"לכנסת יש יותר לגיטימציה מאשר לממשלה"

תוצאות הבחירות השבוע מבשרות על תקופה של חוסר ודאות - לא רק מבחינת הדרך להקמת ממשלה, אלא גם מבחינת השליטה במדינה בימים ובשבועות הקרובים. מה ניתן ולא ניתן לעשות בתקופה הקרובה? ראיון עם ד"ר גיא לוריא, עמית מחקר במעבדה לממשל שיפוטי וראש התוכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה.

כיצד מכוננים כנסת חדשה?

"המועד האחרון לפרסום התוצאות הוא שמונה ימים לאחר הבחירות, כלומר: יום רביעי הבא, 4 בנובמבר. ישיבת הפתיחה של הכנסת היא שבועיים לאחר הבחירות - 10 בנובמבר הפעם. אז חברי הכנסת מצהירים אמונים, וברגע בו מתקיימת הישיבה הראשונה - זו הכנסת המכהנת".

מה קורה אם צריך לטפל במשהו דחוף בזמן הביניים, למשל לאשר תקנות וצווים בטחוניים?

"לפי עקרון הרציפות שבחוק יסוד הכנסת, הכנסת הקודמת ממשיכה לכהן עד כינוסה של הכנסת החדשה. ברמה המשפטית אפשר גם לכנס אותה, אבל אני לא חושב שיש לזה תקדים".

כיצד פועלת הכנסת כאשר עדיין אין ממשלה?

"הדבר הראשון שצריכה הכנסת לעשות הוא לבחור יו"ר. אם יו"ר הכנסת היוצאת נוכח, הוא מנהל את ישיבת הפתיחה של הכנסת החדשה; בהעדרו עושה זאת הוותיק שבין חברי הכנסת. יו"ר הכנסת צריך להיבחר לא יאוחר מהמועד בו הכנסת מתכנסת לכינון הממשלה.

"מפסק דינו של בג"ץ בעניין יולי אדלשטיין ברור, שאם רוב חברי הכנסת מבקשים זאת, אפשר לבחור אותו מוקדם יותר, ואז יש לעשות זאת בהקדם האפשרי. אם תהיה בישיבת הפתיחה הקרובה דרישה של 61 חברי כנסת לבחור יו"ר, יהיה צריך לעשות זאת באותה ישיבה או יום-יומיים לאחר מכן. במקרה כזה, אמיר אוחנה יצטרך להשביע את חברי הכנסת ואז להעלות לדיון את נושא החלפתו".

מי מנהל בינתיים את ענייני הכנסת?

• חשד להתערבות קטארית בבחירות: סולברג הורה לשב"כ לפתוח בחקירה
• הבחירות הסתיימו, הכישלונות נשארו: מי המפסידים הגדולים של בחירות 2026?

"הוועדה המסדרת. לפי החוק צריך להקים אותה מוקדם ככל האפשר לאחר כינוסה של הכנסת, ובראשה עומד חבר כנסת מהסיעה שעל העומד בראשה הטיל נשיא המדינה להרכיב את הממשלה. לנשיא המדינה יש שבוע מיום פרסום התוצאות להטיל את המנדט, במקרה שלנו - 11 בנובמבר. מעשית, בעבר הטלת המנדט נעשתה עוד לפני כינוס הכנסת.

"הרכב הוועדה המסדרת הוא באופן יחסי לגודל הסיעות וכולן מיוצגות בה, לפחות עם נציג אחד. היא מרכיבה את הוועדות הקבועות ואחראית על ניהול הבית עד אז. הוועדה המסדרת יכולה להקים שתי ועדות זמניות - חוץ וביטחון, וכספים. היא גם יכולה להקים ועדות לעניינים מיוחדים, כפי שעשו כנסות קודמות כאשר קידמו כל מיני הצעות חוק".

הכנסת יכולה להעביר בתקופה הזאת את "חוק הנאשם", שימנע מבנימין נתניהו להתמודד בשל משפטו?

"מבחינת סמכות, היא יכולה לחוקק - כולל חוקי יסוד. היו כנסות שתיקנו חוקי יסוד, למשל לשינוי מספר השרים וליצירת ממשלת החילופין, עוד לפני כינון הממשלה. בג"ץ דן בתיקונים כאלה, והנשיאה אסתר חיות אמרה שאין זה אידיאלי לעשות זאת בלוח זמנים מהיר לפני הרכבת הממשלה. אבל בג"ץ קבע שזה אינו פגם היורד לשורשה של החקיקה ולא ביטל אותה בשל כך".

