חוליות חוזרת לבורסה: תשקיף חסוי לפי שווי של כ-1 מיליארד שקל

קרן טנא וקיבוץ שדה נחמיה מנסים שוב להביא את יצרנית הצנרת חוליות לבורסה בתל אביב. החברה הגישה תשקיף חסוי, והשווי שעליו מדברים הפעם הוא כ-1 מיליארד שקל, גבוה יותר מהשווי שהמוסדיים דחו בניסיון הקודם לפני כארבע שנים. ההצדקה לכך היא גודל העסק: ההכנסות השנתיות של חוליות מגיעות לכ-800 מיליון שקל, כמעט פי שניים מהיקף הפעילות שהציגה אז. טנא, בראשות אריאל הלפרין, והקיבוץ מחזיקים כל אחד ב-47.5% מהמניות, ועוד כ-5% שייכים לעובדים.

במחיר כזה המשקיעים יקבלו את החברה לפי מכפיל הכנסות של כ-1.25. ב-2024 הסתכמו ההכנסות בכ-700 מיליון שקל ושיעור ה-EBITDA נע בין 15% ל-18%, כלומר כ-105 עד 126 מיליון שקל. חישוב גס מציב את השווי המבוקש בין פי 8 לפי 9.5 מה-EBITDA של אותה שנה, עוד לפני שמביאים בחשבון את החוב הפיננסי, שהיקפו יתברר עם פרסום התשקיף המלא. בחמש השנים האחרונות צמחה החברה בקצב שנתי ממוצע של כ-27%, בעיקר בזכות שורת רכישות.

המשווה הטבעית בבורסה היא פלסאון של קיבוץ מעגן מיכאל, שנסחרת לפי שווי של כ-1.3 מיליארד שקל, אחרי הכנסות של כ-1.87 מיליארד שקל ב-2025, ובמכפיל רווח של כ-8. פלסאון נסחרת במכפילים נמוכים יחסית להיסטוריה שלה, בין היתר בגלל התייקרות חומרי הגלם הפלסטיים. לפי הדוחות שלה, מחירי הרכש של הפלסטיק עלו מתחילת השנה בכ-24.5% על רקע הזינוק במחירי הנפט. חוליות תלויה באותם חומרי גלם, ולכן המוסדיים צפויים לבחון היטב את הרווחיות שלה בחודשים האחרונים. להרחבה: פלסאון נסחרת במכפיל 9 - על הדוחות והאם היא הזדמנות?

מפרספקס בקיבוץ לתשעה מפעלים בחמש מדינות

המפעל הוקם בשדה נחמיה שבגליל העליון ב-1947, והתחיל בייצור כלי בית מפרספקס. באמצע שנות ה-50 עבר לצינורות PVC, ובשנות ה-70 הוסיף צינורות פוליפרופילן ומוצרי אחסון. כיום מפעילה הקבוצה תשעה מפעלי ייצור בישראל, בהודו, בסלובניה, בפורטוגל ובגרמניה, ומוכרת ביותר מ-60 שווקים. מוצר הדגל הוא צנרת אקוסטית לשפכים, שמחליפה צנרת PVC ישנה ומפחיתה את רעש הזרימה בבניינים.

הפעילות מתחלקת לשני תחומים. תחום הזרימה, שכולל צנרת לאספקת מים, לביוב ולתשתיות חשמל ותקשורת, הניב כ-86% מההכנסות לפי הנתונים האחרונים שפורסמו, וכשני שלישים מהמכירות בו נעשו בישראל. תחום האחסון מייצר ארונות ומערכות מדפים לתעשייה, למשרדים ולמערכת הבריאות, ומוכר בערך שליש בישראל, שליש בארה"ב ושליש בשאר העולם. לקבוצה 12 פטנטים רשומים, רובם בחיבורי צנרת ובהפחתת רעש.

