לצעדי הממשלה יש השפעה ישירה על הכיס של כל אזרח ועל מצב המשק כולו. באמצעות התקציב, מדיניות המיסוי, ההשקעה בתשתיות וסדרי העדיפויות הכלכליים, מעצבת הממשלה את סביבת הפעילות של עסקים ומשקי בית כאחד, ולכן החלטותיה נבחנות בקפידה על ידי השווקים והגורמים הכלכליים.
אישור התקציב השנתי, רפורמות מבניות והחלטות על היקף ההוצאה הציבורית משפיעים על הגירעון, על רמת החוב הלאומי ובעקיפין גם על סביבת הריבית בנק ישראל. יציבות פוליטית והמשכיות שלטונית נחשבות לגורם חשוב
באמון המשקיעים המקומיים והזרים במשק.
גם חברות דירוג האשראי הבינלאומיות עוקבות אחר ההתנהלות התקציבית של הממשלה, ודירוג האשראי של המדינה משפיע על עלות הגיוס של אג"ח ממשלתיות ועל תנאי המימון של המשק כולו.
המתח המובנה שבין מדיניות פיסקלית מרחיבה,
שנועדה לעודד צמיחה, לבין הצורך במשמעת תקציבית מלווה כל ממשלה, והוא מקרין על התנהגות השוק ההון. בעמוד זה מתרכזות הידיעות הכלכליות הנוגעות למהלכי הממשלה.
בית המשפט העליון מתחמק מהכרעות קשות ותקדימיות בנושאי בן-גביר וחקירת המלחמה, למרות שחובתו לפסוק. שופטי נתניהו ממשיכים להפגין אוזלת יד, למרות שחובתם לנהל את ההליך
בן-גביר הורה לדרג המקצועי שלא להתייצב לדיון בוועדות בראשות נציגי האופוזיציה. העתירה נמחקה לאחר שחזר בו, וברק-ארז העירה: ניתן להצטער שהיה צורך להגיש אותה
דיווחו של נתניהו על הסרטן והטיפול שעבר עורר מחדש את הדיון בשאלת חובת הגילוי על מצבם הרפואי של בכירי המדינה. לא ניתן ללמוד היקש מדיני ניירות ערך - אומר עו"ד רון אבלסקי ממשרד ERM
נתניהו, בן-גביר ובהרב-מיארה יודיעו עד 3 במאי אם הצליחו לגבש נהלים, ואם לא - מהם חילוקי הדעות שנותרו. בג"ץ מגביל מינויים בכירים במשטרה ואוסר על בן-גביר להתבטא לגבי הפעלת כוח משטרתי
לאחר עשר שעות דיון בבג"ץ בעתירות להדחתו של בן-גביר: הסכמה על ניסיון להגיע לנהלים מוסכמים ועל אפשרות של מנגנון אכיפה, מחלוקת על דרישת בהרב-מיארה לצווי ביניים