ביהמ"ש הורה לאגודת ישראל להתחיל בהליך שיאפשר לנשים להתקבל למפלגה

אגודת ישראל חייבת ליצור בתוך שנה את התנאים לקיומו של מיפקד חברים, אותו לא ערכה מזה 50 שנה, כצעד ראשון לקראת מתן אפשרות לנשים להצטרף כחברות למפלגה. כך קובעת סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, רחל ברקאי, האומרת שהמפלגה מפרה את תקנונה-שלה. המפלגה לא קיבלה מעולם אישה כלשהי לשורותיה ונשים מעולם לא ייצגו אותה בכנסת ובתפקידים ציבוריים אחרים.

בשנת 2018 הורה בג"ץ לאגודת ישראל למחוק מתקנונה את המילה "איש" בהגדרת מי שיכולים להיות חבריה, ונתן תוקף להצהרתה לפיה אין מניעה תקנונית ומשפטית לקבל נשים. עם זאת, המפלגה הצהירה שאין שינוי בעמדת מועצת גדולי התורה, ולפיה נשים אינן יכולות להיות חברות בה. התקנון הנוכחי קובע כך:

"כל המעוניין להיות חבר באגודת ישראל יגיש בקשה בטופס מיוחד - כפי שינוסח מפעם לפעם על ידי ההנהלה או ועדת המיפקד המרכזית - שבו יצהיר בין השאר, כי הוא מזדהה עם מטרות המפלגה וכי הוא מקבל על עצמו את החלטות מוסדותיה המוסמכים וכי הוא כפוף למרות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בכל ענין מענייני אגודת ישראל, וכמו כן שהתחנך ו/או מחנך ו/או חינך את בניו בחינוך החרדי - ה'חינוך העצמאי', 'בית יעקב' וכדומה, תלמודי תורה והישיבות".

בשנת 2021 ביקשו שורה של נשים להתקבל למפלגה, תוך שהן מגישות הצהרה ממנה נעדרה ההתחייבות להישמע למועצת גדולי התורה. הן נדחו בנימוק שלא ניתן לקבל חברים חדשים בהעדר מיפקד פעיל. הנשים פנו לבית המשפט, שם הוסכם להביא את העניין בפני הבד"ץ של אגודת ישראל. בית הדין דחה (בספטמבר 2022) את הבקשה תוך שהוא קובע, שעצם הפנייה לבית המשפט מהווה זלזול עמוק במפלגה ובמועצת גדולי התורה. עוד נאמר, כי בהעדר מיפקד פעיל - המחייב שמירה על האיזון העדין בין החסידויות והסיעות השונות - אינו מאפשר לקבל חברים חדשים.

בית הדין הנחה את הנהלת המפלגה לעדכן אותו תוך שנה על קיום מיפקד, אך הדבר לא נעשה. בית המשפט מתח ביקורת על כך, שלוש מהנשים ביקשו להתקבל על פי הנוסח המלא של תקנון המפלגה אך נדחו. בית הדין טען, כי הן מזלזלות במוסדות התורה ונעדרות התאמה אינהרנטית. עוד נאמר, כי אם תוגש בקשה מכובדת מלווה בחוות דעת הלכתיות - מן הראוי שמועצת גדולי התורה תדון שוב בנושא.

ברקאי קובעת, כי זהו מקרה נדיר המצדיק התערבות של בית המשפט בפסיקתו של טריבונל פנימי. מאחר שתקנון אגודת ישראל מתווה דרך ברורה לקליטת חברים ולקיום מיפקד, אין המפלגה יכולה לחמוק מיישומו. "אין מפלגה רשאית לאחוז בחבל משני קצותיו: מחד גיסא, להתהדר בתקנון תקין העומד בדרישותיו הפורמליות של הדין, ומאידך גיסא, לסכל את הוצאתו מן הכוח אל הפועל בדרך של מחדל מתמשך והימנעות מהקמת המנגנונים התפעוליים הנדרשים למימושו", היא מדגישה.

שיתוק מוחלט של הזכות התקנונית

ברקאי מוסיפה: "המפלגה מצידה טענה, כי אינה מקיימת מיפקד חברים נוכח הצורך המורכב לשמר את האיזון העדין והרגיש הקיים בין מוסדותיה, פלגיה השונים, החסידויות והחצרות השונות. דא עקא, כפי שעולה מדברי הנתבעת עצמה, בפועל מתקיים כיום מנגנון קבלת חברים שונה לחלוטין מזה המעוגן בתקנון המפלגה, אשר אינו נשען כלל על פניות פרטניות של יחידים אלא מושתת על מפתח סיעתי היסטורי.

"צירוף החברים וייצוגם במוסדות המפלגה נעשים כיום במתכונת פנימית של חילופין סיעתיים המכונה 'ראש כנגד ראש', שבמסגרתה מוחלף נציג של חצר חסידית או סיעה ספציפית בנציג אחר מאותה החצר בלבד, לצורך שמירה על הייצוג הקהילתי. נמצא כי כיום, הלכה למעשה, אין כל מסלול פתוח להגשת בקשות אישיות להתפקד למפלגה, מחוץ למסגרת המוסדית-סיעתית, כפי שמורה סעיף 6ב לתקנון המפלגה, ומניעת רישומן של התובעות בטענה כי לא מתקיים מיפקד מנוגדת להוראה מפורשת זו המאפשרת הצטרפות ללא מגבלת מועדים תקנונית".

בשלב זה אין מקום לבחינת הטענה בדבר אפליה מגדרית אסורה, שכן "הפגם היסודי בנסיבות אלו אינו נעוץ ביחס בלתי-שוויוני בין פלוני לאלמוני, אלא בשיתוק מוחלט של הזכות התקנונית כשלעצמה באופן הגורם להוראות התקנון להיוותר בגדר אות מתה", מסבירה ברקאי. היא חייבה את אגודת ישראל בהוצאות בסך 25,000 שקל. העתירה הוגשה בידי פסיה הירץ, אודליה איש, תרצה בלוך ועמותת נבחרות, אשר יוצגו בידי עוה"ד חגי קלעי, נטע סרוסי ותמר בן-פורת. את אגודת ישראל ייצגו עוה"ד איתמר מירון ויעל קרסנר.

• אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל מתקוטטים על עיתון ערב בחירות