ההתרחבות לחו"ל התחילה ב-2014, עם רכישת ארגו הסלובנית בכ-4 מיליון אירו והקמת מפעל בהודו. הקצב עלה מאז שטנא, קרן פרייבט אקוויטי שהוקמה ב-2004 ומשקיעה בעיקר בתעשייה הקיבוצית, הצטרפה ב-2018, כשרכשה מחצית מהמניות בכ-100 מיליון שקל לפי שווי של כ-200 מיליון שקל. בהמשך נרכשו הלירומה הפורטוגלית בכ-46 מיליון שקל, חופית מקיבוץ כנרת בכ-38.7 מיליון שקל, 51% מוויסמן פרידמן מקריית אתא ו-70% מפגסוס, שמייצרת מערכות אחסון לתחום הרפואי. ב-2023 נוספו 70% מ-hpg הגרמנית, שפיתחה עוד בשנות ה-80 את חומר הגלם PE-RT לצנרת חימום תת-רצפתי והשיקה את הצינור הראשון מסוגו, ו-70% ממחל משאבות הישראלית. בשבע החברות העיקריות בקבוצה הועסקו ב-2024 כ-674 עובדים.

חלק גדול מהצמיחה מגיע מפרויקטי התשתיות בישראל. הקבוצה מוכרת צנרת לביוב ולניקוז, שוחות, צנרת להולכת חשמל ותקשורת ומערכות משאבות, מוצרים שנדרשים בכל קילומטר של כביש, מסילה ורכבת קלה ובכל שכונה חדשה. ויסמן פרידמן וחופית נרכשו בדיוק בשביל השוק הזה, ומחל משאבות הוסיפה התקנה ואחזקה של מערכות מים. עבודות הרכבת הקלה, שדרוג מערכות המים והביוב ברשויות המקומיות וההשקעה הממשלתית בכבישים מספקים ביקוש קבוע. מעליהם עומד המטרו של גוש דן, שהאומדן שלו טיפס לכ-181 מיליארד שקל, ונת"ע מתכננת לצאת בו ל-11 מכרזים בהיקף של כ-65 מיליארד שקל בתוך שנה וחצי. מדובר בביקוש שנמשך שנים ופחות תלוי במחזורי מכירות הדירות. להרחבה: כ-60 אלף שקל לכל משק בית: החשבון הענק של המטרו, ומי ישלם עד 72% מההשבחה

הניסיון הקודם נתקע ב-2022. הבעלים ביקשו לגייס 200 עד 300 מיליון שקל לפי שווי של 800 עד 850 מיליון שקל, המוסדיים דחו את המחיר והציעו כ-500 מיליון שקל בלבד, וההנפקה בוטלה. הרכישות מומנו מתזרים המזומנים ומאשראי בנקאי. באותה שנה דווחו הכנסות של כ-430 מיליון שקל ל-2021, צמיחה של 41%, ו-EBITDA מתואם של כ-90 מיליון שקל, אבל הרווח התפעולי נשחק לכ-9.5 מיליון שקל בגלל מענקים מיוחדים לעובדים בהיקף של כ-43 מיליון שקל. ערב התשקיף ההוא חילקה החברה דיבידנד של 80 מיליון שקל, רובו בשטרי הון. להרחבה: קרן טנא וקיבוץ שדה נחמיה מנפיקים את חוליות לפי שווי של 800 מ' ש'

עבור טנא, ההחזקה שווה על הנייר כ-475 מיליון שקל לפי השווי החדש, פי 4.7 בערך מההשקעה המקורית, לפני דיבידנדים. היקף הגיוס לחברה וחלקה של הצעת המכר של הבעלים עדיין חסויים, ושם צפוי להתמקד הדיון מול המשקיעים: האם הכסף יממן רכישות נוספות וצמיחה באירופה ובהודו, או יאפשר לבעלים לממש חלק מההחזקה.

החלון בשוק המקומי פתוח, אבל הוא נעשה בררני יותר. מתחילת השנה ועד סוף ספטמבר הצטרפו לבורסה 21 חברות שגייסו יחד כ-7.8 מיליארד שקל, ובתור ממתינות חברות כמו ברזאני, קרפור, הולנדיה ושמיר אנרגיה. עליית תשואות האג"ח והחשש מהסלמה ביטחונית גורמים למוסדיים לדרוש הנחה על השווי, וחוליות תצטרך להוכיח שהשווי המבוקש משקף את הצמיחה של השנים האחרונות. להרחבה: ברזאני מבקשת מיליארד שקל בבורסה ושליש מהכסף יחזור לבעלים, בזמן שתור ההנפקות מאט