גם כ-1.5 מיליארד רכישה עצמית של נייס לא עזרו - המניה עדיין במגמת צניחה

כמעט כל מניה רביעית שנייס הנפיקה אי פעם חזרה לידיה. בהון של חברת התוכנה רשומות כ-75 מיליון מניות, ומתוכן כ-17.5 מיליון, כ-23%, מוחזקות בידי החברה עצמה כמניות באוצר. בידי הציבור נשארו כ-57 מיליון מניות. הנתונים עולים מזימון האסיפה השנתית שפרסמה החברה בסוף אוקטובר, והם מסכמים מהלך שנמשך כמה שנים: נייס קנתה מניות ב-288 מיליון דולר ב-2023, ב-369 מיליון דולר ב-2024, ב-489 מיליון דולר ב-2025 ובעוד 311 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2026.

בסך הכל מדובר בכ-1.5 מיליארד דולר שהוציאה החברה על רכישה עצמית בתוך שלוש שנים וחצי, סכום השווה לכ-22% משווי השוק הנוכחי שלה, שעומד על כ-6.6 מיליארד דולר.

הקצב עלה עם הזמן. בסוף 2024 החזיקה החברה כ-11.5 מיליון מניות באוצר, כ-15% מההון המונפק. שנה אחר כך המספר הגיע ל-14.3 מיליון, ועכשיו הוא עובר את 17.4 מיליון. מספר המניות שבידי הציבור ירד בתקופה הזאת מכ-63.2 מיליון לכ-57.4 מיליון, ירידה של כ-9%. מספר המניות המונפקות נשאר כמו שהוא, כלומר החברה בחרה להחזיק את המניות שקנתה ולא לבטל אותן.

למשקיעים יש לזה משמעות ישירה. למרות שהמניות באוצר עדיין נכללות במספר המניות שהונפקו, הן לא נכללות במספר המניות שבמחזור לצורך חישוב הרווח למניה ושווי השוק.

המניות באוצר נספרות בהון הרשום, אבל בחישוב שווי השוק, ברווח למניה ובהצבעות באסיפה המניות שבידי הציבור הן שקובעות. כל מניה שנייס קונה מגדילה מעט את החלק של כל בעל מניות שנשאר. הצד השני הוא הגמישות: נייס יכולה להוציא את המניות האלה שוב, וב-2025 היא העבירה כ-815 אלף מניות מהאוצר לעובדים במסגרת תוכניות התגמול. גם בעסקת קוגניגי, שבה שילמה כ-887 מיליון דולר במזומן, התחייבה החברה להעניק למייסדים כ-160 אלף ADS לאורך שנתיים, בתנאי שימשיכו לעבוד בה.

מחירי הקנייה פחות מחמיאים. לפי הדוח השנתי, ב-2025 שילמה החברה בממוצע כ-134 דולר למניה.

במרץ לבדו רכשה יותר מ-1.4 מיליון מניות במחיר ממוצע של 149 דולר, ובדצמבר רכשה יותר מ-1.17 מיליון מניות במחיר ממוצע של כ-109 דולר.

המניה נסגרה בסוף השבוע בנאסד"ק על 113 דולר, כך שחלק גדול מהקניות של השנה שעברה נמצא כרגע בהפסד על הנייר. בסוף 2021 נסחרה החברה בשווי של כמעט 19 מיליארד דולר, ומאז היא איבדה כשני שלישים מערכה. מתחילת השנה המניה כמעט לא זזה, וב-12 החודשים האחרונים היא ירדה בכ-19%.

המספרים שמאחורי הקניות

בפברואר אישר הדירקטוריון תוכנית רכישה חדשה של 600 מיליון דולר, בנוסף ליתרות שנותרו מתוכניות קודמות, כך שמסגרת הרכישה הפנויה הסתכמה בכמיליארד דולר. ברבעון הראשון של 2026 נייס לא חסכה וקנתה מניות בכ-250 מיליון דולר. ברבעון השני היא האטה לכ-60 מיליון דולר, פחות מהתזרים מפעילות שוטפת של כ-120 מיליון דולר באותו רבעון. נראה שההאטה קשורה גם לקופה: בסוף יוני עמדו המזומנים וההשקעות לזמן קצר על כ-355 מיליון דולר, לעומת כ-420 מיליון דולר בסוף 2025, כשלחברה אין חוב פיננסי. במהלך 2025 היא גם פרעה 460 מיליון דולר של חוב.

בצד העסקי התוצאות מעורבות. ברבעון השני צמחו ההכנסות בכ-8% לכ-780 מיליון דולר, והכנסות הענן עלו בכ-13% לכ-610 מיליון דולר. ההכנסות השנתיות החוזרות מתחום הבינה המלאכותית הגיעו לקצב של 362 מיליון דולר, כ-15% מהכנסות הענן.

