל-45.5%.
התוצאות לפי שנים חושפות דפוס מעניין. הקרנות עקפו את המדדים בעיקר בשנים "רגילות" ופחות בקצוות. בשנת 2018 הקרן הממוצעת ירדה ב-4.8% לעומת ירידה של 2.3% בת"א 125, ורק 4 קרנות סיימו את השנה ברווח. בשנת 2022 הקרן הממוצעת ירדה ב-17.2% לעומת 11.8% בלבד בת"א 125 ואף קרן לא סיימה בעלייה. גם בשנת 2025, שנת הזינוק במדדים, הקרן הממוצעת עלתה ב-47.4% מעט פחות מת"א 125. לעומת זאת בשנים 2019 ו-2020 הקרן הממוצעת עקפה את ת"א 125 ב-9.3% ו-10.9% בהתאמה. כלומר, בשנים "רגועות" יותר ההצלחה היחסית של מנהלי הקרנות גדולה יותר.
המנצחות של אתמול הן לא בהכרח המנצחות של מחר
מי שמחפש קרן "מנצחת" צריך לזכור שביצועי העבר לא תמיד מבטיחים תשואות בעתיד. ניתן לראות בטבלה שלכל הקרנות, גם המובילות, ישנן שנים שבהן הן פחות הצליחו, גם ביחס למתחרות וגם ביחס למדדים. כשמחלקים את התקופה לשניים 2018 עד 2021 לעומת 2022 עד 2025 נגלה דירוגים שונים לחלוטין. 5 הקרנות המובילות בחצי הראשון, דורגו בחצי השני במקומות 38, 15, 29, 7 ו-5 בהתאמה. ומור נדל"ן שהובילה בחצי הראשון נפלה כמעט לתחתית בחצי השני. גם המדדים התחלפו בהובלה. ת"א 90 הניב 20.9% בחצי הראשון, ו-13.1% בשני, בעוד ת"א 35 עבר מ-7% בחצי הראשון ל-16.4% בחצי השני.
אם בכל זאת רוצים לבחור הנתונים מצביעים על כמה כללי אצבע. ראשית, דמי הניהול - אולי הנתון החשוב ביותר שעליכם לקחת בחשבון. השני הוא להסתכל על כמה מחזורי השקעה ולא רק על שנה שנתיים. שנה אחת מוצלחת לא מבטיחה כמעט כלום בטווח הארוך. אבל לפני שבוחרים קרן, חושב גם לקחת בחשבון את רמת הסיכון. את שנת 2022 אף אחת מהקרנות לא סיימה ברווח, וההפסד הממוצע הוא 17.2%. האם אתה מסוגל לעמוד בירידה של 17.2% בהשקעה שלך? משקיע שלא יעמוד בלחץ הזה גם לא יהנה מהשנים הטובות כי הוא כבר לא יהיה בשוק