"חוק הנאשם", במיוחד אם קיימת אפשרות ממשית של בחירות נוספות בעוד מספר חודשים, לא יהיה פרסונלי ופסול?

• "אנחנו מנסים לזהות את חיידק המצוינות"
• העליון: לא צריך את הסכמת הצדדים לפשרה או להסדר דיוני כשהם מיוצגים

"זה תלוי בפרטים. ברור שאם התחולה מיידית, יש פה אלמנט שיכול להיחשב לפרסונלי. בכל מקרה נכון שחקיקה לא תהיה בעלת אופי פרסונלי, אלא תטפל בסוגיות עקרוניות, ולכן עדיפה תחולה שלא משתמע ממנה מהלך פרסונלי".

מאחר שאין ממשלה, ניתן יהיה להעביר רק הצעות חוק פרטיות.

"נכון, וזה אומר שצריך ארבע קריאות, כולל הקריאה הטרומית".

אם אין ועדת חוקה, מי ידון בהכנת חוקים לקריאה שנייה ושלישית?

"הוועדה המסדרת יכולה להקים ועדה לעניין מסוים או לחוק מסוים. תיקון פקודת המשטרה בתחילת הקדנציה היוצאת, מה שמכונה 'חוק בן-גביר', הועבר בוועדה מיוחדת לפני הקמת הממשלה ולפני כינון הוועדות הקבועות".

הפעם יש עוד סוגייה חסרת תקדים: בחירת מבקר המדינה.

"נכון. בג"ץ הורה לבחור את המבקר שוב, מהסיבוב השני [בין יוסף אלרון למיכאל ראבילו – א.ל]. אבל לא ברור מה קורה כאשר הבחירה היא בכנסת חדשה. בג"ץ ביקש את עמדת הצדדים והיועצת המשפטית לממשלה, ועדיין אין הכרעה. לפי פסק הדין מחודש יולי, הבחירה מחדש אמורה הייתה להתקיים בהקדם האפשרי - אבל זה לא נעשה. אם הבחירה כעת צריכה להתחיל מהתחלה, היא כפופה ללוח הזמנים שבחוק מבקר המדינה, שקובע כמה שבועות, וברור שלא תוכל להיות בהקדם האפשרי".

האם הפעם הכנסת תהיה יותר חזקה מהממשלה, לפחות לכמה שבועות?

"במערכת יש איזונים ובלמים. ביחסים טובים בין הרשויות, לכנסת יש יותר מעמד מאשר היום; כיום היא מאוד חלשה ביחס לממשלה. אבל כעת יהיו כנסת קבועה וממשלת מעבר, כאשר לכנסת יש יותר לגיטימציה מאשר לממשלה, כי היא נבחרה ויש בה רוב שאינו משתקף בהרכב הממשלה היוצאת".

זו תהיה כנסת לעומתית לממשלה.

"זו לכל הפחות כנסת שיש לה יותר לגיטימציה מאשר הממשלה. שיקול הדעת של כל ממשלה יוצאת מוגבל יחסית לממשלה רגילה, והפעם - על אחת כמה וכמה".

מה הסמכויות של הממשלה היוצאת? כאשר הולכים לבחירות, הסמכויות של הממשלה מוגבלות מאחר שלא בטוח שתקבל שוב את אמון הציבור. כעת ברור שהיא לא קיבלה אותו.

"ברמה העקרונית, המצב המשפטי לא השתנה. כל ממשלה שהחזירה את המנדט לבוחר, מכהנת מכוח רציפות ולא מכוח אמון הכנסת. ברמה המעשית זה יקשה עליה, כי היא לא יכולה להעביר חוקים, לא יכולה להעביר תקנות, לא יכולה לשנות את התקציב".

תהיה לה למשל לגיטימציה לצאת למלחמה?

"לגיטימציה וסמכות הן שאלות נפרדות. חוק יסוד הממשלה אינו מבדיל בין ממשלה רגילה לממשלת מעבר; לכל ממשלה יש סמכויות בתחום הביטחון. הלגיטימציה היא עניין של מנדט ציבורי, שתלוי בשאלה עד כמה מהלכיה של הממשלה נתפסים כמהלכים כנים".

ד"ר גיא לוריא (צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)