אנגלמן: השינויים התכופים במבנה הממשלה עולים מאות מיליונים בשנה

ריבוי משרדי הממשלה וההעברות התכופות של סמכויות וגופים ביניהם גובה מחיר של לכל הפחות מאות מיליוני שקלים בשנה – קובע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.

בשנים 2024-2020 – בזמן הממשלות ה-37-35 (ממשלת החילופין בראשות בנימין נתניהו, ממשלת בנט-לפיד וממשלת נתניהו הנוכחית) – התקבלו 76 החלטות על שינויים במבנה הממשלה, מחצית מהן בידי הממשלה הנוכחית. בתקופה הזו התקבלו החלטות בדבר העברת 50 שטחי פעולה בין משרדי ממשלה: 30 הועברו פעם אחת; 16 הועברו פעמיים; שניים הועברו שלוש פעמים; ושנים - ארבע פעמים. כל ממשלה עסקה בממוצע בשליש מתקופת כהונתה בשלמת העברת שטחי פעולה שהחליטה להעבירם בתחילת הכהונה.

בדיקת משרד המבקר העלתה, כי מספר המשרדים והשרים בישראל גדול בהרבה מאשר במדינות אחרות. בשנת 2024 היו בישראל 31 משרדים ו-35 שרים – לעומת 23 ו-21 (בהתאמה) בדנמרק, 12 ו-19 בפינלנד, 12 ו-21 בהולנד, 18 ו-15 באירלנד, 12 ו-14 באוסטריה ו-14 ו-14 בצרפת. בשנים 2025-2003 גדל מספר השרים בישראל ב-65% והוא הגיע לשיא של 38 בממשלה הנוכחית.

"פגיעה מתמשכת וממשית בעבודתן"

"החלטות הממשלה התדירות בדבר העברת שטחי פעולה בין משרדים הן תופעה שהולכת ומתרחבת, עד לכדי פגיעה מתמשכת וממשית בעבודתן", קובע אנגלמן. משרד המבקר בדק כמה מן ההעברות ובין היתר מצא נזק הנובע מהעדר קו ממשלתי יציב בהובלת שטחי פעולה מרכזיים הנוגעים לפיתוח ולשיקום של אזורים, יישובים ואוכלוסייה שנפגעו קשות ואף עלולים להיפגע אנושות בעקבות מלחמה או אסונות כגון רעידות אדמה. זהו גם מוקד כשלון הממשלה במתן מענה לחזרת תושבי הצפון ליישוביהם ולשיקום הצפון, הוא מזכיר דוח קודם שלו.

• הממשלה אישרה לקדם הקמת נמלים יבשתיים בישראל
• בהרב-מיארה מבקשת עוד שבועיים לדיונים עם בן-גביר על יחסיו עם המשטרה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שורה של ממשלות בראשות נתניהו דנו ואף החליטו על צמצום מספר המשרדים, אך לא עשו זאת. ב-2015 המליץ על כך צוות מקצועי; הממשלה הקימה ב-2016 צוות שיבחן את ההמלצות והסתפקה בכך. ב-2018 המליץ צוות בין-משרדי להגביל את מספרם ל-17; הממשלה החליטה שזה יקרה מהממשלה הבאה – ולא ביצעה. ב-2024 היא החליטה לבחון ביטול חמישה משרדים, ולא עשתה זאת.

ממשלת החילופין וממשלת בנט-לפיד כלל לא דנו בנושא, אם כי ממשלת בנט-לפיד סגרה ארבעה מבין ששת המשרדים שהקימה קודמתה והחזירה את תחומי פעילותם למשרדים הקודמים. לעומת זאת, הממשלה הנוכחית הקימה חמישה משרדים, ושניים מהם נסגרו בהמשך כהונתה.

שורשי התופעה בתהליכים פוליטיים לגיטימיים, ואולם היקפה הנוכחי פוגע משמעותית "ביכולת הממשל לפעול בתחומים רבים באופן יעיל ותכליתי ולהשיג מטרות ויעדים לאורך זמן. תופעה זו מובילה לעיתים לפגיעה בשירות לציבור, לנסיגה בהיבט המקצועי של הפעילות הממשלתית, לאובדן הידע הנחוץ לפעילות יחידות הממשלה ואף לבזבוז משאבי הציבור.

• פימי נכנסת לסלטי שמיר: רוכשת 50% לפי שווי של כ-70 מיליון שקל
• המלחמה ופסח עצרו את הצריכה: ירידה בהוצאות באשראי באפריל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תוכנית להצלת שער הדולר באמצעות משרד האוצר

"תחום פעולה או משרד המועברים כמה פעמים בתוך שנים אחדות בין זרועות הממשל ובין משרדים שונים - כאשר זמן ניכר מוקדש לתהליך המעבר עצמו, ולעיתים משאביהם מדוללים בסופו של דבר - מתקשים לפעול בעקביות ובתכליתיות להשגת יעדים משמעותיים לאורך זמן. הנזק הנגרם בשגרה לפעילות הממשלתית עקב העברה תדירה של שטחי פעולה בין משרדי ממשלה עלול להתעצם בשעת חירום", מתריע אנגלמן.

קורא לנתניהו לצמצם את מספר המשרדים