בג"ץ: לנמק מדוע לא תבוטל הסמכת בתי הדין הרבניים לכרוך את ענייני הממון בגט
הוציא צו על תנאי בעקבות החוק שהעניק סמכות זו לבתי הדין. ישראל חופשית טענה לפגיעה בזכויות יסוד; המדינה ביקשה לדחות את העתירה על הסף ולגופה
בג"ץ מורה לכנסת, ליועצת המשפטית לממשלה ולבתי הדין הרבניים לנמק מדוע לא יבוטל התיקון לחוק בתי הדין הרבניים, המעניק להם סמכות שיפוט ייחודית "בכל עניין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאישה, מזונות לילדי הזוג והשבה של הוצאות מזונות לילדי הזוג שהוציא אחד ההורים". השופטים דפנה ברק-ארז, עופר גרוסקופף וגילה כנפי-שטייניץ הורו להגיש עד 3.1.27 תצהירי תשובה בעתירת תנועת ישראל חופשית.
התנועה טענה, כי "ענייני המשפחה אינם אך חלק מזכויות היסוד של האדם .הם בעלי חשיבות אדירה עבורו. קשה לחשוב על נושא חשוב יותר לאדם מאשר הקשר שלו עם ילדיו. גם הקניין המחולק בעת פרידת בני זוג, הוא פעמים רבות הקניין האישי והחשוב ביותר לפרט (ביתו, חפצים בעלי ערך רגשי גבוה וכיו"ב), ומשפיע באופן ישיר על איכות חייו וחיי משפחתו".
לדבריה, האפשרות לכרוך את ענייני הרכוש בסוגיית הגירושין (זה יש לבתי הדין סמכות בלעדית) "מאפשרת לאחד מבני הזוג לכפות על הצד השני דיון בפני ערכאה דתית, בנושאים העומדים בלב זכויות היסוד שלו, העניינים האישיים והחשובים לו ביותר, בתנאי שהקדים להגיש תביעת גירושין ובה 'כרך' את אותם עניינים נוספים". לשיטתה, מדובר בפגיעה בחופש הדת ומחופש מדת, בזכות הגישה לערכאות, בהליך ההוגן ובזכות לשוויון, ופותחת פתח לסחטנות כלפי האישה במישור הקנייני כתנאי לקבלת הגט.
בעקבות פסיקתו של בג"ץ
היועצת המשפטית ובתי הדין הזכירו, כי השינוי בחקיקה נעשה בעקבות פסיקתו של בג"ץ, ולפיה בהעדר הסמכה בחוק - לא רשאים בתי הדין לכרוך את נושאי הממון בסידור הגט. לדבריהם, יש לדחות על הסף את העתירה "משום שאינה בשלה להכרעה. עיקר טענות העותרת הן טענות לפגיעה בזכויות. בכלל זה נטענות שלוש טענות: קיפוח הקטין, הטיית בתי הדין הרבני לרעת נשים, והיווצרות מרוץ סמכויות. טענות אלה אינן נסמכות על תשתית עובדתית, אלא על השערות באשר לאופן שבו עשוי התיקון לפעול. משום כך, בשלב זה הן אינן מבוססות".
עוד נטען, כי יש לדחות את העתירה גם לגופה, שכן יש להוכיח פגיעה בלתי מידתית בזכות יסוד חוקתית על מנת לפסול חקיקה ראשית - נטל בו לא עמדה ישראל חופשית. חובה להידון בפני בית דין דתי אינה פגיעה בחופש מדת והוא חלק בלתי נפרד ממערכת המשפט. החוק אינו מונע גישה לערכאות אלא רק קובע מהי הערכאה שתדון בנושא. מירוץ הסמכויות איבד מתוקפו לאחר החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה משנת 2014, ואין לייחס מראש שיקולים זרים לדיינים.
את ישראל חופשית מייצגים עוה"ד חגי קלעי וליאור סוקול; את הכנסת מייצגים עוה"ד יצחק ברט וירון אונגר; את היועצת המשפטית מייצגים עוה"ד רועי שויקה ואסתי אוחנה; ואת בתי הדין - עו"ד רפי רכס.