• נייס חוזרת לתל אביב עם פער של כ-5%: המכפיל ל-2027 עומד על פחות מ-10
• הפועלים מעלה את מחיר היעד לנייס - אבל גם הסיכון עלה

עם זאת, הרווח התפעולי לפי כללי החשבונאות ירד לכ-105 מיליון דולר, שיעור של כ-13% לעומת כ-22% שנה קודם, והרווח הנקי נחתך לכ-83 מיליון דולר מכ-187 מיליון דולר. ברווח המתואם הירידה מתונה יותר, ל-2.70 דולר למניה מ-3.01 דולר.

כאן נכנסת לתמונה הרכישה העצמית: צמצום מספר המניות שבמחזור מסייע לתמוך ברווח למניה, גם כאשר הרווח הכולל של החברה נשחק.

רכישה עצמית יכולה להעלות את הרווח למניה גם כשהרווח הנקי יורד, משום שהרווח מתחלק בין פחות מניות. אבל היא אינה משפרת כשלעצמה את הרווחיות או את תזרים המזומנים של העסק.

התחזית לשנת 2026 עומדת על הכנסות של 3.17-3.19 מיליארד דולר, צמיחה של כ-8%, ועל רווח מתואם של 11.06-11.26 דולר למניה, אחרי שהחברה העלתה את טווח הרווח פעמיים השנה. לפי מחיר המניה הנוכחי, מדובר במכפיל של כ-10 על הרווח המתואם הצפוי, נמוך יחסית לחברות תוכנה בצמיחה דומה. חלק מהשוק רואה בזה הזדמנות, וחלק אחר מעריך שהמחיר משקף חשש אמיתי: סוכני AI שמחליפים נציגי שירות עלולים לצמצם את מספר המשתמשים שעליהם נייס גובה תשלום. לרבעון השלישי צופה החברה הכנסות של 780-790 מיליון דולר. להרחבה: מנכ"ל נייס: "ה-AI הוא רוח גבית, לא איום עבורינו"

את התשובה לחשש הזה מנסה לבנות נייס בהנהגת סקוט ראסל, בכיר לשעבר ב-SAP שהחליף את ברק עילם בתחילת 2025. הצעד הגדול שלו עד כה היה רכישת קוגניגי הגרמנית, המפתחת סוכני AI שיחתיים, והשילוב שלה בפלטפורמת CXone. הרכישה, שהושלמה בספטמבר 2025, עלתה לנייס כ-887 מיליון דולר במזומן.

• מודי'ס מעלה את תחזית הצמיחה לישראל ל-6% - אך מודאגת מהממשלה הבאה
• רמי לוי: "אנחנו רואים שהכלכלה חזקה והצריכה הולכת וגדלה"

ראסל זכאי לשכר בסיס של 900 אלף דולר בשנה ולמענק שנתי של 120% מהשכר כשהיעדים מושגים, וזה לפני רכיב ההון.

האסיפה השנתית, שתתכנס בתחילת דצמבר ברעננה, מביאה גם חילופי יו"ר. דייויד קוסטמן, יו"ר הדירקטוריון מאז 2013, שמכהן במקביל כמנכ"ל Teads, הודיע שיעבור לכהן כדירקטור מן המניין. ההחלטה נועדה לעמוד בהנחיות של חברת הייעוץ ISS, שמגבילות את מספר התפקידים שדירקטור יכול להחזיק בחברות ציבוריות. את מקומו יתפוס ליאו אפותקר, לשעבר מנכ"ל SAP ו-HP, שיהיה זכאי לאותם תנאי תגמול של היו"ר היוצא: כ-147 אלף דולר בשנה תוספת ליו"ר, מעבר לגמול הדירקטורים הרגיל של 40 אלף דולר בשנה, תשלום על כל ישיבה ומענק הוני ששוויו נקבע במדיניות התגמול על כ-250 אלף דולר בשנה לדירקטור.
לדירקטוריון מוצע גם גבי זליגסון, לשעבר מנכ"ל קורנית ונובה, ובמקביל יוצא רימון בן שאול. זהבה סימון מוצעת לקדנציה נוספת של שלוש שנים כדירקטורית חיצונית.

במבנה הבעלות בולט פיזור רחב. הראל השקעות היא בעלת המניות היחידה שמעל 5%, עם כ-5.4%, ו-Principal Global Investors הודיעה באוקטובר שירדה מתחת לסף. בחברה בלי גרעין שליטה, רכישה עצמית בהיקף כזה היא אחת הדרכים המרכזיות שבהן ההנהלה מחזירה כסף לבעלי המניות. 

אלא שהשאלה המרכזית עבור המשקיעים אינה רק כמה מניות נייס רכשה, אלא האם המחיר ששילמה עליהן היה נכון. רכישה עצמית יכולה להיות דרך יעילה להשביח את חלקם של בעלי המניות כאשר המניה נסחרת מתחת לשוויה הכלכלי. אבל אם העסק עצמו מתקשה לצמוח, הרווחיות נשחקת והבינה המלאכותית משנה את מודל התמחור של החברה, גם מיליארדי דולרים של רכישות לא בהכרח יצליחו לעצור את הירידה במניה.

להרחבה: נייס חוזרת לתל אביב עם פער של כ-5%: המכפיל ל-2027 עומד על פחות מ-10