אייל זמיר, דני לוי, דדי ברנע, דוד זיני (צילום: דוברות המשטרה)
אייל זמיר, דני לוי, דדי ברנע, דוד זיני (צילום: דוברות המשטרה)

עדת השרים לחקיקה תדון בפוליטיזציה של המשרות הבכירות ביותר

הצעת חוק של ח"כ מהליכוד: כל הבכירים - כולל הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראשי המוסד והשב"כ ובכירי הפרקליטות - יוחלפו אוטומטית 100 יום לאחר הקמת ממשלה חדשה, אלא אם זו תחליט על הארכת כהונתם

איתמר לוין |
נושאים בכתבה ממשלה מינויים

ועדת השרים לחקיקה תדון (10.5.26) בהצעת החוק של ח"כ שלום דנינו (הליכוד), ולפיה כל הבכירים בשירות המדינה יוחלפו אוטומטית עם הקמת ממשלה חדשה, אלא אם ממשלה זו תאריך את כהונתם. מדובר ברמטכ"ל, המפכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד, נציב שירות בתי הסוהר, נציב שירות המדינה והמשנה לנציב, היועץ המשפטי לממשלה והמשנים ליועץ, מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות, מנכ"לי משרדי הממשלה ויחידות הסמך והמשנים למנכ"לים.

ההצעה היא לתקן את חוק יסוד הממשלה - במטרה להקשות במיוחד על בג"ץ לבטל את התיקון, אם יאושר. משמעותה היא פוליטיזציה מוחלטת של התפקידים הבכירים ביותר, כולל בראשות כל גופי הביטחון והמשרות המשפטיות המרכזיות, וזאת בניגוד לפסיקה עקבית וארוכת שנים של בג"ץ בדבר עצמאותו של השירות הציבורי והא-פוליטיות שלו.

ההצעה מבקשת לבטל את כל הנהלים הקיימים למינויים בכירים, כולל הוועדות הציבוריות הבוחנות את כשירותם. דנינו מציע לקבוע בחוק, כי "לממשלה נתונה הסמכות המלאה והבלעדית למנות או להימנע ממינוי אדם לכהונת בכיר בשירות המדינה, לפי שיקול דעתה הבלעדי ובכפוף לתנאי הכשירות הקבועים לתפקיד". עוד ייקבע, כי הכנסת תהיה רשאית לקיים שימוע פומבי למועמדים, בוועדה בה יהיו נציגי הקואליציה והאופוזיציה, אך עמדתה לא תחייב את הממשלה. עוד מוצע לקבוע, כי הממשלה תוכל לפטר כל אחד מהבכירים לפי שיקול דעתה הבלעדי, לאחר שימוע.

"השליטה והבקרה הולכת ונחלשת"

בדברי ההסבר טוען דנינו: "מדינת ישראל חריגה ביחס למקובל בדמוקרטיות המובילות בעולם בחולשת השליטה והבקרה של נבחרי הציבור על הפקידות הממשלתית הבכירה ועל פעולותיה. ניתן לראות כי מאז שנות ה-90, השליטה והבקרה של הממשלה על מינוי בכירי שירות המדינה, גופי הביטחון והשירות המשפטי הולכת ונחלשת. כתוצאה מכך נחלשת השליטה והבקרה של הממשלה על פעולותיהם של בכירים אלה.

"ישראל חריגה ביחס למקובל בעולם המערבי גם באשר לריכוז הכוח המופקד בידי בכירים בלתי נבחרים אלה. לנוכח שילוב זה, הרי שחולשת הבקרה של הממשלה על המשרות הבכירות האמורות יוצר משבר כפול: הן לעקרון שלטון העם והן לתפקודן ההרמוני וההיררכי של כלל גופי הביצוע, בקצב ובעקביות ראויים, למען העם".

כמו בארה"ב, גרמניה וצרפת

עוד טוען דנינו, כי חילופים כאלה מקובלים בארה"ב, גרמניה וצרפת, בעוד בישראל "הציבור עוקב לא פעם בתדהמה כיצד דווקא בסוגיות עקרוניות מאוד גורמי  הממשלה פועלים באופן סתירתי, לעיתים תוך סיכול חזיתי של החלטות הממשלה בידי גורמי הביצוע הכפופים לה... לא פעם החלטות ממשלה לא מיושמות, או לא מיושמות במועד, כתוצאה ממחסור בהיררכיה", אשר לטענת דנינו עמד ביסוד מחדל מלחמת יום הכיפורים ויש לייחס לו גם את 7 באוקטובר.

ההצעה מיועדת "לעבור משירות ציבורי שאינו מחויב באופן מלא לרצונו האותנטי של העם, לשירות לציבור שמבטא את רצון העם ואת צרכיו, כפי שמשתקפים בבחירות. מכיוון שבדמוקרטיה הדרך היחידה להגדיר את האינטרס הציבורי היא על ידי הציבור עצמו בבחירתו, החוק המוצע יביא למנגנון ממשלתי שבמקום לקדש ולשמר את הבירוקרטיה ואת המנגנון כשלעצמו, הוא יקדש וישמר את המחויבות לציבור עצמו", ממשיך דנינו.

קיראו עוד ב"משפט"



הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה